פרשנותבסיוע בג"ץ: הממשלה לא תקבל בלעדיות במינוי הנציב
פרשנות
בסיוע בג"ץ: הממשלה לא תקבל בלעדיות במינוי הנציב
לאחר הדיון היום בבג"ץ נאותה הממשלה להעביר את מינוי הנציב לוועדה - וזה לא אומר שמועמד הממשלה לא ייבחר בסופו של דבר. אבל כל אישור של מינוי בכיר באמצעות ועדה לא נועד לפסול מועמדי ממשלה סבירים, אלא לבלום חדלי אישים וחסרי כשירות מובהקים. זה המינימום שממשלה סבירה חייבת לציבור
בסיום הדיון בבג"ץ היום הביעה הממשלה נכונות לחזור בה מהחלטתה להיות הממנה הבלעדית של נציב שירות המדינה. מי שייצג את הממשלה בדיון, עו"ד דוד פטר, הציע שתי חלופות: הראשונה, שהוועדה המייעצת לבחינת טוהר המידות של שבעת המינויים הבכירים (ועדת גרוניס) תבחן לא רק את טוהר המידות, אלא גם את כשירות המועמד שתציע הממשלה. השנייה, שוועדת המינויים, זו שאישרה את הנציב הנוכחי פרופ' דניאל הרשקוביץ, תבחן גם את המינוי הנוכחי. מדובר בוועדת מינויים שבוחנת כשירות והתאמה.
שתי החלופות מבטיחות שלא ימונו מועמדים פסולים בעליל. הן אינן מבטיחות שלא ימונה המועמד שהממשלה חפצה ביקרו. בדיוק כמו שנבחרו עד היום הנציבים, וגם היועצים המשפטיים לממשלה.
בג"ץ בהרכב מ"מ הנשיא יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז דן הבוקר בשלוש עתירות נגד החלטת הממשלה למנות את הנציב. כלומר, לבחון את כישוריו והתאמתו. זאת, כאשר ועדת גרוניס תבחן רק את טוהר המידות שלו. כפי שנפסלו, או פסלו עצמם בעבר, יעקב פרנקל (מועמד לנגיד בנק ישראל), יואב גלנט (מועמד לרמטכ"ל), גל הירש (מועמד למפכ"ל). את העתירות הגישו מכון ברנדייס (עו"ד גלעד ברנע), התנועה לאיכות השלטון (עו"ד רותם בבלי דביר) וההסתדרות (עו"ד רונן ברומר). את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ייצגה עו"ד שוש שמואלי שענדה על גלימתה את סיכת ההזדהות הצהובה עם החטופים. מן הסתם יוזמה פרטית שלה, אבל כזו שמלמדת על עוד נקודות מחלוקת עם הממשלה. עו"ד פטר ייצג שוב את הממשלה כשהיועמ"שית מתייצבת שוב בצד של העותרים.
הדיון הוא בהחלטה האם להוציא צו על תנאי שאולי יתייתר אם הממשלה תודיע עד 28.10 אם תקבל החלטה אחרת ברוח ההצעות של פטר בדיון. העתירות הן נגד החלטת הממשלה למנות בעצמה, לפי הצעת ראש הממשלה, את הנציב. הדיון התלהט סביב שאלת המשילות המפורסמת – האם בכוחה להתנער מחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה בהחלטתה על מנגנון מינוי דמות המפתח ששולטת על השירות הציבורי.
עו"ד פטר ניסה להסביר שהיועצת נשמעה אבל, מה לעשות, דעתה לא התקבלה. "לא היה חיסרון בייעוץ משפטי", טען, "אלא הממשלה החליטה לא להתרשם מספיק ממנו". בסרקזם שלא נעלם מעיני השופטים ואף זכה לתגובה העיר פטר על מהות העתירות: "ככל שהמשרה חשובה יותר, כך יש להוציאה מידי הממשלה". השופטת ברק-ארז: "זה לא נטען! נטענו טענות נגד פוליטיזציה של שומר סף".
השופט עמית החל בהדרגה לטמון את זרעי ההסכמה. "אדוני מסכים", פנה לפטר, "שזו לא משרת אמון אלא נאמנות לציבור, שמהותית התפקיד דורש עצמאות ואי תלות". פטר הסכים: "זה לא אדם שמקבל פקודות, אבל יש בתפקיד שיקולי מדיניות רחבים". גם השופט סולברג הצטרף למנגנון הריכוך והציע שכשירות המועמד תיבחן באחת המסגרות הקיימות, כפי שאכן הוצע לבסוף על-ידי פטר שניסה בתחילה לדחות את הניסיונות האלה באמצעות אסמכתאות שכללו את הנס קלזן ו"המשוררת נעה קירל" ממנה נטל את התלונה "למה זה מרגיש כמו דז'ה וו", הניסיון הזה לכפור בסמכות הממשלה. ברק-ארז זרמה אתו, רק לכיוון ההפוך: "חשבתי שאדוני רוצה לומר שנציב שירות המדינה הוא יוניקורן".
פטר הוסיף לטיעון המשילות את הטיעון הדמוקרטי. "לא ייתכן", אמר, "שלא יהיה לאזרחי המדינה אפשרות להשפיע באמצעות נציגיהם, באמצעות החוק, באמצעות החלטות ממשלה על השאלה מי עומד בראש שירות המדינה". ברנע הגיב בזעם לטיעון הזה שמפקיע את "רצון העם" לכל תעלול ולכל נבלה שנועדו להוסיף עוד נדבך להפיכה המשטרית.
וזה מחזיר אותנו ליועצת המשפטית לממשלה שהפסידה אתמול בבג"ץ את הקרב על מינוי ד"ר אודליה מינס לממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה. המקרים לא דומים ובכל זאת המגרש הוא אותו המגרש. אתמול נידון מינוי ספציפי, והיום מדיניות של מינויים – האם המתווה של הממשלה הוא חוקי. מבחינת היועצת, הקרב על מינוי נציב שירות המדינה נמנה על אחד משלושת המאבקים הגדולים והחשובים ביותר מבחינתה, לצד חוק הגיוס והפקעת המשטרה בידי השר בן גביר. אלה הן שלוש החזיתות שאם היא תובס בהן – תובס הדמוקרטיה ותובס המדינה.
ועם זאת חשוב להזכיר. 16 נציבי שירות מדינה מונו עד היום. 12 ישירות בידי הממשלה ו-4 בידי ועדות. כולם היו מינויים של הממשלה, לכן חשוב לחדד את ההבדלים ואלה הודגמו במינוי האחרון. בלי שמות אמנם, אבל השמות ידועים. המינוי הופקד אז בידי ועדת מינויים בראשות השופט חנן אפרתי. הממשלה ביקשה למנות את עפרה ברכה שנפסלה לאחר שלא עמדה במרבית התנאים והקריטריונים. עו"ד שמואלי אמרה בדיון היום שלפי המתווה המוצע כיום, ברכה הייתה מתמנית לנציבת שירות המדינה. ומי נבחר תחתיה? המועמד שדחף נתן אשל, מקורבם של הזוג נתניהו, פרופ' דניאל הרשקוביץ. פרופ' למתמטיקה שגם לא נחשב לשיא ההתאמה, אבל יש גם גבול למספר הפעמים שניתן לפסול מועמד.
וניקח את מינוי היועץ המשפטי לממשלה. מאז שהושק מנגנון ועדת האיתור, כל ארבעת היועצים שנבחרו – מזוז, וינשטיין, מנדלבליט ובהרב-מיארה – היו מועדפיה של הממשלה. ולכן, כל אישור באמצעות ועדה – ועדת איתור, ועדת מינויים, ועדת מייעצת משודרגת (כפי שהציע היום פטר) – נועד לבלום חדלי אישים וחסרי כשירות מובהקים, אבל לא מועמדי ממשלה סבירים. זה המינימום שממשלה סבירה חייבת לציבור.
