האוצר: הגדלת תקציב הביטחון תעלה לפחות 4,000 שקל בשנה לכל משק בית
האוצר: הגדלת תקציב הביטחון תעלה לפחות 4,000 שקל בשנה לכל משק בית
בנייר עמדה לוועדה לבחינת תקציב הביטחון, קורא הכלכלן הראשי להעדיף חיילי חובה על פני מילואים. כמו כן הוא ממליץ לא לממן את התוספת לביטחון באמצעות הגדלת הגירעון, ולא לקבוע את התקציב כאחוז מהתוצר
הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר שמואל אברמזון, הגיש נייר עמדה לוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת נגל) ובה הוא מציג את העקרונות שלדעתו צריכים להנחות את הוועדה בקביעת 'התוספת למערכת הבטחון', לדעתו, יש לממן את התוספות באמצעות קיצוצים או מיסים ולא באמצעות העמקת גירעון, זאת מכיוון שכבר היום הגירעון המבני בישראל גבוה. בנוסף, יש להימנע מתוספות במנגנון אוטומטי, כלומר, הכלכלן הראשי מציע לתחום בזמן את התוספות התקציביות שיינתנו במסגרת הוועדה, בפרט, מתנגד הכלכלן הראשי לרעיון 'להצמיד את תקציב הביטחון לאחוזי תוצר'.
מעבר לכך, הכלכלן הראשי מפנה את תשומת הלב למחיר הכלכלי המשמעותי שמשלם המשק בשל שירות המילואים וקורא לוועדה להעדיף את השימוש בחיילי חובה על פני שימש במילואים, משמעות העדפה זו היא להגדיל את היקף חיילי החובה, כלומר, לפעול לשילוב האוכלוסיה החרדית בצבא ולהרחבת מסלולי הלוחמה לנשים.
מרביתו של המסמך נועדה בכדי להדגים את החשיבה הכלכלית סביב הגדלת תקציב הביטחון, כך לדוגמה סוקר הכלכלן הראשי ספרות מחקרית המלמדת כי 'הגדלת הוצאות בטחון' פוגעת בצמיחה בטווח הארוך, החוקרים באוצר ביצעו ניתוח שלפיו עלה כי תוספת של 10 מיליארד לתקציב הבטחון, תפגע בפעילות הכלכלית בהיקף של בין 1.5 ל-3 מיליארד שקל בשנה, וזה ללא חישוב הפגיעה דרך האפיק של 'חיילי המילואים' שנעדרים מעבודתם. כלומר, המשמעות היא, שהעלות האמיתית של 10 מיליארד שקל לתקציב הבטחון אינם רק 10 מיליארד, אלא בערך כ-13 מיליארד. לשם ההמחשה הכלכלן הראשי מכנה זאת "עלות של כ-1,150 לתושב או כ-4000 שקל למשק בית מדי שנה".
לאברמזון חשוב מאוד לשכנע את הוועדה כי מימון התוספת באמצעות הגדלת הגירעון היא מסוכנת, הוא מסביר זאת כך: עליית הגירעון מגדילה את יחס החוב תוצר, וממילא מגדילה את עלויות הריבית, עלויות הריבית מקטינות את ההשקעות במשק (הפרטיות והממשלתיות), וממילא יש ירידה בצמיחה ובתוצר. בנוסף, מזכיר אברמזון את המובן מאליו, ככל שיחס חוב-תוצר גבוה יותר, יהיה קושי לגייס כספים כשיהיה אירוע מפתיע אחר. גם כאן חוקרי הכלכלן הראשי מצמידים מספרים וכותבים "אם יחס חוב תוצר עולה ב-10%, אז הריבית על החוב תעלה ב-0.5%-1%, מה שיוריד השקעות ויקטין את התוצר בטווח הארוך ב-3%-5.5%, כלומר, אובדן פעילות כלכלית של 50-110 מיליארד מדי שנה". כדאי להוסיף, שלהערכת הכלכלנים באוצר, העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בגין המלחמה עשויה ללוות אותנו זמן רב, כך שדווקא עכשיו יש חשיבות לניהול פיסקלי זהיר.
אם לא בוחרים ב'גירעון' למימון ההגדלה, אז מה כן? בהקשר זה מציגים החוקרים 'טרילמה', כלומר, יש שלושה רכיבים שצריך לשחק ביניהם, הוצאות אזרחיות, נטל המס, והוצאות הביטחון. בנוגע להוצאות הביטחון, עוד לפני המלחמה היינו המדינה עם אחוז ההוצאה הגדול ביותר לביטחון, ובנוגע להוצאה אזרחית היינו עוד לפני המלחמה בין המדינות עם אחוז ההוצאה הנמוך ביותר בתחום זה, לעומת זאת, נטל המס בישראל די דומה לממוצע. כשמעמד הביניים גבוה (עובד שמשתכר 167% מהשכר הממוצע במשק) משלם בישראל מסים גבוהים מממוצע ה-OECD. התמונה הזו, מציגה שאנו די צפופים מתחת לשמיכה, ואין הרבה לאיפה למשוך.
אבל למרות זאת, ברור שיהיה צורך גם בהגדלת מסים, בהקשר זה, מדרג הכלכלן הראשי את צעדי המס הנכונים מבחינתו. הצעדים הטובים ביותר הם 'מאבק בהעלמות מסים ובהון שחור', לאחר מכן 'ביטול פטורים ממס' שהיקפים מגיע ל-90 מיליארד שקל מול הממשלה ועוד 15 מיליארד שקל מול ביטוח לאומי ומול רשויות מקומיות. במקום השלישי נמצאים מסים על השפעות חיצוניות, כמו מס על צריכת סוכר, על כלים חד פעמיים, ועל נסועה של רכבים חשמליים. אלו מסים שיכולים להגדיל את היעילות המשקית ולשפר את איכות החיים של האזרחים. רק אם שלושת האפשרויות הללו 'לא הספיקו' כדאי להעלות שיעורי מס, אם מעלים את שיעורי המס, כדאי להעלות מסים שוטפים על מקרקעין, לאחר מכן, להעלות מע"מ. רק לאחר מכן לעלות את מס ההכנסה על היחידים, האחרון ברשימה, הוא העלאת מס חברות. מעניין לציין – כי העלאת מס ההכנסה היא אחד המסים האחרונים שאברמזון ממליץ להעלות, ומדובר במס שהועלה בחדות בתקציב המתוכנן ל-2025, ואילו תקציב 2025 לא כולל בכלל מיסוי השפעות חיצוניות.
ההסתכלות הכלכלית של אנשי הכלכלן הראשי לא מוגבלת רק להוצאה ממשלתית גלויה, אלא גם להפסדים עקיפים, כלומר, גם לעלויות העקיפות למשק מכח האדם העצום שמשרת בצבא. הכלכלן הראשי חוזר ומתנגד לרעיונות להאריך את שירות הסדיר ל-36 לחודשים, מכיוון שהעלאה זו עשויה לגרוע 0.45% תוצר מהמשק בטווח הארוך. אך בכלכלן הראשי מודים שרעיון גרוע יותר הוא להגדיל את היקף שירות המילואים הממוצע מדי שנה. הכלכלן הראשי מבקש מצה"ל לנסות שלא להאריך את שירות החובה או את ימי המילואים, ולהסתפק בכך שצפוי עד סוף העשור גידול של 30% באוכלוסיה היהודית בגיל הגיוס. אך כמובן, שאחוזי גידול אלו כוללים גם את החרדים, ולכן ממליץ הכלכלן הראשי לשלב את החרדים בצבא, ואת הנשים ביותר תפקידי לחימה.
סוף המסמך מוקדש למאבק ברעיון של "הצמדת תקציב הביטחון לתוצר", הכלכלן הראשי סבורי כי 'קשה להצדיק' רעיון כזה, מכיוון שתקציב הביטחון צריך להיקבע לפי מהות האיומים וללא קשר לרמת התוצר. עם זאת, הכלכלן הראשי מודה שיש היגיון להצמיד חלק מהוצאות הביטחון למדדי מחירים רלוונטיים (כלומר, לוודא שתקציב הבטחון מספיק לקניית רכש מתאים גם כשמחיריו עולים). לסיכום, הכלכלן הראשי מציע להצמיד את תקציב הביטחון לאינפלציה ולא לתוצר, וכך אם בשנים הבאות תהיה צמיחה של 3.5% מדי שנה, ואינפלציה של 2% לשנה, אז תוך עשור תישחק כ-30% מהתוספת הביטחונית ביחס לתוצר, ויגדל התקציב המופנה להוצאות ממשלתיות.
