ניצחונו של טראמפ מהווה מבחן אמיתי לעצמאות הפד
ניצחונו של טראמפ מהווה מבחן אמיתי לעצמאות הפד
בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב בשנת 2024 מסמלת חזרה למדיניות כלכלית המעוררת רגשות עזים – הן בקרב תומכיו והן בקרב מתנגדיו. המטרות הכלכליות שעליהן הכריז טראמפ בשנים קודמות ומדיניותו הצפויה בקדנציה הנוכחית, מעלות שאלות באשר להשפעתן על מדיניות הריבית העתידית של הבנק הפדרלי. דונלד טראמפ, עוד מהקדנציה הראשונה שלו, קידם אג'נדה לוקאלית שמטרתה הייתה לחזק את הכלכלה האמריקאית ולהחזיר את מקומות העבודה לתוך גבולות המדינה. מדיניות זו באה לידי ביטוי בין השאר בהטלת מכסים על סחורות מיובאות, ובמיוחד סחורות מסין, לצד עידוד הייצור המקומי והורדות מיסים. אחד מהצעדים המרכזיים היה הפחתת מס החברות משיעור של 35% ל-21% ב-2017, במהלך שאפשר לחברות אמריקאיות לנצל את כספן להשקעות חדשות, גיוס עובדים וחדשנות טכנולוגית.
הצעדים הללו, יחד עם רגולציה מצומצמת שהנהיג טראמפ, שירתו את המטרה של עידוד עסקים מקומיים, אך במקביל הגבירו את ההוצאה הממשלתית ויצרו גרעון תקציבי הולך וגדל. ככל שטראמפ יחזור לקדם מדיניות דומה גם כעת, הדבר עשוי ליצור לחץ על הבנק הפדרלי להוריד את הריבית, כך שיוכל להקל על העסקים המקומיים בהתמודדות עם עליות מחירים הנובעות ממכסים, תמריצים וצעדים נוספים שנועדו לשמר את הצמיחה המקומית. בקדנציה הראשונה של טראמפ, הבנק הפדרלי נדרש להתמודד עם מדיניות כלכלית שנועדה ליצור צמיחה מהירה, לעיתים אפילו על חשבון יציבות כלכלית ארוכת טווח. טראמפ הפגין נטייה להתערב במדיניות הבנק, תוך קריאה פומבית להפחתת ריבית נוספת והבעת ביקורת על הנגיד ג'רום פאוול. הוא טען כי ריבית נמוכה תאפשר צמיחה כלכלית חזקה יותר ותמנע את התחזקות הדולר, שמקשה על התעשיות המקומיות לייצא את מוצריהן בזירה הגלובלית. על אף שהתנהלות זו עוררה התנגדות מסוימת בקרב כלכלנים, הבנק הפדרלי, בפועל, הגיב לציפיות השוק והמשיך להוריד את הריבית. אך כעת, כשהאינפלציה האמריקאית נמצאת ברמות גבוהות יותר בשל גורמים מורכבים נוספים, נראה כי יהיה קשה לבנק הפדרלי לאמץ ריבית נמוכה מבלי לגרום לעלייה נוספת באינפלציה. יחד עם זאת, אם טראמפ יגביר את הלחץ על הפד, ייתכן ונראה צעדים להתאמת הריבית לתנאים החדשים, מתוך ניסיון לאזן בין תמיכה בכלכלה האמריקאית לבין שמירה על יציבות מחירים.
כעת, חזרתו של טראמפ לנשיאות עשויה להקשות על הבנק הפדרלי לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית. ככל שטראמפ יקדם צעדים כלכליים נרחבים, כמו קיצוצים נוספים במיסים והזרמות כספים למגזרים אסטרטגיים, הפד עשוי להרגיש בלחץ להוריד את הריבית כדי לתמוך במדיניות הממשל ולאפשר את מימושה. עם זאת, לאור העלייה הנמשכת באינפלציה, מדיניות כזו עלולה לסתור את הצורך לרסן את עליית המחירים. אם טראמפ ילחץ על הפד להוריד את הריבית, והבנק יענה לכך, הדבר עלול להוביל לסיכונים פיננסיים נוספים, שכן ריבית נמוכה בזמן של אינפלציה עלולה ליצור חוסר איזון ולחץ על מחירי הנכסים, כגון נדל"ן ושוקי ההון. אפשרות נוספת היא כי הפד יתעקש לשמור על ריבית גבוהה, מהלך שיקשה על טראמפ ליישם את מדיניותו ויחייב אותו לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הכלכליים שלו.
בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ב-2024 צפויה להשפיע במידה רבה על החלטות הבנק הפדרלי בנוגע למדיניות הריבית, תוך שהיא עשויה להעמיד אותו בלב התנגשות בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין שמירה על יציבות המחירים ומניעת עלייה נוספת באינפלציה. מדיניותו הפרוטקציוניסטית, כמו גם נטייתו לצעדים כלכליים אגרסיביים, עשויות להגביר את הלחץ על הבנק להוריד את הריבית, אולם האינפלציה הגבוהה תציב אתגר לא פשוט בפני מקבלי ההחלטות. טראמפ עשוי להוביל לשינויים משמעותיים במדיניות הפד, תוך שמירה על קצב צמיחה מהיר ומחירי ריבית נמוכים, אך הדבר עלול להוביל לתוצאות בלתי צפויות, במיוחד לנוכח האינפלציה הגבוהה. לפיכך, השפעת טראמפ על מדיניות הריבית עשויה להיות מבחן אמיתי לעמידות של הכלכלה האמריקאית ולעצמאות הבנק הפדרלי בשנים הקרובות.
רו"ח דניאל יעקובזון הוא חוקר וראש תחום חשבונאות ניהולית בביה"ס לחשבונאות של המסלול האקדמי המכללה למינהל
