פרשנותמסלול התקציב המעוות של הממשלה לטובת החרדים
פרשנות
מסלול התקציב המעוות של הממשלה לטובת החרדים
600 מיליון שקל יועברו למימון חינוך חרדי ללא לימודי ליבה – ולא יתרמו לצמיחה ולהשתלבות בשוק העבודה. מנגד: 500 מיליון שקל קוצצו מהשירותים לכלל הישראלים מתקציבי החינוך, הבריאות והתחבורה. וגם: 70 מיליון שקל יוקצבו ל"תוכנית חומש לבריאות הציבור החרדי"
ביום שלישי שעבר, בזמן הדיון הדרמטי בבג"צ סביב עתידה המשטרי של מדינת ישראל, גילו אזרחי ישראל את המספרים האמיתיים ואת העלות המלאה שמאחורי ההסכמים הקואליציוניים הנוראיים. מדובר באותם הסכמים קואליציונים שחתם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם הסיעות החרדיות, אושרו בממשלה, ובשבוע שעבר, הגיעו לכנסת.
מאחורי "הפניה" של אגף התקציבים אל ועדת הכספים, בראשות משה גפני (יהדות התורה), מסתתר הסיפור העצוב של תקציב המדינה — שהוא מסמך המבטא את סדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית. היא מתארת חטא על פשע: "קיצוץ" של חצי מיליארד שקלים –או ליתר דיוק תקציבים שהיו אמורים להגיע ולא יגיעו־ למשרדים המיועדים לספק שירותים ממשלתיים לכלל ישראל; מאידך גיסא, מתן 600 מיליון שקלים למערכת חינוך חרדית שלא מלמדת ליב"ה ולא תתרום מהומה לפריון, לצמיחה ולצמצום הפערים.
לכאורה, יש פער של 100 מיליון שקלים במספרים אך בניהול תקציב המדינה הדברים מורכבים. ההחלטה שאושרה בוועדת הכספים ("שינוי בין סעיפים") מחלוקת לשניים: יש חלק אחד שממוקד ב"מקורות" (מאיפה לוקחים את הכסף) והחלק השני שמטפל בשימושים (לאן הוא מיועד). החלק הראשון של החלטה קובעת כי חצי מיליארד שקלים של משרדי הממשלה שתוקצבו עת אישור תקציב המדינה אך "הופקאו" באותו מועד ולא היו ניתנים לשימוש –לא יופשרו לבסוף. לכן, לא מעט גורמים "ניצלו" את העובדה הזו כדי לטעון כי בסופו של דבר אין מדובר בקיצוץ רוחבי (פלאט) שכן המשרדים ידעו כי יתכן ואותם תקציבים לא יגיעו בסוף –והם היו אמורים לא בנות עליהם.
הסיפור הוא מורכב הרבה יותר: עת גיבוש התקציב, הוסבר למשרדים כי הכסף הז המותנה בקבלת 2 מיליארד שקל תמלוגים מקק"ל ורק אם הכספים יגיעו, הם יוכלו "להפשיר" את הכספים ולהשתמש בהם. למעשה הכספים הגיעו (ויגיעו) אך הממשל ההחליטה כי הם ישמשו מקור לתקציבים אחרים שהובטחו על תנאי.
הסיכום של הסרבול הטכני־בירוקרטי: חצי מיליארד שקלים –נמחקו מספרי התקציב של משרד הביטחון (כ־131 מיליון שקלים!), של פיתוח תשתיות תחבורה ואחרות (49.5 מיליון), של משרד החינוך (כ־33 מיליארד), של המשרד לביטחון פנים של איתמר בן גביר (31 מיליון שקלים), של משרד הבריאות (מעל 22 מיליון שקלים), של משרד הרווחה (17.5 מיליון) של משרד המדע (12.4 מיליון שקלים) ועוד, לרבות 323 אלף שקלים שהרשות לניצולי שואה לא תקבל ולפיכך גם לא ה"מוטבים" שלה –ניצולי השואה. למען הסר ספק, הפגיעה הגיע לכולם, ולפיכך לכולנו כי מדובר בתקציבים שמשרתים את כלל האוכלוסייה.
בנוסף לחצי מיליארד האלו, יש עוד חצי מיליארד שקלים שתוקצבו למשרד החינוך לצורך "בלת"ם" שגם ימחקו. מעין רזרבה לחירום (וגם קצת להסכמים קואליציונים כי באוצר ידעו שצריכים לשים בצד). בצד השני של הקו, ניצבים השימושים־ כלומר, לאן הכסף יגיע ומה יעודו. כאן גם יש חלוקה לשני תחומים עיקריים: 600 מיליון שקלים יגיעו לחרדים (רובו) וקצת להתיישבות. כלומר, לא רק שכסף "טוב" נלקח מאזרחי ישראל, אל גם שרובו יועד למטרות "רעות".
ראשית כל, חשוב להבהיר כי לעיתים "פלאטים" לוקחים כסף טוב לא למטרות טובות יותר. או דחופות יותר. זה בעצם היעוד המקורי והחשוב של שינויים תקציבים: מתן גמישות ואפשרות לתעדף בין דברים טובים לטובים יותר. אך זה לא מהקרה והסיבה איננה כי הכסף יועד באופן אקסלוסיבי ל־11% מאוכלוסיית ישראל (החרדים). אלא כי הכסף הולך למימון ישיבות ולחינוך חרדי שלא מלמד ליב"ה ולפיכך ההקצאה התקציבית הזו לא מצילה מעוני, לא מעלה פריון־ולפיכך משאירה את החרדים עם שכר נמוך, לא מחוללת תעסוקה, וכמובן גם לא צמיחה.
לפי דוח OECD האחרון על ישראל, גברים חרדים מרוויחים 71% פחות מגברים יהודים לא חרדים כאשר הפער העצום מחולק כדלקמן: 33 נקודות אחוז בגלל אי השתתפות בשוק העבודה (הם לא מוכנים לעבוד), 15% בגלל פערים בשעות עבודה בפועל (מי שכן עובד, עובד פחות שעות), ו־23% מוסבר על ידי פערי שכר (היעדר מיומנויות מתורגם לפריון נמוך ולפיכך למשכורת נמוכה). יתרה מזו, היא לא מקטינה את אי השוויון –לא בהכנסות וגם לא בתמורה של הקבוצות השונות בחברה הישראלית: מעבר לתרומה האפסית של האוכלוסייה החרדית לעצומה הצבאיתשל המדינה, והתרומה החלקית ביותר של הגברים החרדים לתעסוקה (כמחצית מהם אינם עובדים או מעוניינים לעובד).
ניתוח עומק שערך "כלכליסט" על בסיס תוצאות סקר הכנסות של הלמ"ס מעלה כי התרומה לקופת המדינה (מיסוי ישיר) לנפש (לוקחים את משק הבית ומחלקים אותו במספר הנפשות הממוצע) של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית היא פי 9 מזו של החרדים, כאשר מעל רבע מהכנסות החרדים־הם ממקצבאות ותמיכות ממשלה (לעומת 11% בקרב משקי בית יהודים לא חרדים).
יצוין כי החלק השני של ההקצאה־ בסך 400 מיליון שקלים־ אכן ינותב לאספקת שירותים ל"כלל ישראל" לרבות 280 מיליון שקלים ל"בית הספר של חופש הגדול" ־ תוכנית שהורחבה; ולהתייקרויות של משרד החינוך־ כגון מספר תלמידים גבוה מהמתוכנן בחינוך המיוחד וגם גידול במחיר הסעות. נזכיר כי אגף התקציבים –בראשות יוגב גרדוס־ יזם וחיבר דוח מקיף בו ביקורת קשה ביותר על אותם הסכמים קואליציונים.
במקביל, בישר שר הבריאות — משה ארבל (ש"ס)־ כי הוא, יחד עם סגן השר לפיתוח חרדי ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) "נועדו לקראת השקת תוכנית החומש לבריאות הציבור החרדי. התוכנית בהיקף של כ־70 מיליון שקלים תסייע בצמצום הפערים בתחום ותותאם לאתגרי העתיד הצפויים בחברה החרדית" והוסיף כי "התכנית היא חלק ממדיניות משרד הבריאות להנגשה תרבותית של שירותי הבריאות לאוכלוסיות השונות, ומצטרפת לתכנית לחברה הערבית ולחברה הבדואית".
"כלכליסט" פנה למשרד הבריאות כדי להבין מאיפה יבוא הכסף ל"עידוד הבריאות החרדית" והצפי היה כי רוב הכסף יגיע ממקלב. אלא שמתברר כי משרד הבריאות ישקיע 30 מיליון שקלים (קצת פחות ממחצית)־ סכום עתק עבור משרד שמלין יום וליל על מחסור בתקציב־ לצורך "הנגשה" של שירותי בריאות לחרדים. בבריאות־ ־ואפילו באוצר ־ מסבירים כי מדובר בתוכנית טובה" שבין היתר מיועדת לעודד התחסנות, למנוע עששת ועוד אך בד בבד הודו כי בסוף השבוע הגיע "פירוט" של התוכנית וכבר מופיע סעיף מחשיד: העברת כספים דרך החברה למתנ״סים ל״קידום פעילויות מונעות תחלואה״. באוצר זיהו פוטנציאל גבוה ל"שירקעס" (הם כבר מתורגלים היטב) וביקשו לעצור ולהסיר כל העברה כזו.
עם זאת, מדובר בתוכנית ששוב מתעדפת חרדים על פני קבוצות אחרות שזקוקות הרבה יותר לתוכנית יעודית: האוכלוסיה החרדית היא היחידה שזוכה ל"מתאמי שירות" או "מקשרי קהילה" או "מנהלי מגזרים" –שזה לא אחר משלוש שמות קוד שונים לנציגים חרדים בקופות החולים השונות שמקדמים עבורם מהלכים ותורים־ בטענה כי אין להם גישה לאפליקציות (בגלל אי שימוש בטלפונים חכמים). אבל חשוב מכך: מדדי הבריאות של החרדים לא מצדיקים טיפול מיוחד או השקעה מיוחדת לעומת ערבים, בדואים ותושבי הפריפריה.
הנה דוגמא אחת מני רבות: תוחלת החיים, אחד ממדדי הבריאות החושבים –המועדף על ידי שר הבריאות לשעבר בנימין נתניהו. לפי סקר הפרופיל הבריאותי־חברתי של ישראל של הלמ"ס, בין 4 הערים בעלות תוחלת החיים הנמוכה בישראל ניצבות עיר ערבית אחת (אום אל פאחם), העיר הכי פריפריאלית בישראל (אילת) ושני ערים מעורבות (לוד ורמלה). מנגד, רוב הישובים החרדים — לרבות מודיעין עילית, בני ברק, וירושלים — הן בעלות תוחלת חיים גבוה יחסית (מעל הממוצע הארצית), תופעה ששוברת את המתאם הידוע, המובהק והכלל־עולמי בין רמה כלכלית־חברתית לבין רמה בריאותית.
עוד עולה מאותו דו"ח כי שיעורי השמנת יתר או עודף משקל נמוכים נמצאו בישובים החרדים. לפי סקר על אי שוויון בבריאות שערך משרד הבריאות ב־2018, החרדים מהווים הקבוצה הגדולה (67%) לפי כל חתך שנבדק (מין, גיל, מצב משפחתי, סוציו־כלכלי, השכלה וכו) שהעריכה כי בריאותם "טובה מאוד" (מדד סובייקטיבי). גם לפי הממצאים העולים מהמדדים הלאומיים מרפואה בקהילה שערכה פרופ' נורית קלדרון בתחילת השנה לפיהם השיעור הנמוך ביותר מבין כלל קבוצות האוכלוסייה שדווחו על מחלה כרונית ועל מצוקה נפשית־ היתה בקרב החרדים.
כמובן שישנם יוצאי דופן כמו תחלואה מסוכרת: סיכוייו של חרדי בגיל 25־34 לחלות בסוכרת גבוה ב־50% ביחס לצעיר בן גילו יהודי שאינו חרדי והסיבה ידועה: הרגלי תזונה לרבות הפרזה בשתייה מתוקה. התגובה של ההנהגה החרדית בתחילת הקדנציה היתה נורא "קוהרנטית" לנתונים: ביטול המס על שתייה מתוקה תוך תמרוץ כלכלי לצריכת שתייה שגורמת לסוכרת. ישראל היא שיאנית קריטת גפיים ב־OECD בגלל סכרת. ייתכן כי אפשר לחסוך חלק מהמיליונים האלו ופשוט להחזיר את המס על שתיה מתוקה.
וזו דוגמא מצוינת לתמצית המדיניות הכלכלית המעוותת והמנוונת של הממשלה הזו: בעת תעדוף (תקצוב), לוקחים מהציבור הרחב כסף "טוב" שאמור לייצר שירותים טובים לכלל האוכלוסיה וממירים אותו לכסף "רע" המנותב אך ורק לאוכלוסייה החרדית תוך עידוד התנהגות שמנציחה העוני, בורות ובטלה. הדוגמא האחרונה קיבלנו אותה גם בימים האחרונים: בזמן שרשויות המדינה מצהירות כי הגעה לאומן מסוכנת לציבור־ אותה ממשלה מממנת מכספי הציבור את אותה הפעילות.
