אגף התקציבים ממליץ: חובת גיוס לכל תלמידי הישיבות, סנקציות אישיות ומכסה ל"עילויים"
אגף התקציבים ממליץ: חובת גיוס לכל תלמידי הישיבות, סנקציות אישיות ומכסה ל"עילויים"
במסמך שהוכן באגף התקציבים לקראת הדיון שייערך מחר אצל היועמ"שית על חוק ההשתמטות מוצע שתהיה חובת גיוס לכל תלמיד ישיבה חוץ ממכסת עילויים. מי שלא יתגייס ייאבד את הזכות לכמעט כל הטבה במדינה - מהנחה במעונות יום ועד הטבות בדיור
יש להטיל חובת גיוס אישית על כל בחור חרדי בלי שום קשר לשאלה אם הוא לומד בישיבה - כך קובע מסמך שהגיש הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס ליועצת המשפטית של משרד הביטחון הילה ארליך עמר.
על פי המסמך, כל מי שלא יתגייס יאבד את הזכות לכמעט כל הטבה מהמדינה. מדובר בשלילת הטבות בשתי רמות: רמה אחת קשורה להטבות הנוגעות לדחיית השירות: קצבת תלמיד ישיבה, הנחה במעונות יום, הנחה בביטוח הלאומי. השנייה היא הטבות כלכליות שלא קשורות דווקא לדחיית השירות: הטבות ברכישת דירה, הנחה בארנונה וקצבאות ילדים. באוצר רוצים שפטור בשל לימודים בישיבה יקבלו רק מכסה של עילויים. כלומר ההצעה היא לעבור מיעדים של מתגייסים למכסות פטור. באוצר מדגישים שהסנקציות חייבות להיות מיידיות ואישיות.
לקריאת המסמך המלא של אגף התקציבים על חוק ההשתמטות לחצו כאן
מחר (ב') אחר הצהרים יערך אצל היועצת המשפטית לממשלה דיון על הצעת חוק ההשתמטות של שר הביטחון ישראל כץ בהשתתפות אנשי הצבא, משרד הביטחון והאוצר. נציגי משרד הביטחון צפויים להציג שם את הצעת חוק ההשתמטות - הצעה מהסוג הישן שאפילו לא מנסה להתחפש לכזאת שבאמת תגייס חרדים.
על פי הצעה זו, בשנתיים הקרובות ייקבעו יעדים של 4,800 מתגייסים חרדים לשנה בלבד ובמשך 7 שנים יצמחו היעדים לעבר 50% מהמחזור החרדי. עם זאת, ליעדים לא תהיה כמעט כל משמעות בהיעדר סנקציות אישיות. סנקציות יונהגו רק לאחר שלוש שנים של אי עמידה ביעדים, והן יהיו סנקציות מוסדיות ולא אישיות. כלומר, מאחורי ההצעה יש הנחה שבמהלך שלוש השנים אפשר יהיה לשנות את החוק ולבטל גם את הסנקציות האלו.
המסמך הוגש ליועצת המשפטית של משרד הביטחון ארליך עמר לבקשתה לקראת הדיון. הוא מציג את עמדת הממונה על התקציבים גרדוס באשר להיבטים הכלכליים של מתווה חוק ההשתמטות של שר האוצר כץ. הממסך קבוע כי קיימות לקונות משמעותי בהצעת חוק ההשתמטות שעליה הוחלה רציפות בכנסת.
המסמך קובע ש"ככל שההסדר המתגבש יהיה דומה במהותו לתזכיר זה הוא צפוי להביא להשפעות כלכליות שליליות מרחיקות לכת בהיבט המשקי והתקציבי ולגידול ניכר בנטל הביטוני המוטל על הפרט".
באוצר מעריכים את הנזק הכלכלי הנגרם מגיוס מילואים ב-50 אלף שקל לאיש מילואים לחודש. הצרכים העתידיים של מערכת הביטחון נמדדים ב-60 ימי מילואים בשנה ל-300 אלף אנשי מילואים. כלומר, העלות מוערכת ב-30 מיליארד שקל בשנה, לעומת מחיר נמוך בהרבה של גיוס סדיר. פוטנציאל הגיוס של גברים חרדים מוערך ב-60 אלף בני 18-26 שאיבדו את מעמד דחיית השירות ועוד מחזור של 14 אלף בני 18 מדי שנה.
האוצר: גזירות 2003 של נתניהו הביאו ליציאה גדולה של חרדים לעבודה
באוצר מציינים שתמריצים שליליים (סנקציות) יעילים יותר בהנעת פרטים לפעילות מתמריצים חיוביים. במקרה של החרדים הניסיון מלמד שכדי לשמר על אורח החיים של חברת לומדי התורה הם מוכנים לוותר על תוספת הכנסה מעבודה. לעומת זאת, גזרות 2003 של שר האוצר דאז בנימין נתניהו הביאו ליציאה גדולה של גברים ונשים חרדים לעבודה. לכן באגף התקציבים קובעים שסנקציות תקציביות צפויות להשפיע הרבה יותר מתמריצים חיוביים.
הסנקציות שאגף התקציבים ממליץ עליהן מתחלקות לשש קבוצות. אחת היא סנקציות הקשורות בסטטוס הלימודים בישיבה: מלגת הלימודים, הנחה במעונות היום והנחה הביטוח הלאומי. יצוין שההנחות במעונות היום הן המרכב המשמעותי ביותר בסל ההטבות שמאפשר את ההשתמטות.
הטבות נוספות אינן קשורות דווקא לסטטוס הלומד: סבסוד דיור כמו תוכניות מחיר למשתכן ומחיר מטרה, הנחה בארנונה, סבסוד צהרונים וקצבאות הילדים.
לצד הסנקציות הכלכליות, מציעים באוצר לשקול גם סנקציות אישיות כגון איסור יציאה מהארץ ואיסור רישיון נהיגה. גרדוס מדגיש שמדובר בשלילת הכנסות של אלפי שקלים לחודש, ולכן הסנקציות "צפויות להיות בעלות השפעה רבה על התנהגות הפרטים בחברה החרדית".
באוצר מדגישים עם זאת שהסנקציות לבדן אינן מספיקות כדי להביא לגיוס מיידי משמעותי של חרדים. לשם כך, דרוש שחובת הגיוס תחול על כול הצעירים החרדים להוציא מכסה של עילויים, והאחריות תהיה אישית ולא קולקטיבית. "תחולה מאוחרת של התמריצים השליליים צפויה לפגוע באופן משמעותי בהגדלת היקף המשרתים".
הם מזהירים שהמשך השימוש במנגנונים הקיימים של יעדי גיוס כלליים בלי חובת גיוס אישית לא יביאו לגיוס משמעותי "וצפויים לפגוע באופן משמעותי בכלכלה הישראלית בהיבט כפול, השתת נטל שירות שאינו בר קיימא על אנשי המילואים ואי שילוב הגברים החרדים בכלכלה".
