ניתוחסער הופך את נתניהו ללא כשיר
ניתוח
סער הופך את נתניהו ללא כשיר
המהפכה החוקתית שמקדם שר המשפטים מתחילה בהצעת החוק שתונח השבוע על שולחן הכנסת ותהיה תקפה לבחירות הבאות, ופוסלת נאשם בפלילים מלקבל מנדט להרכבת ממשלה. וגולת הכותרת של סער: חוק יסוד שיסדיר סוף סוף את הסמכות של בית המשפט מול הכנסת
1. הפצצה מגיעה
בדרך לחוק: נאשם בפלילים יהיה מנוע מהרכבת ממשלה
הפצצה הגדולה צפויה לנחות כאן השבוע. בשבוע שעבר פרסם שר המשפטים גדעון סער את תזכיר הצעת החוק שמגביל כהונת ראש ממשלה לשמונה שנים. החוק לא יחול על בנימין נתניהו אלא רק על מי שיכהן לאחר כניסתו לתוקף. לעומת זאת, תזכיר החוק שיונח כנראה השבוע על שולחן הכנסת ימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה לאחר הבחירות הבאות. "הנורמה תחול מהכנסת ה־25", אמר סער ל"כלכליסט". "היא לא תחול בכנסת הנוכחית, אם למשל תהיה הצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית וימליכו את נתניהו עם כתבי האישום. נקודת החיתוך היא הבחירות לכנסת הבאה".
האם ההגבלה תחול על ח"כ נאשם טרם הטלת התפקיד או גם על ראש ממשלה מכהן שהוגש נגדו כתב אישום?
“העניין הזה טרם נסגר. הנטייה שלי היא לאבחן בין המצבים. אינך יכול להטיל הרכבת ממשלה על נאשם בפלילים, אבל זה שונה מלתת לעובד ציבור (היועץ המשפטי) את כוח ההדחה להזיז ראש ממשלה מכהן. בכוונתי לכלול את שתי הקטגוריות בהצעת החוק ולאבחן ביניהן".
באופוזיציה מדקלמים כתוכים – נתנגד לכל חוק פרסונלי.
"השאלה היא מה הנורמה הראויה. אולי מי שמתנגד לחוק הוא פרסונלי".
הליכוד הביביסטי שמתנגד לחקיקה פרסונלית הפך למפלגה הכי פרסונלית ביקום. כל מי שחשוד בהתנגדות הקלה ביותר לנתניהו נמרח ומגולגל בזפת השמאלנות והבגידה. מינויים בשירות הציבורי נמנעו או התבצעו לפי מה שמתאים לנתניהו. נתניהו פיזר פעמיים את הכנסת בגלל עניינים אישיים - כשמנע את חוק "ישראל היום" וכשמנע העברת תקציב. גם פגיעה במשפחות שכולות או הצבעה נגד האינטרסים המובהקים ביותר של המדינה (חוק האזרחות למשל) לא בולמים את הביביזם הטורפני במאמציו להגן על נתניהו בכל מחיר ולהחזירו לשלטון. אז מי פה פרסונלי?
2. אופציית פיצול
מסתמן שהיועמ"ש שימונה יידע שיש סיכוי שממלכתו תפוצל ותחולק
יוזמה נוספת של סער היא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה - ליועץ ותובע כללי. לא ניכנס כאן לשלל נימוקי הבעד ונגד, שניהם מאוד משכנעים. ובכל זאת, המסורת מלמדת שפרקליט המדינה והפרקליטות הם קשוחים יותר מול הפוליטיקאים מאשר היועץ המשפטי לממשלה. אביחי מנדלבליט בלם שני אישומי שוחד נגד נתניהו בתיקי 1000 ו־2000, ואישר אחד בלבד, בתיק 4000.
ספק אם סער יספיק להשלים את חקיקת הפיצול עד לבחירת מחליפו של מנדלבליט, שאמור להיכנס לתפקידו בפברואר 2022. הפתרון המסתמן הוא שימונה יועץ במתכונת הנוכחית, אבל הוא יידע שמתישהו במהלך כהונתו יש סיכוי שממלכתו תפוצל ותחולק. כרגע מסתמנים שני מועמדים: המשנה ליועץ רז נזרי והפצ"ר היוצא שרון אפק, שהכנסתו לרשימת המועמדים לעליון מלמדת על משקלו כמועמד ראוי. גם הקמפיין האגרסיבי שהליכוד פצח נגדו יכול להעיד לטובתו, אבל גם מבשר לו שחורות אם הליכוד יחזור לשלטון. מורו ורבו של אפק בפרקליטות הצבאית, אביחי מנדלבליט, יוכל לספר לו על מקצת החוויות שעבר תחת נתניהו וחצרניו.
3. חוק ההסדרה
בדרך לחוק יסוד שיסדיר את סמכות ביהמ”ש מול הכנסת
החקיקות שנוגעות להרחקת נתניהו ולפיצול היועץ המשפטי לממשלה הן הכותרות החמות ביוזמותיו של סער, אבל גולת הכותרת האמיתית היא המהלך לחקיקת חוק יסוד: החקיקה. סער הקים ועדה שמורכבת מנציגות הקואליציה שתגבש את חוק היסוד שיסדיר סוף סוף את סמכות בית המשפט מול הכנסת. מהלך זה, יחד עם חוק יסוד להגנת זכויות במשפט ויוזמתו של ראש ועדת חוקה גלעד קריב להשיב את ערך השוויון לחוקי היסוד, מלמד על מהלך משולב של הקואליציה ובמיוחד שר המשפטים להשלים את המפעל החוקתי. הסכנה היא שחלון ההזדמנויות הזה לא יחזור. שרת המשפטים ציפי לבני ביקשה להעביר בזמנו חוק לאום בהשראת פרופ' רות גביזון ודחתה את הביצוע. התוצאה היתה חוק לאום גרוע יותר בהשראת הימין הקיצוני.
חוק יסוד החקיקה אמור להכיר במפורש בסמכות בית המשפט לבטל חוק של הכנסת, ובמקביל בסמכות הכנסת לחוקק מחדש את החוק שבוטל. כמובן שאלוהים מצוי בפרטים הקטנים: האם רק בית המשפט העליון יוסמך לבטל, באיזה הרכב ובאיזה רוב? ואיזה רוב של הכנסת יוסמך לחוקק מחדש? האם הרוב הזה חייב לכלול גם ח"כים מהאופוזיציה? ועוד שאלה שהפכה דרמטית לאחרונה: האם סמכות הביטול כוללת גם חוק יסוד, כלומר האם בית המשפט העליון יוסמך לבטל חוק יסוד?
"בית המשפט העליון כבר נתן תשובה חיובית לשאלה זו", אומר פרופ' יניב רוזנאי, מומחה במשפט חוקתי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, "וזאת בהתראות הבטלות שהוציא לעתירות נגד התקציב הדו־שנתי; בבג"ץ חוק הלאום, שבו תחמה הנשיאה חיות את מרחב ההתערבות בחוק יסוד לפגיעה בליבת הגרעין של מדינה יהודית ודמוקרטית; והיתה גם דעת מיעוט של השופט חנן מלצר בעתירות נגד ממשלת החילופים, שלפיה גם ‘שימוש לרעה’ בחוק יסוד יכול לשמש עילה לביטולו".
4. קניה ואנחנו
ביהמ"ש בקניה, להבדיל מאצלנו, ביטל התעללות בחוקה
לפני כחודשיים ניתן פסק דין חוקתי דרמטי בבית המשפט לערעורים של קניה. שבעה שופטים הקריאו אותו מתשע בבוקר ועד שבע בערב. והסיפור שם דומה להפליא למתרחש אצלנו. הביבי והגנץ של קניה, היריבים הפוליטיים הגדולים אאורו קניאטה וריילה אודינגה, החליטו לשים קץ לקטטות ביניהם ולשתף פעולה בחלוקת השלטון ביניהם. את חלוקת השלל הזו ביקשו לעגן ברפורמה חוקתית. ממש כמו ממשלת החילופים אצלנו. וכמו אצלנו, הוגשו עתירות נגד הרפורמה לבית המשפט. אלא ששם, להבדיל, התקבלה העתירה והרפורמה בוטלה, בין היתר בנימוק שיש לחוקה מבנה בסיסי, ושינויים חוקתיים למבנה הבסיסי הזה חייבים לעבור דרך כל כללי הפרוצדורה של הסמכות המכוננת הראשית.
ולסיפור הקנייתי הזה נקודה ישראלית נוספת. בפסק הדין מצוטט בהרחבה, כחמישים אזכורים, ספרו של פרופ’ רוזנאי בהוצאת אוקספורד על התיקונים הלא חוקתיים לחוקה. "התקבלה שם הדוקטרינה שלי שלחוקה יש מבנה בסיסי שלא ניתן לשנותו באמצעות תיקון חפוז, אלא באמצעות תהליך מובנה באספה המכוננת", אומר רוזנאי. "גם בית המשפט שלנו אימץ את דוקטרינת המבנה הבסיסי.
"אני חושב שראוי שבית המשפט שלנו יוסמך לבקר גם חוקי יסוד. אבל אם זו תהיה השאלה שתהווה מוקש משמעותי, אז לא חייבים להסדיר אותה כרגע. רוב חוקות העולם לא מתייחסות מפורשות לביקורת שיפוטית על נורמות חוקתיות. ממילא מדובר בשאלה שאמורה להתעורר רק במקרים קיצוניים. לעומת זאת, הקלות הבלתי נסבלת של שינוי חוקי היסוד כיום מחזקת את הטיעון בעד ביקורת שיפוטית של חוקי יסוד".
