בלעדי צינור הנפט של קצא"א סטה מהתוואי שאושר לאורך 63 ק"מ
בלעדי
צינור הנפט של קצא"א סטה מהתוואי שאושר לאורך 63 ק"מ
בחלק מהמקרים הצינור עובר באזורים שהוגדרו רגישים מבחינה הידרולוגית ואף חודר רדיוס מגן של קידוחי מים. הסכנה: בעת דליפה בצינור, כפי שהתגלה ביום ראשון סמוך לאשקלון, נפט עלול לזהם את הקרקע ולחלחל למאגר מי שתייה
בצינור הנפט המרכזי של קצא"א יש 7 מקטעים שאורכם המצטבר 63 קילומטר שהונחו בסטייה של מאות מטרים מהתוואי המקורי שאושר לחברה. כך עולה מחוות דעת סביבתית שהכינה החברה במענה לדרישת הוועדה לתשתיות לאומיות ושהגיע לידי כלכליסט. בחלק מהמקרים הצינור עובר באזורים שהוגדרו רגישים מבחינה הידרולוגית ואף חודר רדיוס מגן של קידוחי מים, כך שבמקרה של נזילה בצינור, כפי שהתגלה אתמול סמוך לאשקלון, נפט עלול לחלחל למאגר מי שתייה.
ב־2014 אירעה דליפה של 5 מיליון ליטר נפט מצינור של קצא"א בשמורת עברונה שגרמה לאחד האסונות האקולוגיים החמורים בהיסטוריה של ישראל.
מהדו"ח שמתפרסם כאן עולה כי בחלק מהמקטעים צינור הנפט של קצא"א הונח בשמורת טבע או בגן לאומי. למשל, סטייה של עד 100 מטר נמצאה באזור סגולה בפתח תקווה במקטע שאורכו 3.5 קילומטר ועובר באזור שמוגדר רגיש מבחינה הידרולוגית. כמו כן הצינור חודר רדיוס מגן של 4 קידוחי מים. הרדיוס הזה סומן כדי למנוע חלחול של חומרים מזהמים למקורות המים. בנוסף הצינור עובר בשטח שבו עתידה להבנות שכונה חדשה לפתח תקווה.
דרומית לשדה בוקר נמצא מקטע שאורכו 20 קילומטר והמרחק של התוואי בשטח לעומת התוואי שסומן במפות של שר האוצר מדהים: קילומטר וחצי. במקטע הזה הצינור עובר בשמורת טבע מצוק הצינים וגן לאומי גן הפסלים. בין צומת גבעתי במזרח לבית שקמה במערב ודרומה למושב מבקיעים נמצא מקטע שאורכו 9 קילומטר והוא סטה 60 מטר מאישורי שר האוצר. גם המקטע הזה הוא חצה רדיוס מגן של קידוחי מים והוא עבור באזור שרגישותו ההידרולוגית הוגדרה בינונית.
סיכון לסביבה
קצא"א, שנוסדה ב־1968 ושינתה את פנייה בשנת 2020 כאשר הפכה לחברה פרטית בבעלות הממשלה, פעלה רוב השנים מתוקף זיכיון ולא בהתאם לחוקי התכנון. היא הניחה צינורות נפט על פי אישורים שקיבלה משר האוצר בלי שעברה כלל במוסדות התכנון. ב־2017 כאשר פג הזיכיון של החברה החוק תוקן והחברה הוכפפה לחוק התכנון והבנייה. כדי להטמיע את הנכסים שבשליטתה לתוך חוק התכנון היא עוברת בשנים האחרונות הליך של אישור תכנוני רטרואקטיבי.
השלב הראשון של ההליך היה בדיקה שבוצעה על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות של התאמת המצב בפועל לאישורים שהתקבלו במהלך השנים משר האוצר. הבדיקה נערכה ל־3 קווי ההולכה של קצא"א, כאשר המרכזי בניהם באורך 254 קילומטר נמתח מאשקלון למתקן קצא"א באילת. השניים האחרים מזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד.
לאחר שאותרו 7 מקטעים שבהם הצינור סטה מהתוואי המקורי שסומן על ידי שר האוצר במסגרת הזיכיון, קצא"א התבקשה על ידי הוות"ל להכין חוות דעת סביבתית לכל אחד מהמקטעים האלה. בהליך הזה הוות"ל הייתה במלכוד משום שהחוק החדש לא אפשר לבטל תוואי קיים, אלא רק לאשר אותו אם הוא מתאים לאישור שהחברה קיבלה משר האוצר ואינו מזיק לסביבה.
העתקת תוואי קיים ממקומו הנוכחי למקום שסומן במקור על ידי שר האוצר מסכנת את הסביבה משום שהיא כרוכה בחפירות, וניתוק הצינור. למעשה הדליפה בעברונה נגרמה במהלך עבודות להסטת הצינור, עבודות שנדרשו כדי להכין תשתית לשדה התעופה רמון.
חוות הדעת הסביבתית מצאה כי המיקום הנוכחי של הצינור ב־7 המקטעים לא מסוכן יותר מאשר מיקמו המקורי באישור שהתקבל משר האוצר ולכן התוואי אושר. עם זאת מתברר כי במשך עשרות שנים בחסות חוק הזיכיון אף אחד במוסדות התכנון לא הכיר את התוואי המדויק של צינור הנפט. תופעה שעלולה הייתה להוביל להתנגשות של תוכנית חדשה בצינור הנפט. בשנים האחרונות קצא"א היא זו שעקבה אחר מאות התוכניות הבנייה שקודמו בארץ, ובמקרה שבו התברר כי התוכנית מתקרב לצינור היא זעקה. אף אחד לא יכול היה להתווכח איתה כי המידע על מיקומו המדויק של הצינור נשמר עד עתה רק אצלה.
התוואי שונה ללא אישור
המקטעים שבהם נמצאו סטיות משתרעים בין גלילות לאילת. במקטע הצינור הצפוני של קצא"א מגלילות לחיפה לא הייתה שום אפשרות לבחון את התאמת מיקומו של הצינור לאישורים שהתקבלו ברבות השנים משום שהמפות ישנות ולא תמיד נמצאו. חלק מהתוואי הזה הונח עוד לפני שקצא"א נוסדה.
בהליך תכנון רגיל תוואי של תשתית חדשה או מבנה חדש תוכנית הבנייה מוצגת לוועדת התכנון הרוולנטית שבה חברים נציגים מגופים שונים שבוחנים את התוכנית ומעירים הערותיהם ובסופו של ההליך היא אף מוצגת לציבור שמוזמן להגיש התנגדויות או השגות. לעומת זאת קצא"א לא נדרשה לעבור את מסלול האישורים הזה.
במסגרת הזיכיון המדינה הסתפקה במפה בקנה מידה גדול של 1 ל־100 אלף שעלייה סימנו לחברה את התוואי שבו היא יכול למתוח צינור נפט עם המסמך היא יצאה לשטח והניחה את הצינור. הערכות הן כי הסטיות נוצרו לאחר שבשטח התברר שיש מכשולים שונים שאינם מאפשרים להניח את הצינור בתוואי המסומן. קצא"א על דעת עצמה שינתה את התוואי בלי שנדרשה לאישור מיוחד ובלי שמוסדות התכנון עודכנו.
השלב הבא של הטמעת נכסי קצא"א בחוק התכנון הוא הכנת תוכנית לקו צינור הנפט. התוכנית הזו תעבור את כל שלבי התכנון כמו כל תוכנית אחרת, לכן יתכן כי יגשו לה הסתייגויות וידרשו שינויים בתוואי.
התוכנית החדשה תאפשר להשתמש ברצועה המסומנת לתשתיות אחרות לצד נפט כדוגמת הולכת גז או חשמל. במשרד האנרגיה בוחנים כעת הסטה של רצועת התשתית הזו מזרחה בגלל עומס התשתית לאור מישור החוף.
