פרשנותהגליל ראוי לאוניברסיטה, אבל למה במחטף?
פרשנות
הגליל ראוי לאוניברסיטה, אבל למה במחטף?
קבלת ההחלטה להקים את האוניברסיטה בתל־חי בתקופת בחירות, למרות התנגדות המכללות האחרות, ובלי מידע על ההשפעות, מעלה שאלות קשות
טוב וחשוב שתהיה אוניברסיטה בצפון. ראוי שיהיה בגליל גוף שעובדים בו מאות ואולי אלפי אקדמאים, ומכשיר עשרות אלפים כאלה, כשרבים מהם יכולים להמשיך לעבוד בו או סביבו. הגיוני שתהיה בגליל אוניברסיטה שתתמחה באגרו־טק ובפוד־טק בשיתוף עם מרכזי המחקר והתעשייה בצפון.
אלא שכרגיל השטן נמצא בפרטים. הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה אישרה אתמול את הקמת אוניברסיטת הגליל בתל־חי בכפוף לשורת נושאים שיש לברר. זאת, למרות ביקורת קשה של מכללות כנרת וצפת שטענו שהקמת המכללה דווקא בתל־חי תפגע בהן אנושות ותהיה "בכיה לדורות". זאת, למרות ביקורת קשה של נציג הציבור בות"ת ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר שמואל סלבין וחברים נוספים על שנבדקה רק השאלה איך להקים את האוניברסיטה ולא האם להקים אותה ומה ההשלכות שלה.
נכון, ספק גדול אם במבט לאומי ישראל צריכה אוניברסיטה 11 במספר. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר פרופ' יוג'ין קנדל, סבור שהקמת אוניברסיטאות חדשות וחלוקת תקציבים שוויונית באקדמיה מסכנות את עתיד ההשכלה הגבוהה וההייטק. סלבין סבור ש"מדובר בהחלטה שערורייתית עם ריח פוליטי" על הוצאה של מיליארדים בלי לבדוק את הצרכים וההשפעות. הוא מזכיר שבכל המכללות בגליל ביחד לומדים 19 אלף סטודנטים מה שמעלה את השאלה מאיפה יגיעו הסטודנטים של תל חי ועד כמה זה יפגע במכללות האחרות.
אבל קשה מאוד לומר לאנשי הגליל שלהם לא מגיעה אוניברסיטה כשלדרום יש אוניברסיטה פורחת שתרמה כל כך הרבה להתפתחות של באר שבע. ולא, הטכניון ואוניברסיטת חיפה לא מעצימים את הצפון, אלא את חיפה והקריות. קשה עוד יותר לומר את זה אחרי שהוקמה אוניברסיטה פוליטית באריאל במרכז הארץ ואוניברסיטה פרטית בהרצליה. אנשי הגליל זכאים בהחלט לטעון שזה שהמדינה הקימה כל כך הרבה אוניברסיטאות בין תל אביב לחיפה לא ממש רלבנטי אליהם.
השיח על האוניברסיטה בצפון מתנהל כבר 20 שנה. למרות זאת היתה דרושה שרת חינוך ילידת קריית שמונה כדי שהרעיון הכל כך מובן מאליו יצא לפועל. הבעיה היא שכמו במהלכים רבים אחרים שלה יפעת שאשא ביטון הכל כך פעלתנית נקלעה ללחץ זמן קיצוני בגלל הקדנציה הקצרה. במקרה של האוניברסיטה בצפון תרם לכך העיכוב בעבודת ועדת הבדיקה בשל התפטרות היו"ר הראשון פרופ' אהרון צ'חנובר. הועדה בראשות היו"ר שהחליף אותו פרופ' בני גייגר המליצה כצפוי על הקמת האוניברסיטה על בסיס מכללת תל־חי.
וכך מצד אחד שאשא ביטון רוצה לקבל את כל ההחלטות הדרושות להקת האוניברסיטה לפני הבחירות, מחשש שתבוא ממשלה חדשה שיהיה לה הרבה פחות אכפת. הבעיה היא שהמכללות האחרות בצפון, למשל כנרת וצפת, משוכנעות שהקמת אוניברסיטה בתל־חי תפגע כהן קשות ודורשות אוניברסיטה משותפת. במצב הזה של מחלוקת, קשה שלא לראות בחיפזון של שאשא ביטון מחטף. מקורביה טוענים שוועדת גייגר מונתה לפני שנה ולכן מדובר בהמשך של הליך שהחל הרבה לפני הבחירות.
את הבעיה מחריפה העובדה שמכללת תל־חי היא המכללה של עיר הולדתה של שאשא ביטון קריית שמונה. שאשא ביטון היתה סגנית נשיאת מכללת אוהלו להוראה שהתאחדה עם מכללת תל־חי. כשרת חינוך היא מינתה את הנשיא הקודם של תל־חי פרופ' יוסי מקורי לתפקיד החשוב ביותר באקדמיה — יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), אותו גוף שהחליט אתמול על הקמת אוניברסיטה בתל־חי. מקורי לא השתתף בדיון.
כאשר שאשא ביטון פועלת למען אוניברסיטה בגליל היא מבצעת פעולה ראויה של נציגת הצפון בממשלה. כשהיא מעדיפה עיר אחת ומכללה אחת, שתיהן קרובות לליבה, על האחרות עולה שאלה אם זה לא ניגוד אינטרסים — אם לא משפטי, אז ציבורי. נכון ספק אם המכללות יעזו לעתור נגד הגוף המתקצב אותן. אבל ראשי הערים והיישובים בהחלט יכולים לעשות זאת וגם סלבין הודיע שישקול לעתור. במקרה כזה ההליך הראוי של הקמת אוניברסיטה בצפון רק יסתבך.
בשל הביקורת של סלבין וגורמים נוספים בהחלטת ות"ת אתמול נאמר שהיא מבקשת מוועדת ההיגוי שתוקם לבחון שורה ארוכה של קריטריונים. בין התחומים שייבדקו: תחומי המחקר והלימוד, התשתית המחקרית, העלות התקציבית, פוטנציאל גיוס צוות אקדמי וסטודנטים וההשפעה על המכללות באזור. עם זאת, כיוון שמדובר בבדיקה בדיעבד ההשפעה שלה כמובן תהיה מוגבלת. וקשה שלא לשאול: איך גוף רציני כמו ות"ת יכול לקבל החלטה על הקמת אוניברסיטה בלי שכל המידע הזה יהיה לפניו.
