המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה נגד הסכם קצא"א
המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה נגד הסכם קצא"א
משרדי האוצר, האנרגיה, התיירות והגנת הסביבה שהתנגדו ציבורית להסכם קצא"א, הודיעו לבג"ץ כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהסכם. בעמדה אין התייחסות לסיכונים לסביבה או לשאלה הבסיסית האם ההסכם הוא לשינוע נפט או בעיקר לצורכי אחסון
שמונה חודשים לאחר שהוגשה עתירת ארגוני הסביבה נגד הסכם קצא"א השנוי במחלוקת, ולמרות שמספר שרים בממשלה התבטאו ציבורית נגד הסכם קצא"א והדגישו את הסיכונים שטמונים בו, מבקשת הערב (ה') פרקליטות המדינה, בשם המדינה וחמישה משרדי ממשלה, לדחות את העתירה ולא להתערב בהסכם קצא"א.
על פי טענת המדינה דין העתירה להידחות, הממשלה אינה חייבת לפעול נגד הסכם קצא"א, התערבות של הממשלה בפעילות עסקית של חברה ממשלתית היא חריגה ואין מקום לעשות זאת במקרה זה.
עוד טוענת המדינה כי המשרד להגנת הסביבה הפעיל את סמכויותיו הרגולטוריות בנוגע למימוש ההסכם ואף קבע מדיניות של "תוספת אפס סיכון" במפרץ אילת. זאת בחודש שעבר כשהמשרד הודיע לקצא"א שבקשתה להגדיל את היתר הרעלים שלה במפרץ אילת נדחית. מדיניות זו של המשרד, טוענת המדינה, אינה חלק מהעתירה ולכן אין צורך לדון בכך מעבר לכך. למעשה, המדינה מתנערת מכל אחריות לתוכן או מהות הסכם קצא"א, ומסתפקת באמירה שלמשרד להגנת הסביבה יש את הכלים הרגולטוריים להתמודד.
תשובת המדינה משתרעת על פני 26 עמודים, אולם כמה סוגיות מרכזיות לא מוזכרות בה כלל. בראש ובראשונה אין התייחסות בתגובה למהות ההסכם. בכלכליסט נחשף שהתכלית העיקרית בהסכם קצא"א היא אחסון נפט, ויש לכך חשיבות בשקילת מכלול השיקולים בעד ונגד ההסכם, מאחר שהדבר שונה מאוד מהסכם שמהותו "גשר יבשתי" ויש בו תועלת גיאו פוליטית כביכול. שירותי אחסון אינם בעלי תועלת גיאו-פוליטית כזו. אלא שהמדינה הסתפקה באמירה כללית כי קצא"א נהנית מחיסיון שנקבע בחוק על עסקיה ולכן "לא ניתן לפרט על אודות ההסכם שבמוקד העתירה".
הטענה לחיסיון מתעלמת מהעובדה שבדיון שהתקיים רק לאחרונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, טענו נציגי קצא"א עצמה שאין להם כל התנגדות להסרת החיסיון של קצא"א. כלומר המדינה מסתתרת מאחורי חיסיון שקצא"א עצמה לא רואה בו צורך ובכך נמנעת מלדון באחת השאלות החשובות ביותר בנוגע להסכם קצא"א.
אין התייחסות להיבטים סביבתיים
סוגיה נוספת שאין לה זכר ב-26 עמודי התגובה היא ההיבטים הסביבתיים והסיכונים לסביבה. למרות שזוהי לב ליבה של העתירה שהוגשה והעותרות מרחיבות על הסיכונים שעלולים להיגרם כתוצאה מכל תקלה בפריקת נפט ממיכליות ובהובלתו בצינור, בתגובת המדינה אין התייחסות לנושא. כל שנטען הוא שעמדת המדינה לא תעסוק בהתנהלות המשרד להגנת הסביבה ובמדיניותו העדכנית בדבר 'אפס תוספת סיכון' במפרץ אילת. זאת מאחר שהעתירה אינה מופנית כלפי מדיניות זו. "יודגש כי משיבי הממשלה שומרים לעצמם את מלוא טענותיהם בעניין", נטען.
בקצא"א הביעו כמובן שביעות רצון מהעמדה של המדינה שלמעשה מאפשרת להם להמשיך לפעול כרצונם. ״לאחר חודשים רבים של השמצות וטענות מופרכות כנגד ההסכם, עמדת המדינה בתשובתה לבג"ץ, בשם כל משרדי הממשלה המשיבים, שוב מוכיחה כי קצא"א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו הינה חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה", טוענת קצא"א. התגובה הזאת נאמרה על אף שבתשובת המדינה לבג"ץ אין כל דיון בסיכונים של הסכם קצא"א לסביבה ואין אפילו פירוט של מהות ההסכם, בנימוק שחל חיסיון.
עוד טוענת קצא"א כי "עמדתם הברורה והנחרצת של משרד האוצר ורשות החברות, היא שקצא"א פעלה כפי המצופה ממנה, לפיתוח עסקי של פעילות החברה מול לקוחות בינ"ל וכן, כי להסכם יתרונות גיאופוליטיים וכלכליים משמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה". אמירה זו אינה עולה מתוך תגובת המדינה שהמילים "יתרונות גיאופוליטיים" או "כלכליים משמעותיים" למדינת ישראל כלל לא מוזכרות בה.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג מסרה בתגובה לעמדת המדינה שהוגשה: "למרות הלחצים וההתנגדויות, בלמנו כניסה של עשרות מכליות נפט למפרץ אילת והובלנו להישג סביבתי משמעותי. המשרד להגנת הסביבה הנהיג מדיניות 'תוספת אפס סיכון' במפרץ, והיא קיבלה היום גיבוי משמעותי. נמשיך לעמוד על כך שקצא"א לא תוכל להציב עובדות בשטח, שמוסיפות סיכון למפרץ ולשונית האלמוגים הייחודית שבו. מדינת ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים"
