בלעדישיקום 1,700 בתים שנפגעו בעוטף יעלה כ-2 מיליארד שקל
בלעדי
שיקום 1,700 בתים שנפגעו בעוטף יעלה כ-2 מיליארד שקל
מתוך אלפי הבתים שנפגעו, מספר המיועדים להריסה משתנה ועומד בין 15 ל־200 – תלוי את מי שואלים. שיקום הנזקים לבתים ותשתיות בקיבוץ בארי, למשל, נאמדים ב־300 מיליון שקל לפחות. עלות הפינוי של התושבים מיישובי הדרום והצפון מגיעה כבר ל־2.4 מיליארד שקל
השלב של התחלת שיקום עוטף עזה מתקרב, ואיתו מחלוקת בשאלה כמה כסף יגיע מקרן הפיצויים של מס רכוש. כך, למשל, על פי ההגדרות של מס רכוש, רק כ־15 בתים ביישובי עוטף עזה מוגדרים כ"טוטאל לוס" באופן שמחייב מימון של הריסתם ובנייתם מחדש. לעומת זאת, לדעתם של גורמים שהיו מעורבים בסקר להערכת הנזקים שבוצע על ידי משרד הביטחון, צריך להרוס כ־200 בתים. ההפרש בין המספרים האלה מבטא את הפער בין הצרכים של תושבי העוטף לבין הכללים היבשים שעל פיהם פועלת רשות המסים. על הפער הזה צריכה לגשר מינהלת תקומה שקיבלה תקציב של 18 מיליארד שקל.
בגלל ההגדרות של מס רכוש רק חלק מתקציב תקומה יגיע מקרן הפיצויים של מס רכוש. ההערכות הן כי החלק הזה יהיה בטווח שבין 500 מיליון שקל ל־2 מיליארד שקל. החוק שעל פיו פועלים במס רכוש מגדיר בית כמיועד להריסה לאחר בחינה של שני רבדים. הרובד האחד הוא מצבו ההנדסי. אם הרצפה והיסודות הרוסים אי אפשר לשקם את הבית, אך אם היסודות טובים ורק הקירות נפגעו – הבית בר־שיקום. הרובד השני הוא כלכלי. אם עלות שיפוץ הבית כבדה ומגיעה ל־60% משוויו (או יותר מכך), הכללים מאפשרים להרוס אותו. בכל מקרה אחר מס רכוש יפצה רק לפי עלות השיפוץ.
אלא שהכללים האלה לא לקחו בחשבון אירוע בסדר גודל שהתרחש ב־7 באוקטובר, שכן במקרים רבים גם אם הנזק בר־תיקון – תושבי הבית לא ישובו אליו. דוגמה לכך היא קיבוץ בארי. בשכונה המערבית של בארי יש 44 בתים, וב־7 באוקטובר התחוללה בה מלחמה עזה שבה השתתף טנק. רוב הבתים נפגעו אך ל־11 מהם יש נזקים קלים. אולם אנשי קיבוץ בארי לא מוכנים לחזור לשכונה הזו ולזיכרונות המחרידים שהחזרה אליה עלולה להציף. בתים למשפחות האלה ייבנו בשטח אחר בקיבוץ במימון מינהלת תקומה שתצטרך לממן גם בנייה של אותם בתים שלא נכללים בקריטריונים של מס רכוש.
דילמות נוספות צצות כאשר בוחנים שורות של בתים שחולקים קירות משותפים (בתי רכבת). על פי הכלל היבש של מס רכוש, פיצוי יינתן רק לבית שניזוק ולא לבתים הצמודים אליו.
בסוגיה הזו מטפל סגן מנהל תקומה האלוף במיל' יעקב אייש, שקיים ישיבה עם אנשי רשות המסים, ובהם אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים במס רכוש, ומירי סביון, משנה למנהל רשות המסים. דיון מסכם צפוי להתקיים ביום שלישי הקרוב.
הסקר להערכת נזקים ביישובים הקרובים לגדר החל בראשית נובמבר והוא כעת בשלבי סיום. את הפרויקט הזה הובילה מינהלת של משרד הביטחון בראשות האלוף במיל' רוני נומה, והיא מדווחת למינהלת תקומה. במאמץ הזה שילבו כוחות גם אגף הנדסה של משרד הביטחון, החטיבה להתיישבות ומס רכוש. את מרבית הסקרים ההנדסיים ביצעו בפועל מהנדסים של חברת הדיור הממשלתית עמיגור.
המינהלת של נומה תגיש לתקומה ספר מסכם עם ממצאים מפורטים לכל יישוב. הממצאים יכללו לא רק את הנזקים שנגרמו לרכוש אלא כל פגיעה ובכלל זה גם כביש, גדר ומשק חקלאי.
על פי נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט", כ־1,700 בתים נפגעו, ומהם 200 מיועדים להריסה. את הנזק הכבד ביותר ספגו הקיבוצים בארי, כפר עזה וניר עוז. בבארי יש כ־125 בתים מיועדים להריסה (כולל אותם 11 שהפגיעה בהם קלה יחסית). העלות המוערכת של שיקום הבתים והתשתיות היא כ־300 מיליון שקל לפחות. כך גם בכפר עזה, שבו התנהלה לחימה של טנק ומסוק קרב, ובניר עוז שהותקף על ידי כמה מאות מחבלים.
הבתים נהרסו באופן שלא היה מוכר באירועי לחימה קודמים גם משום שבמקרים רבים הנזק נגרם על ידי מחבלים שהיו בתוך הבית. אפשר לראות התפוררות של חומר וקריסה של תקרות בעקבות החום העז שהוא תוצאה של פיצוץ חומרי נפץ בתוך הבית.
ייבנו בתי ספר חדשים מרוחקים מהגבול
בחודשים שחלפו מאז הטבח אפשר היה לראות את תמונות הבתים ההרוסים ביישובי העוטף כשעל קירותיהם מעין כתובות גרפיטי. אלה סימנים מוסכמים שהשאירו גופים שהיו מעורבים בסקר להערכת הנזקים, בהליך יוצא דופן בהתאם למהותו של האירוע חסר התקדים. אורנה רביב, סגנית ראש אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, אמרה ל"כלכליסט": "כל קבוצה שזיכתה מבנה סימנה אותו. בשלב הראשון זק"א הוכנסה לכל מבנה, אחר כך הוכנסה הרשות לפינוי מוקשים שאיתרה ופינתה נפלים, תחמושת שנשארה במבנה וגם טיפלה במלכוד שהותירו אחריהם המחבלים. בשלב הבא בוצע סקר כללי שבמסגרתו מבנים חולקו לקטגוריות לפי עוצמת הפגיעה, ובשלב האחרון בוצע סקר הנדסי מעמיק שמספק את ההערכה הקרובה ביותר לעלות תיקון הבית".
לדברי רביב, הסקרים בוצעו בתיאום עם היישוב. "לפני שנכנס למקום בן אדם עשינו תיאום ציפיות עם נציג מוסמך מטעם היישוב, וביקשנו את רשותם להיכנס. בכל פגישה כזו עם תושבים הם תיארו באריכות את מה שהתרחש. סיפורי הגבורה והטרגדיות לא נורמליים".
הסקרים האלה הם צעד ראשון הכרחי בדרך לשיקום היישובים. היום תערוך מינהלת תקומה דיון בסוגיית מרכיבי הביטחון ליישובים והתקציב הנחוץ לכך, ומחר תשלים את התוכנית לשיקום יישובי העוטף. הכוונה היא לאפשר חזרה ליישובים המרוחקים 4 עד 7 ק"מ מהגדר כבר בפברואר. תושבי היישובים במרחק של עד 4 ק"מ יוכלו לשוב לבתיהם באוגוסט. בקבוצה הזו יש כמובן יישובים שמועד חזרתם עוד רחוק משום שהם יעברו הליך ארוך של שיקום ובנייה.
החזרה של יישובים שמרוחקים יותר מ־4 ק"מ מהגדר מתאפשרת בזכות תוכנית לבניית מוסדות חינוך חדשים עורפיים ומרוחקים מגדר. למשל, בית ספר אזורי שהיה ביד מרדכי יעבור לבית הדר וניצן; קריית חינוך שער הנגב תעבור לברור חיל ורוחמה.
לחישוב עלויות השיקום צריך להוסיף גם את העלות של שיכון התושבים בבתי המלון או אצל קרובים. בבדיקת "כלכליסט" נמצא כי הפינוי של תושבים מהדרום ומהצפון עלה למדינה עד כה 2.4 מיליארד שקל. הסכום הזה כולל 1.6 מיליארד שקל ששילם משרד התיירות לבתי המלון וכן 800 מיליון שקל ששילם ביטוח לאומי מענק פינוי עצמי לתושבים שבחרו לעבור לבית קרובים או חברים. התשלום הזה מחושב לפי 200 שקל למבוגר ליום ו־100 שקל לילד ליום. תשלומי ביטוח לאומי הם ל־111 אלף בני אדם, בהם גם 45 אלף תושבי אשקלון שאין להם ממ"ד.
