הנגיד בדאבוס: "הממשלה נקטה צעדים תקציביים משמעותיים, אבל לא עשתה 'הפעלה מחדש'"
הנגיד בדאבוס: "הממשלה נקטה צעדים תקציביים משמעותיים, אבל לא עשתה 'הפעלה מחדש'"
פרופ' אמיר ירון אמר בראיון ל-CNBC בפורום הכלכלי העולמי: "הממשלה היתה יכולה לעסוק בטווח הארוך, למשל שילוב גברים חרדים בשוק העבודה - אבל לא עשתה זאת"; בראיון לבלומברג ציין הנגיד כי "הממשלה הצליחה לרסן את הגידול בהוצאה, זה מייצב אותנו על יחס חוב-תוצר של 66%-67%"
"היתה הזדמנות ללחוץ על כפתור 'הפעלה מחדש', להתעסק בדברים של הטווח הארוך, כמו שילוב גברים חרדים בשוק העבודה או סגירת משרדי ממשלה שפוצלו; לא ניצלנו את ההזדמנות הזו עדיין" - כך אמר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בראיון ל-CNBC בפורום הכלכלי העולמי שמתקיים בדאבוס שבשווייץ.
ירון התראיין גם לבלומברג, ושם אמר: "האתגר הגדול של המלחמה הוא פיסקאלי. המלחמה עולה כ-10% מהתוצר, ועוד 2% באובדן הכנסות, את העלות הזו הצמיחה יכולה לממן. הבעיה הייתה הגידול הקבוע בתקציב, בהוצאות ביטחון, ריבית, ושיקום. זה בערך 1% תוצר. השבוע הועבר עדכון לתקציב, הממשלה הצליחה בזמן קצר להעביר צעדים משמעותיים - לפחות לרסן את הגידול בהוצאה (באמצעות מסים וקיצוצים, ש"ט). זה מייצב אותנו על יחס חוב-תוצר של 66%-67% למשך כמה שנים". אפשר להעריך כי הדברים מכוונים גם לחברות הדירוג, במטרה שלא יורידו את דירוג האשראי של ישראל.
בראיון לבלומברג הנגיד התייחס גם לבחירה שלו ושל הוועדה המוניטרית להתריע בהחלטת הריבית האחרונה מפני הפקרות פיסקאלית, ואמר: "בפסקת ההכוונה קדימה הזכרנו את המדיניות הפיסקאלית. זה דבר שאנחנו לא עושים בדרך כלל. אני חושב שהממשלה נקטה צעדים משמעותיים כדי למנוע לפחות את הגידול הפרמננטי בהוצאה, ולהשקפתי - זה סימן חשוב לשווקים".
בראיון תיאר הנגיד את צעדי הבנק המרכזי עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר: "התמקדנו בהתחלה ביציבות פיננסית, שמנו חבילה של 30 מיליארד דולר לשמירה על ערך המטבע ועוד 15 מיליארד בעסקאות החלף, והשגנו את זה. הדולר התחזק עד לרמה של 4 שקלים ואז נחלש, שאר השווקים תפקדו, לכן גם לא העלינו ריבית בהתחלה".
ירון התייחס להחלטה להורדת הריבית בתחילת החודש ואמר כי "בפעם האחרונה הורדנו ריבית כי הרגשנו שהשווקים התייצבו, ראינו שהאינפלציה ירדה, הריבית עדיין בסביבה מרסנת. אבל המשך ההורדות ייעשה בזהירות, תלוי באיך האינפלציה תתקדם, ואיך הפעילות הכלכלית והסביבה הגלובלית בישראל". לדבריו, "קצב הורדות הריבית בישראל ובעולם יהיה איטי מאשר קצב העלאות הריבית בשנה האחרונה".
הנגיד אף הסביר כי המלחמה סייעה לכך שהאינפלציה ירדה מהר יותר ממה שהוערך בהתחלה, והסביר זאת דרך נתוני הצמיחה: "לפני המלחמה היינו במצב של צמיחה של 3.4% תוצר והאינפלציה היתה בירידה, היא בכל מקרה היתה מגיעה ליעד. עכשיו מדברים על צמיחה של 2% ב-2023-2024, וזה סייע. אנחנו מקווים שב-2025 תהיה צמיחה של 4%-5% בהתאם לפוטנציאל של המשק הישראלי".
ירון ציין כי "המלחמה הביאה לשוק כלכלי גם בצד ההיצע וגם בצד הביקוש. בצד הביקוש בעיקר בתחום הבינוי, שם שליש מהעובדים הם מהגדה המערבית ולא עובדים, גם בחקלאות יש מחסור. הדברים הללו יכולים להשפיע על האינפלציה דרך עליה עתידית במחירי השכירות". בצד ההיצע הנגיד הזכיר כי "רואים עליה של השימוש בכרטיסי אשראי ללמעלה מ-100% מקו המגמה, זאת אחרי שהיתה ירידה ל-70% בתחילת המלחמה".
לגבי היום שאחרי המלחמה אמר הנגיד: "אנחנו מקווים שהקשרים עם איחוד האמירויות וכדומה ימשיכו להתחזק. האתגר הוא להביא בסוף המלחמה יותר ביטחון לאנשים בישראל ולאנשים בעזה. זה לא בידיים שלי".
ירון הדגיש כי התחזיות וההערכות סובלות מאי ודאות גדולה, וכי ההערכות כעת מתבססות על ההנחה כי המלחמה תרד בעצימותה בסוף הרבעון הראשון של 2024, ולא תהיה הסלמה נוספת בזירה הצפונית.
