דווקא ביום של רעידת אדמה בצפון מתברר שתקציב המכון הגיאולוגי מקוצץ ב-15%
דווקא ביום של רעידת אדמה בצפון מתברר שתקציב המכון הגיאולוגי מקוצץ ב-15%
לטענת מנהל המכון פרופ׳ זהר גווירצמן, יש קיצוץ של 5%-10% בכוח האדם. "למרות שאנחנו לא בסכנת סגירה, אנחנו בהחלט בבעיה ולא נוכל למלא את היעוד שלנו", אמר אמש בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת
היום בצהריים הורגשה רעידת אדמה מאזור הצפון ועד למרכז בעוצמה של 3.8 בסולם ריכטר וישראל שוב קיבלה תזכורת על פגיעותה וחוסר מוכנותה להתמודדות עם רעידות אדמה. למרות זאת, כעת מתברר כי תקציבו של המכון הגיאולוגי, המתריע מפני רעידות אדמה ועוסק במוכנות להתמודדות עמן, מקוצץ בשיעור של כ-15%. יו״ר המכון התריע אתמול כי הקיצוץ העמוק בתקציבו עלול לפגוע בפעילותו וביכולותו להתריע מפני רעידות אדמה.
בדומה למכון וולקני המשמש יחידת סמך של משרד החקלאות, המכון הגיאולוגי הוא יחידת סמך של משרד האנרגיה. לאחר ששר האנרגיה, אלי כהן, הסכים לקיצוץ של כ-10% בתקציב משרדו, נפגע גם תקציב המכון הגיאולוגי. הקיצוץ במכון הגיאולוגי גבוה יותר בשיעור של כ-5% מהקיצוץ בתקציב משרד האנרגיה עצמו, מה שעלול לפגוע בפעילות המחקר בו ובשירותים שהוא מספק למדינת ישראל.
פרופ׳ זהר גווירצמן, מנהל המכון, הסביר אתמול בדיון שערך ח״כ איימן עודה בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת; ״ההבדל העיקרי בינינו ובין מכון וולקני - אנחנו לא בבעיה תזרימית אבל היינו יכולים להיתקל באחת כזו ולהיות באותו מצב. גייסנו כספי מחקר, אנחנו מחוייבים לקרנות מאוד מכובדות, אבל אנחנו לא יכולים להוציא את הכסף. כמו שתיארתם בדיוק פה; החשב לא מאשר, במרכבה זה בגירעון״.
גווירצמן הוסיף כי "אנחנו לא בבעיה תזרימית אבל יש קיצוץ של 5%-10% בכוח האדם ו-15% בתקציב. אני רוצה לומר משהו על התנהלות משרד האוצר. הם עושים את זה באופן חד צדדי. לא התייעצו איתנו ולא שאלו. למרות שאנחנו לא בסכנת סגירה, אנחנו בהחלט בבעיה. אנחנו לא נוכל למלא את היעוד שלנו. לא במקרה של התרעות כנגד רעידות אדמה, לא בנושא הזיכיון החדש של ים המלח ולא בעוד הרבה נושאים. יש לנו יעודים לאומיים. הקיצוץ בכוח האדם – אנחנו בקשר עם 15 דוקטורנטים שלא נוכל להחזיר לארץ".
גווירצמן הוסיף לתקוף את ההתנהלות במשרד האוצר ואמר: ״אין מדינה בעולם שאין לה מכון גיאולוגי. הקונספציה במשרד האוצר שיש מחקר באקדמיה ויש תעשייה ומדלגים על מכוני מחקר ממשלתיים, היא קונספציה שגויה. יש יעדים לאומיים שרק מכון מחקר לאומי יכול לעמוד בהם. אלו יעדים שמצילים חיי אדם״.
לצד מומחיותו בנושא רעידות אדמה, המכון הגיאולוגי מופקד על חקר סיכוני רעידות אדמה ופיתוח נושא היערכות המדינה לאירועי קיצון, אי יציבות תשתית ים המלח ומצוקי החוק, חקר מערכות מי התהום ותהליכים סביבתיים. הוא גם אחראי על יצירת מפות גיאולוגיות, הערכת נכסי הטבע בישראל, הערכת גורמי התשתית לצרכי תכנון ובנייה על פני השטח ובתת הקרקע, ניתוח הזדמנות הגלומות במשאבי הטבע, ניתוח הסיכונים הסביבתיים הטבעיים ומעשי אדם, הגדרת תהליכים ומגמות בעלי השלכות על התשתית, על הסביבה והאקלים באזורינו כבסיס לגיבוש מדיניות לאומית. בנוסף, ניטור והקמת מסדי נתונים לאומיים מפורטים כגון בתחומי סטרטיגרפיה, פלאונטולוגיה, קידוחי מים ונפט, פצלי שמן, פוספטים, סיכונים סיסמיים, גיאוכימיה, חקר תת הקרקע.
