חשיפההפרקליטות ייעצה לחקור רו"ח בכיר אך ברשות המסים גנזו את התיק
חשיפה
הפרקליטות ייעצה לחקור רו"ח בכיר אך ברשות המסים גנזו את התיק
בכירים ברשות החליטו שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד הרו”ח, לגביו עלה חשד שנתן הלוואה פיקטיבית לחברה של אשתו במטרה להשתמט מתשלום מס. זאת אף שגורמי מקצוע שטיפלו בתיק סברו שיש מקום לחקור אותו באזהרה, וגם הפרקליטות סברה שיש תשתית ראייתית מספקת לפתיחה בחקירה. הרשות: "שיקולים ענייניים, מקצועיים ושוויוניים"
תיק מס שבו היה חשד לעבירה של השתמטות מתשלום מס של רואה חשבון בכיר ומוכר שכיהן בעבר בתפקידים ציבוריים בכירים, אשר חלק מגורמי המקצוע ברשות המסים ובנוסף בפרקליטות סברו שיש בו תשתית ראייתית לפתיחה בחקירה פלילית – נגנז. זאת לאחר שהדרגים הגבוהים ברשות סברו שאין מקום לפתוח בחקירה גלויה נגד האיש ולזמנו לחקירה באזהרה, לאור מחלוקות שהתגלעו לגבי חוזקת הראיות.
לדברי גורמים המעורים בתיק, מדובר בהחלטה יחסית חריגה, היות שהיא התקבלה בניגוד לדעת חלק מדרגי השטח – הן במישור האזרחי והן הפלילי - שסברו שיש מקום לפתיחה בחקירה פלילית, ובניגוד לחוות דעת שהתבקשה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שעורבה בסיפור עוד בשלבים המוקדמים, וסברה גם היא לגבי חלק מהאלמנטים הקשורים בתיק כי "קיימת תשתית ראייתית המקימה חשד להתחמקות ממס".
"אין הרבה מקרים שבהם הפרקליטות מביעה עמדה כזו, ולמרות זאת לא נפתחת חקירה", אמרו לנו גורמים ברשות המסים ומחוצה לה.
מדובר באירוע שקרה לפני יותר משנה והשאיר משקעים בקרב גורמים ברשות שהיו שותפים להליכים ומרגישים שהמנהלים הבכירים, עד הרמה של מנהל הרשות ערן יעקב, שעורב בסיפור, חששו להיכנס לעימות עם אותו רו"ח, הנחשב ל"אדם שעושה חיים לא פשוטים לרשות".
מנגד, בכירי הרשות שהחליטו שלא לפתוח בחקירה סבורים שפעלו במקצועיות וקיבלו החלטה עניינית לגמרי בהתאם לנסיבות בתיק ולספקות שהתעוררו בו. זאת מאחר שלא היו ראיות מספקות שלבסוף יובילו לכתב אישום ולהרשעה.
טענות לתרגיל פיקטיבי כדי לחמוק מתשלום מס
הסיפור מתחיל, כמו בהרבה תיקים ברשות המסים, כתיק אזרחי שנוהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבמרכזו ערעור שהגישה חברה שבבעלות הרו"ח על דחיית תביעת חוב על ידי המנהל המיוחד שמונה לחברה חדלת פירעון שהיתה בבעלות אשתו של אותו רו"ח. תביעת החוב התבססה על חוב בגובה של כ־6.5 מיליון שקל, פרי הלוואה שנתנה בעבר החברה של הרו"ח לחברה של אשתו, וצברה ריביות והצמדה.
המנהל המיוחד סבר כי ההלוואה היתה תרגיל שנועד להונות את רשויות המס, ולהביא להפחתה פיקטיבית בחבות המס של החברה של הרו"ח - ודחה את תביעת החוב. בהכרעתו הוא קבע שהאשה לא הצליחה לספק הסבר לצורך בהלוואות שניתנו לחברה שבבעלותה, שחלקים ממנה כבר לא היו פעילים בשלב מתן ההלוואות, והדבר היה תמוה. "נותרנו ללא תשובה להעברות בסכומים דמיוניים של כ־6.5 מיליון שקל ואף אחד לא יודע כלום", כתב המנהל המיוחד בהכרעתו.
לטענת הרו"ח, הוא ואשתו דווקא ראויים לשבח לאחר שהעבירו סכומים גבוהים מחברה רווחית של הבעל לחברה בפירוק של אשתו כדי לשלם את הוצאותיה השוטפות וכדי לא להשאיר את נושיה בפני שוקת שבורה, אולם המנהל המיוחד קבע ש"אין בדו"חות השנתיים כל אינדיקציה להחזר חוב לנושים". זאת כאשר, לדבריו, על פי דו"חותיה, "בכל שנה מופיעות הוצאות של מאות אלפי שקלים בחברה חסרת פעילות". מסקנתו הסופית של המנהל המיוחד היתה: "הכספים הועברו מהחברה הרווחית של הבעל לחברה חסרת הפעילות של האשה למטרה אחרת – שימוש בהם ליצירת עלויות מוכרות במס שבהן ישולם פחות מס מהמס שהיתה צריכה לשלם החברה הרווחית". הוא קבע כי הסכם ההלוואה הנטען היה "למראית עין" בלבד - והעביר את הממצאים לבדיקת רשויות המס.
כאשר הרו"ח הגיש ערעור על דחיית תביעת החוב, גם משרדי פקידי השומה ברשות נכנסו להליך, והביעו את דעתם על התמונה הבעייתית שגילו. עורכת הדין מטעם הרשות כתבה לבית המשפט בתגובתה לערעור, שכאשר אצל מנהל מיוחד שהתמנה לבחון הליך עולים "חשדות לפעילות בלתי תקינה, שומה עליו להציף את הדברים על פני השטח... והדברים מקבלים משנה תוקף, עת עסקינן בחשד לדיווחים לא מדויקים לרשות המסים".
בנוסף, בדיון בבית המשפט שנערך במרץ 2021 אמרה נציגת הרשות ש"כרגע אנחנו בהחלט רואים בחומרה את הממצאים שמצא בעל התפקיד". רואה החשבון נזעק: "מס הכנסה אישר את השומות האלה. מה הוא מנסה לומר, שכל רואי החשבון שבדקו את המאזנים האלה משקרים?". בסופו של דבר, ואחרי סיבוב ערעור נוסף, בפשרה שהתקבלה בהסכמת הרו"ח והמנהל המיוחד ביהמ"ש קיבל חלק מתביעת החוב. ההליך האזרחי של מס הכנסה מול הרו"ח עדיין מתנהל.
אולם השלב המעניין בסיפור התרחש מאחורי הקלעים, בתוך רשות המסים. כפי שנודע ל"כלכליסט", פקידי השומה סברו שבממצאים שהתגלו יש מעבר לוויכוח אזרחי רגיל על חבות מס, אלא גם חשד לכאורה לפלילים, והעבירו את התיק לבחינת פקיד שומה חקירות בתל אביב, לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע בכירים ברשות. החוקרים צללו לחומרים ובחנו את התיק באופן סמוי ולאחר מכן היו שם מי שסברו שיש מקום לפתוח בחקירה פלילית גלויה נגד הרו"ח ולזמנו לחקירה, בעוד היו גורמים שהביעו ספק בחוזקת הראיות.
היות שמדובר היה בסוגיה מקצועית מורכבת, עורבו גם הסמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות רולנד עם שלם, וכן סמנ"כלית החקירות ורד חדד־עורקבי, שכדרך קבע אמורה לאשר פתיחה בחקירה פלילית גלויה. משום שמדובר היה בפרסונה בכירה, בשלב הזה עורב בתיק גם מנהל הרשות ערן יעקב, והסוגיה והמחלוקות הובאו לפתחו והתקיימו כמה דיונים בנושא בנוכחות בכירי הרשות וגורמי המקצוע.
בשל הבדלי גישות ומחלוקות בנוגע לתיק, אנשי החקירות ביקשו להיוועץ בפרקליטות מיסוי וכלכלה ולקבל חוות דעת חיצונית. "בגופים כמו רשות המסים יש לא מעט אינטריגות ופוליטיקות פנימיות ולאחר שהיו שם חילוקי דעות הם רצו את נקודת המבט של הפרקליטות", אומר גורם במערכת אכיפת החוק.
ואומנם, ל"כלכליסט" נודע שבמהלך נובמבר־דצמבר 2021 התקיימו ישיבות התייעצות אצל אחד מעורכי הדין הבכירים בפרקליטות מיסוי וכלכלה שבה הציגו אנשי החקירות ברשות את הדילמה ואת הספקות וסקרו בגדול את הממצאים שהתגלו עד אותה עת. לגבי חלק מהדברים בפרקליטות סברו שאין מקום לחקירה פלילית, אולם היה אלמנט בתיק שלגביו התרשמו בפרקליטות, שקיימת מה שהוגדר על ידיהם "תשתית ראייתית המקימה חשד להתחמקות ממס" – ונתנו מעין "אור ירוק" לא רשמי לפתיחה בחקירה גלויה.
יצוין שבשלב הזה לא מדובר בהעברת חומרים מסודרת לפרקליטות לבחינה באם להגיש כתב אישום אלא בהתייעצות מוקדמת ובעל פה, המקובלת בתיקים מורכבים של עבירות כלכליות, שבהם מתבקשת חוות הדעת של הפרקליטות. זו אינה מחייבת את גורמי החקירה ויכולה לשמש עבורם עוד כלי לקבלת החלטה. עם זאת, במקרים רבים כאשר בפרקליטות סוברים שיש תשתית ראייתית לפתיחה בחקירה - זו אכן נפתחת.
במקרה הזה, ולתסכולם של חלק מהמעורבים בתיק, הוחלט לבסוף שלא לפתוח בחקירה פלילית גלויה נגד הרו"ח. סמנכ"לית החקירות חדד־עורקבי, בגיבוי של יעקב, סברה שהראיות אינן חד־משמעיות ולא יובילו בהכרח להגשת כתב אישום ונכון להמשיך את ההתנהלות בנתיב האזרחי ולא הפלילי. בקרב אנשי החקירות היה מי שהסכים לעמדה זו, בעוד היו אחרים שחשבו שזו טעות, אולי אפילו חשש מוגזם מאותו רו"ח.
"באופן כללי, אם אנחנו מאמינים בתיק מסוים והפרקליטות איתנו, אז לרוב אנו ממשיכים הלאה", מסביר ל"כלכליסט" אחד מבכירי הרשות, מבלי להיכנס לפרטי התיק הספציפי. "אבל ייתכנו מצבי קיצון, שבהם אנחנו בהתחלה סוברים שיש עילה לחקירה פלילית, ובפרקליטות מסכימים איתנו, אבל בסוף בגלל עובדות וממצאים חדשים שמתגלים שלא היו בהערכה הראשונית, חושבים אחרת. בסופו של דבר, שיקול הדעת הוא שלנו".
לדברי הבכיר, "אני יכול לחתום ששום שיקול זר לא נכנס פה וההחלטות הן נקיות. אנשים יכולים לשער השערות כי הם לא מסכימים עם ההחלטות שהתקבלו, אבל דבר לא נעשה משיקולים לא עניינים או לא מקצועיים. כשיש תיק ובו חומר חזק, אנו לא נוותר ונלך עד הסוף ולא משנה מי האיש. אבל לפעמים יש תיקים שאתה מרגיש שאתה חלש בהם, אז אתה בוחר שלא להתקדם. יכולה להיות סיטואציה שחוקר או מפקח מתלהב שמצא משהו, ולכן מעליו יש ממונה שרואה את התמונה הכוללת, ומעליו עוד ממונה שעושה שיקולים מערכתיים ומפעיל בקרה – וכל זה כדי לא להתנפל על אדם ללא צורך, שהרי מדובר בדיני נפשות".
רואה החשבון: "זה לא פלילי, אלא אזרחי"
רואה החשבון אמר ל"כלכליסט" בתגובה כי "אין פה שום דבר פלילי והדבר לא נאמר לי מעולם. מדובר בוויכוח אזרחי שהתנהל בביהמ"ש ומול רשות המסים, וגם בו הם יפסידו".
מרשות המסים נמסר בתגובה: “רשות המסים מנועה מלהתייחס לפרטים הנוגעים לסוגיות של חקירות. ככלל, רשות המסים פועלת בהחלטות על פתיחת תיקי חקירה תוך הפעלת שיקולים שוויוניים, ענייניים ומקצועיים ללא מורא או שיקולים זרים. עוד נבהיר כי מנהל רשות המסים אינו מקבל החלטות בתיקי חקירה וככל שנדרש, מיודע בעניינם על ידי חטיבת החקירות. בהתאם לנוהל, החלטה על פתיחה בחקירה מתקבלת על ידי מנהל היחידה החוקרת ומובאת לאישור הסמנכ”לית לחקירות”.
