פרשנותזה ייגמר בפיצוץ: אין כזה דבר חוק השתמטות צודק
פרשנות
זה ייגמר בפיצוץ: אין כזה דבר חוק השתמטות צודק
תחת צילו של בג"ץ מתחילה ועדת החוץ והביטחון לדון היום בחוק ההשתמטות. אבל חייבים להודות: אין דרך לגשר בין שוויון בנטל לדרישת החרדים לא לגייס איש בכפייה. האם זה ייגמר בבחירות?
ועדת החוץ והביטחון תחל הבוקר בדיונים על חוק ההשתמטות החדש, כשלפניה משימה בלתי אפשרית – להעביר חוק שבאמת מגייס כמה אלפי חרדים בשנה, אבל כזה שהמפלגות החרדיות יהיו מוכנות לחיות איתו. במציאות, אין נוסחה כזו. לישיבת הוועדה היום יגיעו המוני חברי כנסת ואולי גם שרים ותיערך ההצגה לתקשורת. אבל הדיונים האמיתיים יחלו רק בשבוע הבא. בינתיים לוח הזמנים של הוועדה לא פונה במטרה להריץ את החוק, ונראה שאין שם בהילות. מה שיכול להפר את השלווה הוא פסק דין של בג"ץ, שיורה על גיוס החרדים ויכניס את הקואליציה ללחץ זמנים.
עם החלת דין הרציפות על חוק ההשתמטות במליאה בשבוע שעבר, פרסם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד הודעה, לפיה "אני נחוש להביא חוק מקיף, צודק וערכי שיענה על צרכי הביטחון של מדינת ישראל. ועדת החוץ והביטחון היא המקום היחיד בו כולם יושבים סביב שולחן אחד - כנסת, ממשלה, צבא וארגונים אזרחיים. יחד, בהידברות, בהסכמה ובכבוד הדדי, נוביל לחוק היסטורי שישנה את פניה של מדינת ישראל ויוביל אותה לעתיד צודק ונכון יותר". לא צריך להיות נביא כדי לצפות שהסכמה וכבוד הדדי לא יהיו שם.
כרגע אדלשטיין מפגין נחישות, אבל השאלה היא כמה הנחישות נחושה. יש בהחלט אפשרות שאדלשטיין יתקפל ויעביר חוק בכאילו, כמו החוקים שעברו עד היום וכמו הנוסח שאושר לו דין רציפות. אבל יש גם אפשרות שאדלשטיין מכין חוק שבאמת מתכוון לגייס חרדים - ואז הוא לא יגיע למליאה, משום שבנימין נתניהו לא ירצה לראות את הקואליציה שלו מתפרקת. האפשרות השלישית היא שהדיונים בוועדה לא יולידו חוק בשל במהלך כנס הקיץ, כלומר עד סוף יולי. זו אפשרות בעייתית לחרדים, כי בינתיים יימשכו הקנסות על תקציב הישיבות ויחל הגיוס של תלמידי הישיבות.
הצעת החוק שבה תדון הוועדה מהיום היא "שקר כלשהו" מהסוג הנחות ששרד מתקופת ממשלת בנט־לפיד. להגנת הצעת החוק הזו אפשר לומר שנפתלי בנט בכלל חשב שצריך לתת לכל חרדי שרוצה בכך לצאת לעבוד, ולא רצוי להפריע לו עם שירות צבאי. אבל בוועדה מספרים שאפילו בתקופה שקדמה ל־7 באוקטובר כבר היה מדובר בחוק השתמטות ולא בחוק גיוס שקשה לעיכול החרדים.
עצם היומרה של אדלשטיין להעביר "חוק אמיתי" היא בעיה מבחינת מטרת העל של הממשלה – הישרדות. ראש הממשלה היה מעדיף להקים ועדה מיוחדת לחוק ולהוציא אותו מוועדת החוץ והביטחון של אדלשטיין. אבל חוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, שלפיה החוק כבר נמצא במצב שההליך הפגום שלו עלול להביא לפסילתו, הביאה את הליכוד להשאיר אותו לשם שינוי באחריות הוועדה הנכונה.
שני הנושאים המרכזיים שבהם תדון הוועדה הם יעדי הגיוס והסנקציות אם לא יעמדו בהם. שאלה מרכזית תהיה האם לקחת את היעדים והסנקציות של הנוסח הקיים, שהם בדיחה גרועה, ולהשליך אותם לפח, או להשתמש בהם כבסיס לשינויים קלים. לא רק שיעד הגיוס ל־2024 נמוך מ־2,000, כלומר כ־15% בלבד מבני המחזור החרדי שמחויבים בגיוס, הוא כולל גיוסים לא יעילים במיוחד לשלושה שבועות או שלושה חודשים, והוא כולל הרבה מאוד בוגרי מוסדות חינוך חרדים שכבר אינם חרדים.
ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך, אומר שזה מצוין שיוצאים בשאלה מתגייסים, אבל אנחנו מנסים להעביר חוק לגיוס חרדים ולא חוק לגיוס חרדים לשעבר. במכון סבורים ששיטת היעדים נכשלה וכי יש לוותר עליה. במקום זה מציעים שם לבטל כליל את התקצוב לישיבות לגילאי גיוס, חוץ מלישיבות שיעודדו גיוס.
די ברור שבג"ץ יהיה שחקן מרכזי בוועדה, שכן כבר בשבוע הקרוב עשוי להתקבל פסק הדין שמורה על גיוס תלמידי הישיבות ככל שצה"ל יכול להכיל. צריך לזכור שכאשר צה"ל הודיע בדיון בתחילת יוני שהוא מסוגל לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס הקרובה, השופט הימני־דתי־שמרני נעם סולברג שאל "למה לא פי שלושה?", כלומר 9,000. סביר להניח שאמירות מרכזיות של בג"ץ ישמשו כמדריך לחקיקת חוק שיחזיק מעמד משפטית. בג"ץ לא יידרש הפעם לשנים ארוכות עד שיפסול את חוק ההשתמטות החדש. יותר מזה, קיימת אפשרות אמיתית שאם חוק ההשתמטות יעבור, בית המשפט יוציא צווי ביניים שימנעו את יישומו, ויורה לצבא להמשיך לפעול לגיוס החרדים.
כבר 20 שנה שחרדים מתגייסים, אך הנורמה החרדית ששירות בצה"ל הוא חרפה משפחתית, הפוגעת מאוד בשידוך ובסיכויי הקבלה למוסדות חינוך, כמעט לא השתנתה. אי אפשר להבין את הוויכוח בלי לזכור שבעיני החרדים הם לא "משתמטים" ואין חובה לשרת. ההיפך – יש חובה לא לשרת. החרדים בחלקם הגדול באמת מאמינים שלימוד התורה חשוב ומגן בדרך מיסטית על החיילים. אבל הסיבה העיקרית להתנגדות היא שהצבא נתפס כארץ גזירה של יציאה לתרבות רעה. לכן מי שנשלח לשם נשלח לגיהנום בעולם הזה ובבא. זאת הסיבה שהם אינם מוכנים לגיוס של הנושרים, שבעבורם הם מקימים ישיבות השתמטות מיוחדות. רק כשהתפיסה הזאת תשתנה, יתחיל תהליך אמיתי של שוויון בנטל.
הפערים העצומים האלה מחזירים אותנו להתחלה: ועדת החוץ והביטחון אולי תדון על השתמטות וגיוס, אבל בעצם תכריע את עתיד הקואליציה. כרגע הנרטיב שהמפלגות החרדיות משווקות לרבנים הוא שמי שמונע את פתרון בעיית הגיוס זה לא הממשלה אלא שופטי בג"ץ. הם אינם מבליטים את האפשרות שכל ראש ממשלה אחר היה מצליח אולי להשיג לחרדים תנאים טובים בהרבה, ושהמפלגות החרדיות משמשות כשכפ"צ של נתניהו. אבל יגיע רגע שבו הרבנים יתעייפו מהסיפור הזה, בייחוד אם הוא ישתלב במכות נוספות, כמו קנסות על הישיבות או הגברת הלחץ על רשתות החינוך החרדיות.
לא מעט חברי כנסת מהליכוד סיפרו לציבור, ולעצמם, שהם הצביעו בעד חוק ההשתמטות רק כבסיס לשינויים. אבל מה יקרה אם יתברר שהחוק הוא אותו חוק, וההשתמטות אותה השתמטות? השגת הרוב בכנסת לאישורו תהיה קשה. החרדים סופגים כל כך הרבה מכות, שבכל רגע הקואליציה עלולה לקרוס כמו מגדל קלפים. וכל זה לפני שצה"ל התחיל לשלוח צווים ולגייס בפועל.
