סגור
יו"ר ועדת הכספים משה גפני ב מליאת הכנסת כנסת אישור ה תקציב 2024 13.3.24  2
יו"ר ועדת הכספים משה גפני (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

אחרי פניה דחופה מהאוצר - ועדת הכספים תדון בשבוע הבא בתיקון "חוק מילצ'ן"

ביום שלישי תדון הוועדה ב"תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס, ולעמידה בדרישות בינלאומיות בעניין חילופי מידע", הכוללים ביטול של הפטור מחובת הדיווח על הכנסות מחו"ל לעולים חדשים. המטרה - לסיים את החקיקה לפני פיזור כנס החורף ב-7 באפריל כדי לא להיכנס לרשימה השחורה של ה-OECD

לפני מספר שעות התפרסם באתר ועדת הכספים כי ביום שלישי הקרוב (ה-26 במרץ) יתקיים דיון ב"תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס, ולעמידה בדרישות בינלאומיות בעניין חילופי מידע". תיקונים אלו זכו גם לכינוי "ביטול חוק מילצ'ן" בעקבות העובדה שהם כוללים ביטול של הפטור מחובת הדיווח על ההכנסות מחו"ל שיש לעולים חדשים. בכוונת ועדת הכספים להספיק לסיים את החקיקה במלואה עד ל-7 באפריל, סוף כנס החורף הנוכחי.
לכלכליסט נודע כי לקביעת הדיון קדם לחץ אינטנסיבי מטעם מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ'. השניים שיגרו לפני שבוע מכתב בהול ליו"ר ועדת הכספים משה גפני, וליו"ר הקואליציה אופיר כץ. במכתב, שאליו מכותב גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כתבו: "אם החקיקה לא תעבור במלואה עד לסיום המושב (הכוונה עד לסיום כנס החורף, ש"ט) הרי שישראל תידרש לבקש דחייה נוספת בהגשת דו"ח הביקורת, הבקשה ככל הנראה לא תאושר, ולכן במקרה כזה ישראל תצורף ל'רשימה השחורה'. לכן, לאור הפגיעה הפוטנציאלית הצפויה לכלכלת ישראל ולמעמדה הבינלאומי, אנו מוצאים להציף בפניכם את הדחיפות וההכרח בהעברת הצעות החוקים עוד במושב החורף הנוכחי ויש צורך דחוף לקבוע דיונים בוועדות מוקדם ככל שניתן".
החקיקה שעליה נזעקים הייזלר ואהרונוביץ' היא שורה של תיקונים בעולמות המס שעל ישראל לבצע בכדי לעמוד בסטנדרטים המקובלים בארגון ה-FATF למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. התיקון המפורסם ביותר מתוך החקיקה הזו הוא הביטול של הפטור מדיווח על הכנסות מחו"ל שיש לעולים חדשים במשך עשר שנים, פטור שזכה לכינוי "חוק מילצ'ן" (על אף שהזיקה לארנון מילצ'ן לפרט זה בחקיקה הינה אגבית למדי, ש"ט).
אך החקיקה הזו כוללת גם תיקוני דיווח נוספים, דוגמת "קביעת חובות דיווח ביחס לנהנים ביושר בחברות ובנאמנויות"; "קבלת גישה של רשות המסים למסמכי דע את הלקוח שכיום היו זמינים רק לרשות להלבנת הון"; והקניית סמכות לשר האוצר לקבוע בתקנות הוראות לזיהוי בעלי שליטה.

סטנדרטים מחמירים לשקיפות

הייזלר ואהרונוביץ מבהירים במכתב כי משנת 2016 אימץ ה"גלובל פורום" (גוף שאמון על יישום תקני שקיפות מס ופועל תחת ה-OECD) סטנדרטים מחמירים שקובעים כי יש להגביר את השקיפות של ישויות והסדרים משפטיים. הכלל העקרוני של הגלובל פורום הוא כי יש לוודא שיש יכולת לזהות מי הנהנה הסופי בכל ישות פיננסית. השניים מתארים כי האיחוד האירופי הודיע לאחרונה כי "אי עמידה של ישראל ביעדי החקיקה הנדרשים מצד הגלובל פורום תקבל ביטוי אוטומטי בכניסה אוטומטית של ישראל לרשימה השחורה של האיחוד". כניסה לרשימה כזו, כותבים השניים, "תפגע בסחר החוץ של ישראל, בהיקף ההשקעות של תושבי חוץ בישראל, ותגרור סנקציה בדמות הטלת מסים עודפים על תשלומים שמשולמים לתושבי ישראל על ידי גופים באיחוד האירופי".
השניים מבהירים כי לוחות הזמנים הם קשיחים למדי, שכן בימים אלו קבוצת הביקורת מטעם הגלובל פורום עובדת על ניסוח המסקנות שלה, שיוגשו עד ל-21 ביוני, והדו"ח הסופי ייכתב במהלך יולי. לכן, אם החוקים לא יאושרו עד ה-7 באפריל, הרי שיהיה צורך להתחיל לדון בהם רק בכנס הקיץ שנפתח ב-19 במאי. לוחות זמנים צפופים מעין אלו יביאו את ישראל להיכנס לסיכון גבוה להיכנס לרשימה השחורה, בישראל מבהירים כי בקשת דחייה לא תתקבל בגלל שבעבר כבר ניתנו דחיות רבות לישראל.