דעהמה בין זכויות עובדים וזכויות לקהילה הגאה?
דעה
מה בין זכויות עובדים וזכויות לקהילה הגאה?
דמיינו לעצמכם הסכם קיבוצי, המעניק יום בחירה לעובדים במהלך חודש הגאווה או עריכת ימי עיון או סדנאות בחברות, בעד סובלנות והכלה של נטיות מיניות שונות ונגד להט"ופוביה
כחברה ופעילה גאה בקהילת הלהט״ב, למדתי עם השנים שישנם רגעים מכוננים בחייה של הקהילה היוצרים ממשק משותף ויוצא דופן עם כלל החברה הישראלית. לפני ארבע שנים בדיוק התקיים רגע שכזה.
עשרות חברות במשק וההסתדרות, על מגוון ועדיה ועובדיה, הודיעו בשלל ערוצי תקשורת, כי ישביתו את מקומות העבודה למשך מספר שעות במחאה על אפליה כנגד קהילת הלהט״ב, וזאת על רקע אי-אישור חוק הפונדקאות בכנסת, שאוסר על הומוסקסואלים (או גברים יחידנים) לבצע הליך פונדקאות בארץ.
״בנק לאומי״, ״בי"ח איכילוב״, ״שופרסל״, ״בזק״, ״יבמ״, ״פייסבוק״, ״תנובה״, ״אסם״ ועוד חברות גדולות ומרכזיות במשק הצטרפו למחאה שהכתה גלים ברחבי הארץ. במסגרת המחאה נערכה הפגנת ענק בכיכר רבין נגד הפליית הקהילה הגאה בהשתתפות שמונים אלף איש.
בלהט הרגע והמחאה שפרצה, הדבר היה נראה כמובן מאליו עקב האפליה הבוטה הנמשכת לאורך שנים כה רבות מצד המחוקק. בפרספקטיבה לאחור של כמה שנים ניתן בהחלט לומר, כי באותו יום נזרעו הזרעים הראשונים ביצירת החיבור בין זכויות הקהילה לזכויות עובדים. זהו חיבור, שלצערי נראה היום לחלק מהעובדים והמעסיקים כמשהו מלאכותי ואולי מטושטש, אך הדאגה החשובה לאוכלוסיות מוחלשות צריכה לכלול מעבר לעובדים בעלי מוגבלויות או עובדי קבלן גם עובדים הנמנים עם הקהילה הלהט״בית.
נכון, על נבחרי הציבור שלנו, ובמיוחד הממשלה הנוכחית, מוטלת החובה להמשיך ולקדם מדיניות ציבורית, שלא תפלה את חברי הקהילה, כמו למשל בקשיים הרבים הניצבים בפניהם בהבאת ילד לעולם.
אבל במקביל לכך, מוטלת גם עלינו, יושבי ראש הוועדים, החובה לפעול לקידום זכויות הקהילה הגאה. כיצד? בראש וראשונה באמצעות חתימה על הסכם קיבוצי, המקבע את יחסי העבודה בחברה מאוגדת.
חודש הגאווה, המצוין בימים אלה, הוא הזדמנות טובה לקרוא לשינוי המציאות בשוק העבודה ושבירת הסטיגמות הרבות נגד חברי הקהילה.
דמיינו לעצמכם הסכם קיבוצי, המעניק יום בחירה לעובדים במהלך חודש הגאווה או לחלופין עריכת ימי עיון או סדנאות בחברה בעד סובלנות והכלה של נטיות מיניות שונות ונגד להט"ופוביה.
יתרה מכך, במהלך תקופת ההיריון עוברות נשים לסביות מסע פיזי ונפשי קשה מאין כמוהו. הסיבה המרכזית לכך נובעת מהעובדה שרובן נכנסות להריון בגיל מאוחר ולכן הסיכון עולה. הריונות בתהליך פוריות הם יקרים יותר ומצריכים בדיקות רבות במיוחד. מדוע שבהסכם לא ייקבע כי נשים אלו יזכו לשעות רבות של בדיקות, שלא על חשבון שעות העבודה ויותר מהקבוע בחוק?
בשנה החולפת נחתמו מספר הסכמים קיבוציים, הכוללים מענק פונדקאות מיוחד בגובה עשרות אלפי שקלים לעובד ולעובדת. מדובר בצעד חשוב ומבורך, אך אסור לעצור פה. המהפכה רק בראשיתה.
חברי הקהילה מתגוררים במרכז הארץ, בצפון ובדרום. חלקם מצביעים לשמאל, חלקם למרכז וחלק לימין. יש בהם יהודים וגם ערבים. חשוב לגעת ולדבר אל כולם. בקיצור, הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש ולהבין שזכויות עובדים וזכויות לקהילה הלהט״בית הן כלים שלובים, היוצרים חברה (הן במובן society והן במובן company) טובה וחזקה יותר.
מגי מור היא יו"ר ועד עובדי אסותא רמת החייל
