נחשף בכלכליסט"שיעורי הרווח של כל המעורבים בבדיקות הקורונה מוגזמים"
נחשף בכלכליסט
"שיעורי הרווח של כל המעורבים בבדיקות הקורונה מוגזמים"
מנכ"לי קופות החולים מתריעים כי עומסי הבדיקות שוחקים את העובדים, מיותרים לבלימת האומיקרון, וכי מדובר בכשל "על חשבון הכיס של האזרחים"; באוצר מבקרים את "ההוצאות הגבוהות על בדיקות מיותרות"; משרד ראש הממשלה מקדם מתווה בדיקות חדש, על רקע חילוקי הדעות עם משרד הבריאות שמתבצר בעמדתו
"יש פה כשל. ללא ספק משרד הבריאות היה צריך לקבוע מחיר אחיד עם שיעורי רווח נמוכים - בדיוק כמו שעושים בתחומים אחרים, כגון תרופות ובדיקות אחרות". כך מסבירה סיגל רגב־רוזנברג, מנכ"לית מאוחדת, בתגובה לכתבה שהתפרסמה אתמול ב"כלכליסט" ועסקה ברווחים העצומים של כמה שחקנים בודדים בתחום הבדיקות, אשר זינקו אתמול לשיאים חדשים.
"שיעורי הרווח של כל השחקנים המעורבים בבדיקות מוגזמים. מדובר בכספי ציבור שמובילים לתשלומי יתר, על חשבון הכיס של האזרח. כל זה תחת עינם הפקוחה של משרדי הבריאות והאוצר. וזאת, במקום להקצות כספים אלו לתשתיות במערכת הבריאות", הוסיפה רגב־רוזנברג.
אתמול פורסמו ב"כלכליסט" נתונים מהדו"חות הכספיים של חברת אילקס, בבעלות איש העסקים משה בן שאול - אחת החברות שהרוויחה מאוד מהעלייה הגדולה במספר הבדיקות. מהדו"ח עולה כי ב־21 בנובמבר 2021 התקשרה החברה בעסקת בדיקות בסך 119 מיליון שקל מול משרדי הבריאות והביטחון, כאשר נכון לסוף שנת 2021, סופקו 91% מסך ההזמנות. כלומר, בתוך פחות מחודש וחצי סיפקה החברה בדיקות לממשלה ולציבור בסך של יותר מ־108 מיליון שקל. מדובר רק על חברה אחת ורק על 48 יום. אתמול דיווחה החברה כי היא קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הבריאות בהיקף של כ־60 מיליון שקל לאספקה עד סוף ינואר, וכי סך ההזמנות לחברה עד כה עומד על סכום עתק של 310 מיליון שקל.
בינתיים, טרפת הבדיקות לא נעצרת, ושלשום שברה עוד שיא. לפי מספרים שפרסם אתמול משרד הבריאות, ב־3 לינואר 2022 נרשם שיא של בדיקת PCR מאז התפרצות המגיפה: כמעט 208 אלף, ויחד עם בדיקות אנטיגן הגיעו ההיקפים ליותר מ־296 אלף ביום אחד. בתדרוך מיוחד שערכה קופת חולים מכבי, הוצג כי בגל הנוכחי הם הגיעו לשיא שלהם - מעל 39 אלף בדיקות ביום - ובכך עברו את קצה היכולת שלהם. "ההשלכות הן שזה עלול להביא לפגיעה ב־SLA — הזמן עד שהמטופל מקבל את תוצאת הבדיקה, והעומסים האלה רק הולכים וגדלים", נמסר ממכבי. "עם קצב ההדבקה שגדל זה ברור שאי אפשר להמשיך לבצע כל כך הרבה בדיקות PCR בכל יום".
5 צפייה בגלריה
מנכ"לית מאוחדת סיגל רגב־רוזנברג. "בגל הזה לא הייתי מבצעת את כמות הבדיקות המבוצעות כעת. הייתי מנחה שרק מי שיש לו סימפטומים שיבוא להיבדק"
מנכ"ל לאומית: "להתמקד רק בשתי אוכלוסיות - מבוגרים ובתי אבות"
הלחץ לשינוי מדיניות, שהוא דבר מתבקש, אך אולי לא ברור מספיק לבכירי משרד הבריאות - מגיע גם מקופות החולים עצמן. "לגבי אינפלציית הבדיקות, אנו מנסים לשכנע את הממשלה לשנות את המדיניות, למרות שהממשלה בעצמה חלוקה, כאשר עיקר המחלוקת היא בין משרדי האוצר והבריאות", מבהיר חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית. "פשוט התבלבלנו. אנו עושים את הדבר הלא נכון, עוסקים בטפל ולא בעיקר. 200 אלף בדיקות קורונה ליום וחלק גדול מהן לא רלבנטיות. הבדיקות הן משאב במחסור, הן מצד כוח האדם והן מצד יכולת המעבדות. אנו מבזבזים אותו. אני בן 48 אחרי 3 חיסונים: אם אני אדבק, 99% שאני מפתח סימפטומים קלים. אז למה ובשביל מה לשלוח אותי להיבדק?".
לדברי פרננדס, הבדיקות גם צורכות קשב ניהולי רב ואנרגיה ארגונית רבה: תחנות דיגום, קווי שינוע, מעבדה 24/7. "כואב לי הלב על המערכת. תשאל את המנהלים שלנו, מה זה עושה לצוותים שלנו והם יספרו שהעובדים שלהם מאוד שחוקים וגם אם תשלם להם עבור העבודה, הם לא מבינים מדוע הם עדיין ממשיכים לעשות משמרת שלישית בביצוע בדיקות. אנשים עייפים. עוד שבת ועוד שבת", מסביר פרננדס. "הבדיקות האלו באות על חשבון דברים אחרים לרבות הטיפול בקורונה - חיסון מטופלים, ליווי חולים - וקידום הבריאות של המטופלים במחלות שאינן קשורות לקורונה. תסתכל על הירידה בבדיקות הסקר וברפואה מונעת. זה לא בריאות?".
5 צפייה בגלריה
מנכ"ל לאומית חיים פרננדס. "פשוט התבלבלנו. אנו עושים את הדבר הלא נכון: 200 אלף בדיקות קורונה בכל יום וחלק גדול מהן לא רלבנטיות"
(צילום: יובל חן)
פרננדס מציע למקד את הבדיקות בשתי אוכלוסיות בסיכון: מבוגרים ובתי אבות. "במצב הקיים מטפלים בהמון בדיקות בשיטת ראשון נכנס - ראשון מקבל, ואז לא מגיעים בזמן טוב לאוכלוסיות בסיכון שבמקרה שלהם יש תועלת ברורה בבדיקות. שכן הבדיקות מאפשרות איתור חולים שיכולים להיות רלבנטיים לטיפול תרופתי מצד אחד, ומהצד השני הן מאפשרות קטיעת שרשרת הדבקה בבתי אבות. אגב, במצב התחלואה הקיים, אין שום דרך לקטוע שרשרת הדבקה בקהילה".
בנוסף, מציין פרננדס, שכיהן כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר והוא כלכלן בריאות במקצועו, כי "העומס הזה גורם לקופות להעניק שירות גרוע תוך בזבוז זמן המבוטחים עם תורים ארוכים במתחמים החיצוניים לקופות, כאשר גם עלויות של אותן הבדיקות מגיעות למאות מיליוני שקלים, שהם כסף ציבורי לכל דבר בעניין".
פרננדס, בין היתר, השמיע דברים חריפים באוזני שר הבריאות ומנכ"ל משרדו בתחילת השבוע. "די חברים. כדאי לקבל את ההחלטה כמה שיותר מהר. כולנו כבר התרגלנו אחרי שנה וחצי לרוץ לעשות PCR. אז אם עכשיו אומרים לנו תרגעו, אז יקח זמן עד שנתרגל למצב החדש. יקח זמן להפנים את השינוי שלא חייבים לרוץ לבדיקת קורונה. כל הילדים האלו צריכים באמת לעשות בדיקת קורונה? למה זה טוב? אני לוקח את המחלה הזו בשיא הרצינות ואתה יודע את זה. לאט לאט אנו חייבים להבין כי זה עניין כרוני וחייבים לעשות את ההתאמות הנדרשות. אי אפשר להשתגע".
גם רגב־רוזנברג משמיעה מנגינה דומה. "בגל הזה, בגלל ההיקפים הגדולים ואופי הווריאנט המדבק מאוד - ולרוב ללא סימפטומים - לא הייתי מבצעת את כמות הבדיקות המבוצעות. בהיקפים שאנחנו נמצאים כעת, הייתי יורדת מכל בדיקות האנטיגן וה־PCR על מנת למנוע הדבקה. הווריאנט בכל מקרה משיג אותנו. הייתי מנחה שמי שמרגיש לא טוב להישאר בבית ורק מי שרוצה ויש לו סימפטומים שיבוא להיבדק".
לשיטתה של רגב־רוזנברג, יש לקצר באופן משמעותי את תקופת הבידוד, גם לסימפטומטים, ולמקד את המאמצים בשמירה על מדוכאי החיסון ואנשים עם מחלות רקע, שהם בעלי הסיכון הגבוה למחלה קשה.
גורם בכיר: "במשרד הבריאות כבר הבינו כי המדיניות חייבת להשתנות"
גם במשרד האוצר לא מבינים מה הייעוד של הבדיקות וסבורים כי מדובר בבזבוז משאבים. "זה גם מיותר וגם יקר", מסביר בכיר באוצר. גורמים באוצר מסרו ל"כלכליסט" כי לשר האוצר אביגדור ליברמן היתה ביקורת נוקבת בעקבות חשיפת "כלכליסט" על היקפי המימון של הבדיקות. לדבריהם, "הוא חושב שזה כסף שהולך לפח כי מדיניות הבדיקות ההמוניות לא רלבנטית באומיקרון".
אלא שגורם בכיר בממשלה המעורה בפרטים מסביר כי משרד ראש הממשלה, ומהנכ"ל שלו יאיר פינס, מנסים לאט לאט להגיע עם משרד הבריאות להבנות. "במשרד הבריאות כבר הבינו כי המדיניות חייבת להשתנות. לא כי הם רוצים, אלא כי האזרחים פשוט נדבקים בתורים לבדיקות", מסביר גורם בכיר שמפרט את נקודות המחלוקת העיקריות לקראת גיבוש מדיניות בדיקות ובידודים חדשה שעשויה לקרום עור וגידים בימים הקרובים.
במשרד הבריאות רוצים לחלק את העולם בין מחוסנים ללא מחוסנים - כאשר המחוסנים יעשו בדיקות ביתיות - אנטיגן מוסדי או ביתי - ורק החיוביים ילכו ל־PCR, שהיא בדיקה יותר מהימנה. זאת למעט אוכלוסייה בסיכון שילכו ישירות ל־PCR. לגבי הלא־מחוסנים, הם ילכו הישר לאנטיגן מוסדי. הגישה של האוצר היא שכולם הולכים לאנטיגן ורק האוכלוסייה בסיכון הולכת ל־PCR. וכאן הנקודה החשובה: בעיני האוצר, מי שיצא חיובי באנטיגן, נכנס אוטומטית לבידוד - אין צורך בעוד בדיקות. אלו שמצדדים בגישתו של משרד הבריאות סבורים כי יש לא מעט הגיון בו, שכן אזרח שמקבל אנטיגן חיובי, מטבע דברים ירצה לעשות PCR כדי לוודא שהוא חיובי, שכן הוא יצטרך להיכנס לבידוד של שבוע ימים, שאינו נוח לאף אחד.
הפגישות בין משרדי האוצר, הבריאות וראש הממשלה, התקיימו שלשום ואתמול, ויימשכו גם היום. בינתיים, האזרחים ממשיכים לעמוד בתורים אינסופיים ושוחקים את קופות החולים שגם מטפלות בבדיקות, גם בחיסונים וגם ברוב המוחלט של חולי הקורונה.
