הוזלה משמעותית על בגדי יד שנייה: לא יחויבו במע״מ מלא
הוזלה משמעותית על בגדי יד שנייה: לא יחויבו במע״מ מלא
רשות המסים משווה את מחיר המע"מ של הבגדים למוצרים משומשים אחרים - לאחר שנים של תלונות צרכנים. ההחלטה צפויה לעודד הוזלה משמעותית של בגדים מיד שנייה ולסייע לעודד שוק עצום המהווה חלופה בת קיימא לאופנה המהירה שגובה נזק רב מהסביבה. ההחלטה תיכנס לתוקף בשבועות הקרובים
רשות המסים מבטלת את המע״מ המלא על בגדי יד שנייה, ומשווה אותם למוצרים משומשים אחרים דוגמת רהיטים, מכוניות, דירות ועוד. זאת, לאחר שנים ארוכות של אפליה, תלונות צרכנים ודרישת עורכי הדין של ארגון ״גרינפיס״ וחנות בגדי היד השנייה ״אאוטסייד סוסייטי״. ההחלטה צפויה לעודד הוזלה משמעותית של בגדי יד-2 הנמכרים בחנויות, ולסייע לעודד שוק עצום המהווה חלופה בת קיימא לאופנה המהירה, הגובה נזק עצום מהסביבה. ההחלטה, המהווה פרשנות חדשה של רשות המסים לחוק, תכנס לתוקף מיום פרסום ההחלטה על ידי רשות המסים בשבועות הקרובים.
עד היום, שולם מע״מ כפול על בגדי יד שנייה: ראשית, ברכישתם כמוצר חדש. לאחר מכן, נדרשו הקמעונאים אשר רכשו את הפריטים המשומשים לשלם עבורם שוב מע״מ מלא. התשלום הכפול הוביל להפיכתו של שוק היד השנייה לכדאי פחות, ולמחירים גבוהים עליהם גזרה המדינה קופון משמעותי. כעת, החליטה רשות המסים, בהחלטה שנמסרה לגרינפיס בהמשך לפניית הארגון, לתקן את העיוות ארוך השנים.
מנגנון החישוב החדש של רשות המסים, יאפשר חיוב מע״מ רק על ההפרש הכספי בו רכש הקמעונאי את הבגדים המשומשים, ובין מכירתם החוזרת לצרכן. כלומר, שולי הרווח. ההחלטה, כמובן, עוסקת רק במכירת בגדי יד שנייה של אנשים פרטיים לקמעונאים – ולא מכירות שמתרחשות בין סוחרים. ההחלטה של רשות המסים משווה את המצב בישראל למדינות המתקדמות בעולם, דוגמת בריטניה ונורבגיה אשר הציגה תוכנית דומה, והופכת את הקניה בחנויות היד השנייה לאטרקטיביות יותר לצרכנים.
שוק היד השנייה גדל בעולם בקצב מהיר. למעשה, לפי נתונים חדשים, בשנה הבאה ״יזלול״ נתח של 10% משוק האופנה העולמי. הסיבות לכך, הן לא רק הפופולריות הגואה של בגדי יד שנייה אלא גם יוקר המחיה המאמיר ורצון הצרכנים לצמצם את הזיהום הסביבתי. המכירות העולמיות של בגדים בבעלות קודמת זינקו ב-18% בשנה שעברה ל-197 מיליארד דולר, וצפויות להגיע ל-350 מיליארד דולר ב-2028, על פי דו"ח של GlobalData. בארה״ב לבדה, שוק היד השנייה צמח פי שבעה מקמעונאות האופנה הכללית, שבה המכירות נותרו קבועות בשנת 2023 בהשוואה לשנה שקדמה לה.
לפי דו"ח שהוזמן על ידי ThredUp, קמעונאית אופנה יד שנייה המקוונת, שניים מכל חמישה פריטים בארון של דור ה-Z הם בבעלות קודמת. מגמה משמעותית המניעה את הקניות האלו, היא אפליקציות יד שנייה כמו ״וינטד״ הנפוצה באירופה, ומקבילותיה האמריקאיות דוגמת ThredUp and Poshmark. מכירות חוזרות מקוונות צפויות למעשה להכפיל את עצמן בחמש השנים הקרובות, ולהגיע לשוק של כ-40 מיליארד דולר. בישראל, לעת עתה, לא קיימת מקבילה לאפליקציות הללו, וכך או כך, ראוי לציין כי למרות הגידול המשמעותי בשוק היד השנייה – המיזמים הללו מתקשים לייצר מודל רווח יציב, בעוד שהם דווקא פוגעים ברווחיות של חנויות היד השנייה, הרוכשות בגדים מהצרכן הביתי ונושאות בעלויות גבוהות על מכירה חוזרת שלהם.
ההחלטה של רשות המסים פורצת דרך בישראל, הנגררת הרחק מאחורי מדינות העולם בכל הנוגע לרגולציה על תעשיית האופנה – בין אם זו החדשה והמזהמת, ובין אם שוק היד השנייה. זאת, בזמן שבשטח צצים עוד ועוד מיזמים התופסים נפח ענק בתחום כמו ״אימהות לא אוגרות״, וחנויות יד שנייה יחודיות. ״למגמה הזאת יתרונות אדירים מבחינה סביבתית, קהילתית וחברתית. להחלטתה התקדימית לביטול המע״מ על יד שניה משמעות גדולה ומשמחת, מה שצפוי לעודד עוד יותר רכישת בגדים משומשים, לתקן עוול היסטורי ועיוות מיסוי ובעיקר להנגיש אופנה בת קיימא לכלל האוכלוסיה״, אומרת ד״ר מיטל פלג מזרחי, עמיתת מחקר באוניברסיטת ייל. ״שוק היד שנייה בישראל ובעולם גדל בשנים האחרונות באופן חסר תקדים. עמודי אינסטגרם וקבוצות פייסבוק של בגדי יד שנייה נהנים מפריחה אדירה ועוד חנויות יד שנייה נפתחות. הסטיגמה החברתית שפעם ליוותה בגדים משומשים כבר מזמן לא רלוונטית״.
כמויות הבגדים המיוצרות בעולם גבוהות להפליא, ומאמירות מדי שנה. המחירים הנמוכים לצרכנים הנגזרים מעלויות יצור נמוכות בשל שימוש בחומרים באיכות נמוכה וייצור במדינות ללא סטנדרטים סביבתיים וזכויות עובדים (מדובר באחת התעשיות הנצלניות בעולם, המעסיקות לעיתים עובדים בתנאי עבדות במדינות עולם שלישי, לרבות ילדים), מציפים את השווקים בבגדים זולים. הצרכנים עצמם, התרגלו לרכוש ללא הרף, עד כדי הפיכת בגדים רבים לכמעט חד פעמיים. עד כמה מציפה ומזהמת תעשיית האופנה את העולם? גם אם חברות האופנה יפשטו כולן רגל מחר בבוקר, בכדור הארץ ׳מסתובבים׳ פרטי ביגוד שיספיקו עבור האנושות כולה למשך 50 השנים הבאות, כך לפי האו״ם. לעת עתה, בזמן שמשבר האקלים הולך ומחריף, תעשיית האופנה לבדה אחראית לכ-10% מפליטות גזי החממה בעולם. תהליכי צביעה וגימור בתעשייה אחראיים ל-20% מזיהום המים העולמי, ולצריכה משמעותית של מים. כך למשל, כדי להכין חולצת טריקו אחת, צריך 2700 ליטרים של מים – כמות שתיה המספיק לאדם ל-900 יום. ייצור בגדים דורש גם כמויות אדירות של אנרגיה וחומרים כימיים, וגורם לזיהום מים, אוויר וקרקע – הפוגעים בבריאותנו.
אולם בדירבון חברות האופנה המשיקות עשרות קולקציות בשנה, עבור ארבע עונות בלבד - האנושות ממהרת לזרוק – ולזהם. מתוך 100 מיליארד בגדים המיוצרים מדי שנה, 92 מיליון טון מגיעים למזבלות. לשם המחשה: זה אומר שמקבילה של משאית אשפה מלאה בבגדים מגיעה לאתרי הטמנה בכל שנייה (ולמעשה, ב-50 השנים האחרונות חלה עלייה של 80% בכמות אשפת הטקסטיל שנקברת). ומה זה אומר עלינו? אננו משליכים 85% מהבגדים בתוך שנה מרגע הקנייה. וכשהמפעלים מייצרים ללא הפסקה בגדים לשימוש כמעט חד פעמי, הם מורידים את עלויות הייצור – ומזהמים את הסביבה בקצב גובר.
הנזקים של תעשיית האופנה המהירה, פוגשים אותנו בחיי היומיום אם נרצה ואם לא. הדחף לייצר יותר ולהוזיל את מחירי הבגדים, הוביל לכך שמרבית תעשיית האופנה מתבססת היום על סיבים סינתטיים, מבוססי נפט (כלומר, סיבי פלסטיק כמו פוליאסטר, ניילון ועוד). למעשה, 67% מהבגדים בשוק, עשויים מסיבי פלסטיק, ועד סוף העשור יהיה מדובר ב-75% מהבגדים.
המיקרופלסטיק הזה מתנתק מסיבי הבגד לאורך כל מחזור חייו, ומגיע הישר לסביבה ולגופנו. כל מחזור כביסה וייבוש, משיל מיקרופלסטיק מהבגד, והוא נע במערכות הביוב שלנו ומגיע לנתיבי מים. תעשיית האופנה המהירה אחראית למרבית הזיהום, בשל איכות הבדים הנמוכה, הגורמת לשחיקה מוגברת. וכך, ההערכה היא שיותר מחצי מיליון טון של מזהמים כאלו מגיעים לאוקיינוס מדי שנה: שווה ערך לזיהום הפלסטיק של יותר מ-60 מיליארד בקבוקים. מיותר לציין שמדובר במערכת שמהווה חלק חי ובועט משרשרת המזון האנושית, מה שאומר שאותו מיקרופלסטיק – חוזר הישר לגוף שלנו.
הפלסטיק שמתנתק מבגדי הטקסטיל, מגיע גם לקנה הנשימה שלנו. בשנים האחרונות, יותר ויותר מחקרים מצביעים על הנזק של אותו מיקרופלסטיק. בעוד שבדרך כלל ההקשר האוטומטי הוא לכלים חד פעמיים או לכלי פלסטיק, הציבור כמעט ולא שם לב כלל לחלקה של תעשיית האופנה, ולא מקפיד לברור היטב את מקור הבגד הנכנס לארון. כך מצליחה למעשה התעשייה להגדיל מרגע לרגע את כמויות הפלסטיק בהן היא משתמשת, והציבור נאלץ להיוותר עם התוצאות. בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים שהראו כי המיקרופלסטיק לא נמצא רק בקרקע, באוקיינוסים ובאוויר, אלא גם בגופנו – ברקמות אנושיות כמו הריאות, השליה ואף בדם, בשתן, ואפילו בחלב אם. החלקיקים הללו חודרים לתוכנו בבליעה, בנשימה (שכן מדובר בחלקיקים קטנטנים הנישאים באוויר וקלים לנשימה) ולפעמים אפילו דרך העור. חלקיקי מיקרו פלסטיק כבר נקשרו לסיכון להתקפי לב, שבץ מוחי ומוות מוקדם.
נזקים לבריאות, לבעלי חיים, למערכות האקולוגיות, וכעת מתברר שגם לאקלים. מדענים כבר הבחינו בחלקיקי מיקרופלסטיק בסביבות הבתוליות ביותר בכדור הארץ – מפסגת האוורסט ועד למעמקי האוקיינוס והפינות הנידחות באנטרקטיקה, ואפילו בשורשים של צמחים. מחקר חדש בראשות מדענים של פן סטייט מגלה שמיקרו-פלסטיק באטמוספרה עשוי להשפיע על מזג האוויר והאקלים. המחקר, שפורסם בחודש שעבר בכתב העת Environmental Science and Technology: Air, מצא שמיקרופלסטיק פועל כחלקיקים היוצרים גרעיני קרח, אירוסולים מיקרוסקופיים המקלים על היווצרות גבישי קרח בעננים. משמעות הדבר היא שמיקרופלסטיק עשוי להשפיע על דפוסי משקעים, תחזיות מזג אוויר, מודלים של אקלים ואפילו בטיחות תעופה על ידי השפעה על האופן שבו גבישי קרח אטמוספריים יוצרים עננים.
