סגור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המנכ"ל שלומי הייזלר וסגנית השר מיכל וולדינגר
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המנכ"ל שלומי הייזלר וסגנית השר מיכל וולדינגר (רפי קוץ)

סמוטריץ' על השלכות המהפכה המשפטית: "שער הדולר - אולי הדבר היחיד שמטריד"

שר האוצר דיבר במסיבת עיתונאים לרגל אישור התקציב וחוק ההסדרים בממשלה. בהתייחסו למהפכה המשפטית אמר, "השארנו שולי ביטחון בתקציב, אנחנו מוכנים לקבל רעידות". על יוקר המחיה אמר: "הגדלנו את נקודות הזיכוי, נבטל עוד מכסים, בהם את המכס על המזגנים. נילחם בכל מה שריכוזי"

"זה לא היה בקלות, כינסנו הסכמים קואליציונים של עשרות מיליארדים לממוצע של 6 מיליארד בשנה. חלק מהכספים הללו הולכים לבריאות ולמשרד לבטחון לאומי. אני חושב שלא נכון להסתכל עליהם כהסכמים קואלציוניים. היה לי מתח כל הזמן בין הרצון שלי ללכת עם האמת הכלכלית שלי עד הסוף לבין דרישות השרים", כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת העיתונאים לרגל אישור התקציב וחוק ההסדרים בממשלה.
סמוטריץ' התייחס למהפכה המשפטית ואמר, "אני לא רואה קטסטרופה, אבל אני לא אומר שאין אירוע. מדובר באירוע מחושב, אנחנו השארנו שולי ביטחון בתקציב, אנחנו מוכנים לקבל רעידות. אני חושב שזה אירוע פוליטי, וזה יוצא החוצה וממסגר אי ודאות. אנחנו מנהלים את האירוע הזה. אני כשמרן לוקח את הסיכונים לקצה. אני חושב שלישראל יש יכולת לצאת ממשברים בקלות. אני משוכנע שבסוף הכלכלה הישראלית תצא מחוזקת".
לדברי סמוטריץ', האתגרים העיקריים בבניית התקציב היו האינפלציה המשתוללת שגזרה התייקרות של 33 מיליארד שקל בתקציב המדינה. בנוסף, היה צורך לדאוג להסכם שכר במגזר הציבורי - שטרם נסגר, ולהכיל את ההסכמים הקואלציוניים. כמו כן, הזכיר שר האוצר את הסכם המורים שחתמה הממשלה הקודמת ואמר, "זה גזר עלינו אירוע של 4.5 מיליארד שקל בבסיס התקציב, יש לי הרבה מה לומר על זה בהיבטים של תדלוק האינפלציה, אבל זו היתה תקופת בחירות והם לא רצו שביתה".
לגבי שער הדולר אמר סמוטריץ', "לא אגיד לך שזה לא מטריד, זה אולי הדבר היחיד שמטריד, מה שמדאיג כאן זו ההתנתקות של השקל מהנאסד"ק, אני לא יודע אם זה נובע מהרפורמה המשפטית. אני לא אומר שאין קשר לרפורמה. אבל לא מזהה כאן תופעה קטסטרופלית, זו רעידה בתוך הכלכלה, מעריך שנדע לגדר את זה, הוצאת הכספים לבינתיים מינורית".
לגבי שאלת חשיפת הסיכומים התקציביים, מאבק שכלכליסט והתנועה לחופש המידע מובילים, אמר שר האוצר, "אני מאמין גדול בשקיפות, ואני חושב שהסיכומים התקציביים צריכים להיחשף, אני בשיח עם אנשי המשרד, והמצב ישתנה, זה לא יוסתר כמו בעבר".
סמוטריץ' התייחס להיבטים עיקריים בתקציב. לדבריו, "הממשלה הציבה בראש סדר העדיפויות את חיזוק הביטחון האישי, הבאנו למשרד לביטחון לאומי תוספות שלא היו מאז קום המדינה, וזה נכון וטוב. גם למערכת הבריאות הוספנו סכומים משמעותיים". בנוגע להסכמות עם מערכת הבטחון, רמז סמוטריץ' כי הדיווחים על דיל פוליטי אינם מבוססים. "היתה לנו דילמה מההתחלה האם לנהל את זה פוליטית אבל, החלטנו יחד עם הרמטכ"ל לנהל את זה בדרגים המקצועיים. אנחנו מכירים את האתגרים של הביטחון, וזה תר"ש טוב, אנחנו פותרים סוגיות שכאבו לא מעט שנים, כמו פנסיות גישור. יש כאן פשרות מכל הצדדים, וזה בסדר גמור, זה מתח שאנחנו עומדים בו כל הזמן". יש לציין כי גם דרגים מקצועיים באוצר אמרו לכלכליסט כי ההסכמות עם מערכת הביטחון נעשו על ידי הדרגים המקצועיים.
סמוטריץ' התייחס גם ליוקר המחיה ואמר כי "עברנו מגזר מגזר וניסינו לדאוג לו, הגדלנו את נקודות הזיכוי, ומדובר באלפי שקלים בשנה למשפחות מסוימות, נבטל עוד מכסים, ביניהם את המכס על המזגנים". סמוטריץ' התייחס להוצאת רפורמת 'פירוק המותגים' מחוק ההסדרים ואמר "אחרי השימוע נכנס אלי כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים, ואמר לי כי במהלך השימוע התברר שהמהלך שהבאנו לא מדויק, הוא אמר שאם אסוג מזה אני עשוי לחטוף אש, והחלטנו לרדת מזה, ייכנס צוות יישום ונלך על זה בכל הכח". סמוטריץ' חזר מספר פעמים במהלך הנאום שלו כי "אין לי קשר עם בעלי הון, טייקונים, והמגזר שלי מצביע לי מסיבות אידואולוגיות, ולכן אנחנו נילחם בכל מה שריכוזי בישראל. ואני מקווה שלא יהיה אפילו חבר כנסת אחד שירים אצבע נגד מהלכים שנועדו להפריע לעולם הרכב".
סמוטריץ' התייחס גם לרפורמת הדגל של האוצר המצויה בלב המאבק בין הממשלה לבין השלטון המקומי, הכוונה היא לרפורמת קרן הארנונה שנועדה לקחת הכנסות מהארנונה העסקית מהרשויות החזקות לטובת רשויות שיבנו יחידות דיור רבות "זו החלטה של ערבות הדדית, זה נכון זה יעזור גם לטפל במחירי הדיור, אבל זה עושה צדק חלוקתי וצדק חברתי, זה מחלק נכון יותר את ההכנסה, באופן טבעי, הרשויות החזקות פחות אוהבות את זה. אבל יש לזה תמיכה אדירה אצל ראשי רשויות שמבינים שהמהלך צודק ונכון, חברתית וכלכלית".
בתוך כך, יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר אמר כי "נקודות הזיכוי שהתווספו שנה שעברה יואשרו בכנסת בקרוב ויימשכו, אנחנו גם מקווים שהנקודות הנוספות (מ-12 ועד 18) יואשרו רטרואקטיבית גם ל-2023". גרדוס אמר כי "מסגרת התקציב גדלה ב-61 מיליארד שקל, לא זוכר דבר כזה, זה גדל בגלל האינפלציה, ובגלל שיש לנו הכנסות רחבות מאוד. הגרעון בתקציב הנוכחי מאוד אחראי ומצומצם. ומקווים שנפתיע לטובה. והדבר הזה הוא קריטי וחשוב". גרדוס הוסיף כי "בתקציב יש צעדים מאוד טובים ויש צעדים שאולי אנחנו לא תומכים בהם אבל הם לגטימיים מבחינה ערכית. וכל ממשלה עשתה זאת". גרדוס הזכיר מספר פעמים כי בשלב זה מייעדים תקציב של 270 מיליוני שקל לעידוד תעסוקת חרדים.
בנוגע לשביתה בשלטון המקומי אמר סמוטריץ', "השביתה של השלטון המקומי היתה מיותרת, מזיקה ומפתיעה, פגשתי את חיים ביבס לפני כמה שבועות, זה לא היה נראה שזה הולך לכיוון משבר. שמעתי על השביתה רק מהתקשורת. לא רוצה להיכנס לשיקולים שלו, אבל מזכיר שיש בחירות ברשויות המקומיות בנובמבר. פגעו כאן באזרחי ישראל לחלוטין ובחינם. שאלת הכיתות ושאלת הצהרונים על השולחן. לא צריך את השלטון המקומי שיזכיר לנו שיש צורך בעוד כיתות ובטיפול במשבר הסייעות".
לדבריו, "אנחנו הולכים ליישום מדורג. מטפלים במעונות לגילאי 2-3 בצורה מדורגת, כמו שבכל ההסכמים הקואלציונים אנו מטפלים בצורה מדורגת. אני לא אוהב להשתמש במילה 'חינם' כי גם במעונות לגילאי 3-6 זה לא לגמרי חינם, כי משלמים על הצהרונים. שמרנו לזה תקציב, זה לא יהיה תלוי במעמד סוציו אקונומי. נצטרך לדבר ולהגיע להסכמות גם עם ראש הממשלה, זו התחייבות בחירות שלו ולא שלי, אבל אני לא רוצה להקדים את המאוחר".
לגבי ההתחייבויות לחרדים אמר, "אנחנו מטפלים בהשוואת התקציב לחינוך החרדי, אני מאמין שהמערכת הממלכתית צריכה להיות מתקוצבת יותר, אבל למרות שהחרדים היו אמורים לקבל 75% הם מקבלים בפועל רק 30%-35% ואני חושב שזה לא נכון. אלה תקציבים שנועדו לגשר על הפערים, לא חושב שחרדי צריך ללמוד במכולה שנוטפת מים ולשבת על שרפרפי עץ, עם גננות בשכר נמוך". גרדוס הוסיף, "הקצינו 2.5 מיליארד שקל לשנת 2024 לכל הדרישות של החינוך החרדי, מהגן ועד הישיבות, איך זה יחולק זה עדיין לא הוחלט. אנחנו לא נביא את זה כצ'ק, אנחנו רוצים לוודא שיהיו גם בקרות, ששכר הגננות יעלה, זה חשוב למשרד החינוך וגם לנו". סמוטריץ הוסיף "ייתכן שהכספים הללו אפילו תומכי צמיחה וכלכלה, יכול להיות שלמרות שאין ליבה, זה שהילדים החרדים ילמדו בתנאים טובים זה יעזור יותר לטווח ארוך. צריך לזכור שזה 2.5 מיליארד שקל בלבד, וזה שוליים של התקציב".
כי הוסיף, כי "תהליכים קורים בחברה החרדית, ואנחנו צריכים לסייע להם לעבור את התהליך. זה שיש שר אוצר שאוהב אותם ומעריך אותם זו הזדמנות. אנחנו מגבשים עוד חבילות שאני לא רוצה לדבר עליהם כרגע, אנחנו נהיה 'נקודת מפנה' בנושא הזה. מדינה לא מרעיבה ילדים גם אם הם לא לומדים לימודי ליבה, זה היה מחדל של המדינה".