סקרהחשש מההפיכה המשטרית: רבע מעובדי שירות המדינה היו עוזבים
סקר
החשש מההפיכה המשטרית: רבע מעובדי שירות המדינה היו עוזבים
נזקי ההפיכה המשטרית מגיעים גם לשירות הציבורי: יותר ממחצית מהעובדים משוכנעים שהשפעת הדרג המקצועי תיחלש, ו־43% סבורים שהקידומים לא ייעשו על בסיס מקצועי. מחברי הסקר: "רבים מהם חוזרים על המילה 'דיכאון'"
קרוב לשליש מהעובדים החילונים בשירות המדינה מציינים שאם הייתה מוצעת להם משרה בשכר דומה, היו עוזבים. כך עולה מסקר בנושא עמדות עובדי השירות הציבורי על השפעות ההפיכה המשטרית שמתכננת הממשלה (המונח של החוקרים: "השינויים המקודמים בימים אלו ביחס למערכת המשפט ולשירות הציבורי").
עוד עולה כי 71% מהמשיבים פסימיים ביחס ליכולת של המשרד שלהם למשוך ולשמר עובדים איכותיים. כמו כן 43% מהמשיבים צופים כי תהיה פגיעה בקידומים על בסיס שיקולים מקצועיים, ואילו רק 12% צופים שיהיה שיפור במצב. העניין בממצאים רב במיוחד מכיוון שעובדי המדינה הם האוכלוסייה עם היכולת המוגבלת ביותר להגיב להפיכה. הם אינם יכולים לחתום על עצומות או אפילו להפגין.
את הסקר ערכו וניתחו ארבעה מומחים למינהל ציבורי בקרב 450 עובדי משרדי ממשלה ויחידות הסמך שלה, מהם 150 בכירים. המומחים הם פרופ' שרון גלעד והדוקטורנט ניר קוסטי מהאוניברסיטה העברית, ד"ר אילנה שפייזמן מאוניברסיטת בר־אילן וד"ר סער אלון־ברקת מאוניברסיטת חיפה.
54% מהמשיבים צופים שתהיה היחלשות במידת ההשפעה של הדרג המקצועי ביחידה שלהם על מדיניות המשרד, לעומת 34% שצופים שלא יהיה שינוי ו־12% בלבד שצופים התחזקות. 65% מהחילונים והמסורתיים שהשתתפו בסקר, לעומת 34% מהדתיים, צופים היחלשות בכושר ההשפעה של הדרג המקצועי ביחידה שלהם.
40% מהמשיבים ציינו שכבר כיום, הקידום לתפקידים בכירים במשרד שלהם נעשה שלא על יסוד שיקולים מקצועיים (כלומר שלא על בסיס ניסיון בתחום העיסוק, יכולת ועבודה קשה). בהמשך לכך, 43% מהמשיבים צופים כי יהיה שינוי נוסף לרעה ביחס לאופן שבו ייעשו הקידומים שלא על בסיס שיקולים מקצועיים, ואילו רק 12% צופים שיהיה שיפור במצב.
71% מהמשיבים פסימיים ביחס ליכולת של המשרד שלהם למשוך ולשמר עובדים איכותיים, כאשר הן החילונים (80%) והן הדתיים (57%) נוטים לפסימיות רבה. כלומר למרות פערי העמדות, נראה שגם הדתיים מבינים שהחילונים האיכותיים עלולים לעזוב.
לטענת החוקרים, "ממצאים אלו מלמדים על תופעה שעד כה לא היינו עדים לה – של חלחול הקיטוב ההולך וגובר בחברה אל תוך שירות המדינה”. לטענתם, “עלינו לחשוש מהמצב שבו קבוצות מסוימות באוכלוסייה יעזבו את המגזר הציבורי או ירגישו פחות בנוח לבטא את עמדותיהן המקצועיות בדיונים פנימיים".
70% מהמשיבים מדווחים שהם פסימיים או מאוד פסימיים ביחס לעתיד הדמוקרטיה בישראל. מסקר של המכון לדמוקרטיה מינואר 2023 עלה ש־56% פסימיים או מאוד פסימיים. לדברי החוקרים, יש שתי אפשרויות להסביר את הנתון: או שעובדי השירות הציבורי מודעים יותר לפרטי התוכנית או שבמדגם יש ייצוג יתר למתנגדי הרפורמה. רבע (25%) מהמשיבים היו עוזבים את שירות המדינה בסבירות גבוהה לטובת משרה דומה בתנאים דומים במגזר הפרטי. זה נכון ל־31% מהחילונים ו־14% מהדתיים. יצוין כי במדינות אוטוריטריות הורידו את גיל הפרישה משירות המדינה כדי לפנות משרות לעובדים מקורבים.
החוקרים מזהירים ש"עובדים מוכשרים שוקלים לעזוב את שירות המדינה, וכי הכרסום במעמד הדרג המקצועי עשוי להרתיע מועמדים פוטנציאליים". אין לחוקרים נתון קודם של שיעור השוקלים לעזוב שאפשר להשוות אליו. ד"ר שפייזמן מהמחלקה למדע המדינה בבר־אילן מציינת ש"זה נתון גבוה של שוקלים לעזוב". פרופ' גלעד מבית הספר למדיניות ולממשל ציבורי באוניברסיטה העברית מציינת ש"הם לא אומרים שהם רוצים לעזוב אלא שהם רוצים להישאר ולהשפיע אבל ברור שהם רואים קשר בין המצב ליכולת שלהם להשפיע".
היא מציינת ש־74% ממשתתפי המדגם בעלי תואר שני. "אלה האנשים הכי טובים והכי מחויבים לאינטרס הציבורי, שיכולים למצוא עבודה במגזר הפרטי. הלך הרוח שלהם מאוד פסימי לגבי האפשרות לנהל מדיניות על בסיס ידע ומקצועיות". גלעד אומרת ש"המחקר האקדמי הבינלאומי בתחום המינהל הציבורי מלמד שהסיבה שבגללה אנשים בוחרים לעבוד בסקטור הציבורי טמונה בתחושת השליחות". היא מזהירה ש"כאשר אנשים חדורי מוטיבציה ושליחות חשים שאין להם היכולת להשפיע ולממש את הייעוד, הם ייטו לעזוב או להפחית את מידת השקעתם". כך, לדבריה, עלול לקרות "גם אם קידומם נחסם עקב שיקולים פוליטיים או עקב מתן עדיפות למקורבים".
הסקר נשלח לבוגרי תוכניות במדיניות ציבורית של האוניברסיטאות, כולל תוכניות מיוחדות למנהלים בשירות הציבורי, וכמו כן הופץ בתפוצה רחבה ברשתות החברתיות – כדי להבטיח מדגם רחב ומגוון מקרב העובדים. גלעד אומרת ש"אנחנו חוקרים של השירות הציבורי, וכאשר קורה מגה־אירוע שמשפיע על המדינה כולה, מעניין אותנו איך מתייחסים לזה בשירות הציבורי, בייחוד כשחלק מהשינויים שמדברים עליהם מתייחסים לשירות זה, כמו הפיכת יועצים משפטיים וסמנכ"לים למשרות אמון או שלא תהיה חובה לשמוע לחוות הדעת שלהם".
החוקרים הציעו למשיבים להוסיף הערות אחרי כל שאלה ובסיום הסקר. כ־200 איש, כלומר קרוב לחצי מהמשיבים, ניצלו את ההזדמנות. שפייזמן, שניתחה את התשובות המילוליות, אומרת ש"אני חושבת שהם הרגישו שסוף סוף נתונים להם לדבר. הרבה כתבו 'תודה שאתם שואלים'".
לדבריה, "רוב המשיבים היו פסימיים. הם כתבו שהתחושות מאוד קשות וציינו שהם חרדים גם כאזרחים וגם למה שיקרה בשירות הציבורי. מילים שחזרו הן 'תסכול' ו'דיכאון'". בין היתר היו שציינו ש”השירות הציבורי במצב מאוד קשה גם בלי קשר למה שקורה עכשיו. יש זינוק במינויים הפוליטיים, שחיקה ביחס למקצועיות והכנסה של שיקולים פוליטיים".
לדבריה, המסר שעבר הוא שמתייחסים אליהם כאל פקידים, ואם זה היחס, אז אין להם מה לחפש בשירות הציבורי. "הם הדגישו שהרצון להשפיע אינו אומר שהם יכפו את הערכים שלהם על השר אלא שיקשיבו לידע המקצועי שלהם".
בנוגע לשוקלים לעזוב היא מספרת ש"לאנשים היה חשוב לכתוב שהם בשירות הציבורי לא בגלל השכר אלא כי חשוב להם לתרום וזו עבודה מאתגרת ומשמעותית והם יישארו כל זמן שהם מרגישים שהם תורמים. הם הדגישו שאם ילכו, זה לא בגלל השכר".
