מחיר המלחמה עצום, האם חידוש נוהל "גילוי מרצון" הוא הפתרון?
מחיר המלחמה עצום, האם חידוש נוהל "גילוי מרצון" הוא הפתרון?
חזרתו של נוהל "גילוי מרצון" יסייע להתמודד עם עלויות המלחמה ולמלא את הקופה הציבורית - אבל רק אם המדינה תייצר מתווה אטרקטיבי מהקיים כיום
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה קשה וכואבת, שהשלכותיה ניכרות בהיבטים רבים, אחד המרכזיים שבהם הוא הפן הכלכלי. אין לדעת מתי תסתיים המלחמה, אבל כבר עתה ברור כי העלויות תהיינה גבוהות מאוד. בנק ישראל כבר פרסם תחזית לפיה הוצאות המלחמה יסתכמו בכ-160 מיליארד ש"ח; לפי הערכות אחרות, המספר יהיה גבוה בהרבה, בוודאי אם תיפתח חזית נוספת בצפון הארץ. ההוצאות העצומות ירחיבו את גירעון המדינה ויגררו קיצוצים נרחבים, וכרגע גם מדובר על העלאות מיסים – בשורה שבאופן טבעי מדאיגה מאוד את האזרחים, שגם כך מתמודדים עם מציאות כלכלית לא פשוטה. הבעיה הזו נמצאת לפתחם של מקבלי ההחלטות, שצריכים למצוא פתרונות.
והנה, בימים האחרונים, אולי כפתרון אפשרי למצב, פורסם כי רשות המיסים החליטה להחזיר את נוהל "גילוי מרצון". בשנת 2005 הוחלט ברשות המיסים, כחלק מהמאבק בהון השחור והעלמות המס, לפתוח בהליך שיאפשר לציבור לשלם מס שלא שולם בעבר - אבל לעשות זאת ללא הליך פלילי, העמדה למשפט או תשלום קנסות. כך, מי שהחזיק ברשותו כסף ונכסים, לרבות ארנק דיגיטלי עם מטבעות קריפטוגרפיים, חשבונות בנק בחו"ל עם כספים שלא שולם עליהם מס ועוד, יכול היה להגיע מיוזמתו לרשות המיסים (בטרם זו הגיעה אליו) ולהסיר את המחדל, ללא עונש. הנוהל הזה, שזכה לשם "גילוי מרצון", הסתיים בתחילת שנת 2020; ומאז, לא קיים אפיק מוסדר על דיווח הכנסות שהועלמו מרשויות המס בישראל. כך שנכון להיום, וכל עוד נוהל גילוי מרצון לא נכנס לתוקף, גם אם האזרח מגיע מיוזמתו לדווח על העלמת הכנסות ולשלם את המס, המדינה רשאית לנקוט נגדו בהליך פלילי.
מדובר במהלך משמעותי ומבורך, שיכול לסייע מאוד במילוי הקופה הציבורית, ובמקביל - לאפשר לאזרחים רבים המבצעים עבירות מס לפתוח דף חדש ולהתנהל בחוקיות ובשקיפות, וגם לגרום להם להביא את כספם לישראל ולבצע באמצעותו עסקאות באופן שיסייע להניע את הכלכלה בתקופה הקשה. אלא שכדי שהנוהל יהיה יעיל יותר ויוביל לכסף רב באמת שייכנס לקופת המדינה, מדינת ישראל חייבת להפוך אותו לאטרקטיבי יותר.
כל עוד היה הליך הגילוי מרצון בתוקף, הוא סבל מ"בעיה": הוא פשוט לא היה אטרקטיבי מספיק עבור עשרות אלפי ישראלים שמחזיקים הון שחור, משום שההליך היה כרוך בתשלום מס הכנסה מלא (50%), מע"מ (17%), ביטוח לאומי (12%), ריביות, כך שבשורה התחתונה – אותו ישראלי היה פשוט נותר ללא כסף, ולכן הוא החליט שלא לנצל את ההזדמנות "להתוודות", ולקוות שרשויות המס לא יגלו את חטאיו.
חשוב להבין שישנם היום עשרות אלפי ישראלים, אם לא מאות אלפים, שברשותם כסף שחור שהופק בישראל או מחוץ לגבולות המדינה בהיקף של מיליארדי שקלים. כספים המוסתרים בבתים פרטיים, בכספות בארץ או בחו"ל, בהשקעות שונות, בחשבונות בנק בחו"ל, בנדל"ן שנרכש בחו"ל ועוד. אם יאפשרו לאותם ישראלים הליך אטרקטיבי, קצר ויעיל של "חנינת מס", קופת המדינה תזוכה במיליארדי שקלים שחיוניים למשק, ואותם ישראלים יוכלו לישון בשקט ולהסיר מעצמם את הטייטל "עברייני מס" בו הם מחזיקים כעת, ביודעין או שלא.
ממשלת ישראל וגורמי המדינה, לטיפולכם: הארנק של המדינה ריק. נוהל גילוי מרצון יכול לסייע למלא אותו באופן מיידי מבלי לפגוע בציבור, אבל לצורך כך צריך להתאים אותו למציאות הנוכחית. זהו צו השעה וצורך ציבורי מיידי, לא פחות מכך.
עו"ד אלי דורון הוא שותף במשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות'
