דוח המבקרכמעט ללא פיקוח: 450 נאמנים מטפלים בכ-20 אלף תיקי חדלות פירעון בשנה
דוח המבקר
כמעט ללא פיקוח: 450 נאמנים מטפלים בכ-20 אלף תיקי חדלות פירעון בשנה
בדו"ח מבקר המדינה שעוסק בנושא חדלות הפירעון מצוין כי היחידה לפיקוח על נאמנים אינה מבצעת את עבודתה. בנוסף נכתב כי בניגוד לחוק, שר המשפטים לא התקין תקנות דמי מחיה, שקובעות חישוב לסכום אותו החייב צריך לשלם. משרד המשפטים: "מגבשים הצעה לנוסח התקנות הנדרשות"
בחודשים ינואר עד יוני 2023 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול משרד המשפטים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בישראל. מהדו"ח עולה כי היחידה לפיקוח על נאמנים בממונה על הליכי חדלות פירעון, אינה מבצעת בקרות יזומות וחקירות עומק בנושא התנהלותם של כ-450 הנאמנים שבאחריותה המטפלים בכ-20,000 תיקים בשנה, ובכלל זה על התנהלותם מול החייבים ומול בתי המשפט, על איכות עבודתם, על אופן חלוקת הכספים לנושים ועל היקף שכר הטרחה שמשולם לנאמנים.
נאמנים הם למעשה לרוב עורכי דין או רואי חשבון הממונים על מנת לפקח על התנהלות החייבים שביקשו את הגנת בית המשפט. נטען בדו"ח כי במהלך השנים חל גידול במספר התלונות על נאמנים שהתקבלו אצל הממונה, אולם לפי הדו"ח, הממונה לא קבע מנגנון מסודר לטיפול בתלונות המתקבלות על נאמנים. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מסר הממונה כי בשנת 2023 נערכו על ידי היחידה כמה בקרות המתייחסות לאיכות עבודת הנאמנים. כמו כן ביקש הממונה לציין כי בקרה על איכות הדוחות המוגשים על ידי הנאמנים מתבצעת גם על ידי המחוזות באופן שוטף וכי דוחות נאמנים נבחנים על ידי פרקליטי הממונה וכי במהלך השנים 2022 ו-2023 בוצעו ביקורות יזומות בנושאים שזוהו על ידי היחידה כמהותיים לניהול ההליך.
קצת רקע: הליכי חדלות פירעון משמשים מסגרת לטיפול במצבים שבהם חייבים אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות. בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי המכיל את כלל הוראות החוק הנוגעות להליכי חדלות פירעון. לחוק שלוש מטרות עיקריות: האחת - להביא לשיקומו הכלכלי של החייב; השנייה - להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים; השלישית - להגביר את הוודאות והיציבות של הדין, לקצר הליכים ולהפחית את הנטל הבירוקרטי. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר פועל במסגרת של אגף במשרד המשפטים, מופקד על הטיפול בהליכי חדלות פירעון ובכלל זה הליכי חדלות פירעון של יחידים (אנשים פרטיים שנכנסים להליך חדלות פירעון -ל.ד) , הליכי חדלות פירעון של תאגידים, הליכי פירוק של חברות, הבראת חברות והסדרי נושים. סמכותו של הממונה בנוגע לטיפול בעניינם של יחידים חלה על הליכי חדלות פירעון שהחבות בהם גדולה מ-150 אלף שקל. הליכים שהחבות בהם קטנה יותר מתנהלים ברשות האכיפה והגבייה, שאמונה בין השאר על מערכת ההוצאה לפועל.
לא הותקנו תקנות
מהדו"ח עולה כי נכון לשנת 2019, ל-9% מכלל האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל נפתחו תיקים בהוצאה לפועל. מבדיקה שערכנו באשר לנתון העדכני לשנה האחרונה עולה כי נכון לסוף שנת 2023 יש עדיין 9% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל עם תיק בהוצאה לפועל. למעשה, בישראל יש כ-500 אלף חייבים פרטיים שיש להם תיק במערכת ההוצאה לפועל. בדו"ח המבקר מציינים כי שיעורי פירעון החוב בהליכים המתנהלים במערכת ההוצאה לפועל גדולים בהרבה משיעורם בהליכים המקבילים בהם מטפל הממונה על חדלות פירעון ( 51% לעומת 13% בשנת 2022).
נכון למועד הביקורת, ספטמבר 2023, נקבע בדו"ח כי שר המשפטים לא התקין תקנות דמי מחיה, וזאת בניגוד להוראות חוק חדלות פירעון. קביעת תקנות לחישוב זה נדרשת כדי שהם ישמשו בסיס לקביעת סכום התשלום החודשי שיהיה על החייב לשלם במסגרת הליך חדלות הפירעון. מדובר בסכום שחשוב שיהיה מדויק על מנת שהחייב יוכל עדיין להתקיים בכבוד ומאידך לשלם את חובותיו לנושיו באופן היעיל ביותר.
עוד נטען בדו"ח המבקר כי יחידת החקירות של הממונה פועלת בהיקפים מצומצמים ומטפלת במספר קטן של תיקים - כ-20 תיקים בשנה בלבד בתקופת הביקורת. משנת 2015 ועד אמצע שנת 2023 טיפלה היחידה בסך הכול בכ-80 תיקים. זאת, בשעה שעל פי הערכת הממונה עבירות בתחום חדלות הפירעון מתבצעות בכ-10% מההליכים המתנהלים בנושא. כלומר, ביותר מ-2,000 הליכים בשנה, והיקף החובות האבודים שמקורם בעבירות אלו מסתכם בכ-5 מיליארד שקל לשנה, בקירוב. עוד נטען בדו"ח כי פעילות יחידת החקירות בתיקי תאגידים החלה רק בשנת 2023, זאת 4 שנים לאחר שהתאפשרה על פי חוק הקניית סמכויות האכיפה הפלילית בתחום זה לחוקרי הממונה. "במצב דברים זה עולה חשש כי בהיעדר פעילות רחבה ואפקטיבית של הממונה באמצעות יחידת החקירות, נפגעות הן ההרתעה מפני ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון והן יכולת האכיפה בעניין פעילות עבריינית בתחום, בכלל, ובעניין הסתרה או הברחה של נכסים שיכולים לסייע בהגדלת שיעור החוב שיוכלו הנושים לפרוע, בפרט".
בדו"ח אף מצוין כי נכון ליוני 2023, כמעט ארבע שנים לאחר כניסתו של חוק חדלות פירעון לתוקף, השלימו את תוכנית ההכשרה הכלכלית כ-850 חייבים בלבד (תוכנית ללימוד התנהלות כלכלית נכונה-ל.ד) , ששיעורם פחות מ-3% מכלל החייבים אשר ההכשרה הייתה רלוונטית בעניינם במהלך תקופה זו (מוערך בכ-37,500 חייבים). לעומת זאת בדו"ח מצוין כי שיעור החייבים שהחלו הכשרות כלכליות אשר רשות האכיפה והגבייה מטפלת בעניינם גדול בהרבה משיעור החייבים המקביל שהממונה מטפל בעניינם. בתשובתה לביקורת ציינה רשות האכיפה והגבייה כי היא מברכת על ממצאי הביקורת, אשר מעידים, לשיטתה, על היתרונות שבניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים במסגרתה.
בסופו של הדו"ח המבקר מציין בדו"ח כי על שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, להשלים התקנת התקנות לעניין דרך חישוב דמי המחיה ודרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד וכי על הממונה לפקח על אופן התנהלותם של כ-450 הנאמנים שפועלים בכ-20,000 תיקים בשנה.
מוצע אף בדו"ח כי הממונה יפעל להגדלת היקף הפעילות של יחידת החקירות, הן בתיקי יחידים והן בתיקי תאגידים, בהלימה למספר ההליכים בתחום חדלות הפירעון. כמו כן, בדו"ח מומלץ כי על הממונה לעשות את כל הנדרש לצורך הפעלת מערך ההכשרות בהיקפים גדולים יותר, התואמים לפוטנציאל החייבים הזקוקים להכשרות כלכליות אלו.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בשל מורכבות התקנות, העבודה עליהן ארכה זמן רב. בהנחיית שר המשפטים, מתקיימת כיום עבודת מטה משותפת של מנכ״ל משרד המשפטים, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי וייעוץ וחקיקה, לגיבוש הצעה לנוסח התקנות הנדרשות. עם השלמת העבודה, אלו יעברו לאישור השר לצורך התקנתן".
