זמן פציעות
זמן פציעות
השבעה באוקטובר יצר כאוס גם בקרב שירותי הרפואה, אשר נאלצו להתמודד עם עומס קיצוני שהציל חיי אדם רבים, אך מין הסתם, היו גם אנשים שקיבלו טיפול חירום או טיפול כללי שגוי, לאור הלחץ הרב. בשנים הקרובות יאלץ בית המשפט לקבוע באם אירועי רשלנות רפואית היו בתחום הסבירות או שלא. לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחומים דיני נזיקין ורשלנות רפואית משתפים עורכי דין מובילים בענף את דעתם לגבי סוגיה משמעותית זו, וסוגיות מרכזיות אחרות בתחום הרשלנות הרפואית
צוותי הרפואה אשר טיפלו בפצועים שהגיעו בעקבות אירועי שבעה באוקטובר עבדו מסביב לשעון והיו שותפים להצלת חיים של אנשים רבים. הם עבדו בצורה הרואית עד שהמצב התייצב. זו הייתה תקופה שאנשי רפואה היו צריכים להחליט בצורה מהירה איזה טיפול יש לתת לאנשים שהגיעו פצועים, וזו גם הייתה תקופה שאנשים רבים שהיו צריכים טיפול עקב בעיה רפואית דחופה, או טיפול שגרתי/בדיקות אבחון, נאלצו לדחות את הטיפול לו הם נזקקו או את אותה בדיקה למועד מאוחר יותר, לעיתים למועד מאוחר מדי עבורם. אין ספק שבתקופה האמורה התבצעו פעולות שניתן להגדיר אותן כרשלנות רפואית, הרי רופאים ואנשי צוות רפואי הם אנשים, לא מכונות. יש עייפות, יש תיעדוף, יש אבחונים מוטעים, יש חוסר תשומת לב, ולפעמים המחיר שלה עבור המטופלים הוא בלתי הפיך.
בשנים הקרובות יאלצו בתי המשפט להתמודד עם תיקים רבים שבהם יטענו מטופלים שטופלו באותם ימים ארורים, או בחודשים שאחרי שבעה באוקטובר, כי התבצעה כלפיהם רשלנות רפואית שיצרה נזק אמיתי לבריאותם. יתכן שחלק מהתביעות יוגשו על ידי קרובי משפחה שאיבדו את קרוביהם, ובתי המשפט יאלצו להחליט האם ההחלטה הרפואית שיצרה מצב של רשלנות רפואית ונזק כלפי המטופל, עומדת במבחן הסבירות או שחורגת ממנו. בית המשפט יתחשב בכאוס ששרר באותה תקופה, אבל לא צפוי לתת פטור אוטומטי לכל טעות שנעשתה, וכאן עבודתם של עורכי דין מהתחום נכנסת לתמונה והמלאכה צפויה להיות קשה. סביר שבחלק מהמקרים יתקלו עורכי הדין בתיעוד חסר בעקבות העומס של אותה תקופה, הם יאלצו להוכיח שניתן היה להפנות מטופלים שביקשו לעבור בדיקת אבחון שגרתית לבתי חולים אחרים שבהם שירותי הרפואה היו זמינים יותר, הם יצטרכו להראות שניתן היה לבצע פעולות שימנעו את הנזק, למרות אותם ימים כאוטיים, שבועות אינטנסיביים, וחודשים מורכבים שעברו צוותי הרפואה יחד עם כל עם ישראל.
לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחומי דיני נזיקין ורשלנות רפואית, מתייחסים עורכי דין בכירים בענף לכמה מהסוגיות המרכזיות המלוות את תחום הרשלנות הרפואית. עורכי הדין מתייחסים לסוגיה האמורה, וגם לסוגיות נוספות, כגון, המגמות הבולטות בתחום מאז שבעה באוקטובר ותיקוני החקיקה הנדרשים כדי לאפשר פעילות שוטפת של הענף, אשר ידוע כי ההליכים המשפטיים שבו מתנהלים לאורך זמן רב.
לכתבה התראיינו עו"ד עדי וייס, בעלים, עדי וייס, משרד עו״ד, עו"ד דורית פילו, בעלים, דורית פילו, משרד עורכי דין, עו"ד גלית קרנר, עו"ד בתחום רשלנות רפואית ונזיקין, יו"ר פורום ארצי לרשלנות רפואית בלשכת עוה"ד, משרד ג. קרנר ושות', עו"ד מאי מרקוביץ, בעלים, מאי מרקוביץ עורכי דין.
הלחץ הגדול בו היו נתונים שירותי הרפואה בשבעה באוקטובר ובימים שהגיעו לאחר מכן יצרו בסבירות גבוהה גם מקרים של רשלנות רפואית. האם מקרה הקיצון של שבעה באוקטובר והעומס שבו היו נתונים בתי החולים יכול לשמש לטיעון כבד משקל בהחלטות משפטיות בתחום, במקרה שהוכח כי אכן התבצעה רשלנות רפואית בטיפול בנפגעים שהגיעו לטיפול בהקשר ישיר לאירועי שבעה באוקטובר?
עו"ד עדי וייס: "אני סבורה שאירועי ה 7 באוקטובר (כוונתי הינה לימים הראשונים של המלחמה בהם היה כאוס של ממש בכל רחבי המדינה) בהחלט יוכלו לשמש כטיעון הגנה במקרים של תביעות רשלנות רפואית שהתרחשה בימים אלה. חשוב להבין כי בבוא ביהמ"ש להחליט בתביעת רשלנות רפואית, עליו לשקול האם הרופא חרג ממתחם הסבירות. לא כל פעולה רפואית, אשר יש נזק בצידה, מובילה, בהכרח למסקנה שהייתה רשלנות רפואית ברת פיצוי. בימים הראשונים של מתקפת הפתע, שרר כאוס מוחלט במדינה ובתי החולים הוצפו בפצועים רבים, חיילים ואזרחים. סביר להניח שביהמ"ש יבחן את המקרה תוך התייחסות למצב החירום המיוחד בו הייתה נתונה המדינה בכלל ובתי החולים בפרט ולא יבחן את המקרה כאילו אירע ביום שגרתי".
עו"ד דורית פילו: "תביעת רשלנות רפואית נבחנת תמיד לפי נסיבותיו הספציפיות של כל אירוע, כאשר התנהלות הצוות הרפואי נבחנת לפי אמות מידה של צוות רפואי סביר/רופא סביר וכיו"ב. לפיכך, במידה והעומס שהיה על בתי החולים היווה אחד הגורמים לרשלנות, הרי שהדבר יילקח בחשבון בעריכת מאזן בין כל השיקולים, אבל אין זה אומר שהעומס יוצר "פטור אוטומטי" מאחריות לאירועי רשלנות רפואית, והתיק ייבחן לגופו בהתחשב בכלל הגורמים, ביניהם העומס כאמור, ההערכות של המוסד הרפואי למצב חירום, הסטנדרט הטיפולי המקובל במצבי חירום ועוד".
עו"ד גלית קרנר: "בכנס שערכתי בנושא שנה שעברה (מטעם רפואה ומשפט של מחוז דרום - לשכת עוה"ד ) בהשתתפות כבוד השופטת בדימוס נחמה נצר, פרופ' אבי ריבקין (מקים יחידת הטראומה הראשונה בארץ ומשיא המשואה), ד"ר / עו"ד נועם רוסי מטעם מרכז הרפואי סורוקה. דנו ארוכות בנושא והגענו לתמימות דעים כי הימים הראשונים של המלחמה, הכאוס והלחץ חריג של המערכת כולה, יובילו בוודאי לתקופת ביניים במסגרתה לא ידונו לכף חובה את המערכת הרפואית שהתמודדה עם מקרה קיצון, כאשר בתי המשפט לטעמי לא בנקל יקבלו טענות לרשלנות רפואית בתקופה הצמודה והראשונית למתקפה. יחד עם זאת, ובוודאי לאחר שנודע כי במשרד הבריאות התקבלו בקשות מבתי חולים נוספים בארץ שיכולים היו וצריכים היו - מתוקף היותם כמרכזים רפואיים גדולים ומובילים - לטפל אף הם בפצועים - ככל ואלו (הפצועים) לא נותבו משיקולי מערכת זרים - אזי לטעמי בהחלט יהיה מקום לבחון מהם המקרים המתאימים בהם כן קמה הצפייה לחובת הצוות הרפואי והמערכת להענקת טיפול מיטיב וסביר, בהתאם לדחיפות לצורך הקטנת נזק/מניעתו, וזאת בהתאם לכללים הקבועים בחוק/בנהלים ובהנחיות המקובלים".
עו"ד מאי מרקוביץ: "אני יכולה להבין את הטענה, אבל יחד עם זאת, אני סבורה שהמערכת הרפואית אמורה להיות ערוכה ומוכנה לטפל בפצועים גם במצבי קיצון. אם המערכת לא הייתה ערוכה כנדרש ולא טיפלה כראוי בפצוע בשל העומס והלחץ, ככל שהייתה רשלנות רפואית בטיפול, מגיע לנפגע לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו".
במידה והתבצע גילוי מאוחר לאדם שבדיקתו נדחתה בחודשים רבים בגלל סיבות הקשורות לשבעה באוקטובר, וכתוצאה מכך נגרם לאותו אדם נזק משמעותי בלתי הפיך שניתן היה למנוע אם הבעיה הרפואית הייתה מתגלה בזמן, האם הוא יכול לתבוע את המוסד הרפואי שדחה לו את התור בחודשים רבים?
עו"ד גלית קרנר: "לטעמי המערכת הייתה נתונה בכאוס למשך תקופה קצרה של שבועות בודדים ולאחר מכן הייתה חזרה לשגרה די טובה של המערכות. לפיכך, זה תלוי "מה זה כמה חודשים". האם מדובר בחודש וחצי או 5 חודשים? זה שונה מהותית. הנושא יבחן בהתאם לקליניקה ולדחיפות".
עו"ד מאי מרקוביץ: "אני מעריכה שאדם שנפגע כתוצאה מדחיית הבדיקה שאמורה להיעשות על ידי המערכת בחודשים רבים זכאי גם הוא לפיצוי על הנזק שנגרם לו. אבל במקרה זה תעלה השאלה היכן היה הרופא המטפל בקופה, זה שאמור לדעת על המשמעות של הדחייה, האם הפנה את המטופל למוסד רפואי אחר? האם התייחס למשמעות של הדחייה, וייתכן שגם לו תהיה אחריות לגבי התוצאה".
עו"ד עדי וייס: "גם כאן, התשובה לשאלה תלויה בזמן האיחור. אם המדובר בדחיה שאיננה ארוכה והיא נובעת מכך שבתי החולים היו עמוסים מאוד בקליטת אזרחים פגועי ירי וחיילים, סביר להניח שביהמ"ש יתחשב בכך. אבל, אם מדובר, למשל, באדם שקיבל תוצאת בדיקה שדרשה טיפול מידי והוא לא ניתן לו, בהחלט ייתכן שביהמ"ש יקבל את התביעה, על אף שביה"ח היה נתון בעומס. עבודתו של ביהמ"ש איננה קלה והוא נדרש לאזן בין הגורמים השונים בתוך מתחם הסבירות".
עו"ד דורית פילו: "גם במקרה כזה, הדברים ייבחנו לגופם כאשר מצב החירום והעומס שהיה על המוסדות הרפואיים יילקחו בחשבון כמובן, אך במקביל, ייבחנו היבטים נוספים. לדוגמה, תבחן השאלה האם כאשר המוסד הרפואי דחה את התור לאותו אדם, הוא הסביר לו את הדברים, פירט בפניו את הסיכונים בדחיית התור, ופרס לפניו את החלופות העומדות בפניו, באופן שאפשר לו לקבל החלטה מושכלת. הרי ייתכן שאותו אדם, אם היה מקבל הסבר מלא ומודע לסיכון שבדחיית התור, הוא היה בוחר לבצע את אותה בדיקה באופן פרטי וכיו"ב. כמו כן, ייבחנו הפעולות שנקט אותו מוסד רפואי על מנת למזער את הפגיעה בשירותים הניתנים לחולים".
בהשוואה לעבר, אילו מגמות בתחום הרשלנות הרפואית בולטות יותר מאז שבעה באוקטובר?
עו"ד דורית פילו: "מאחר ואירועי 7 באוקטובר כללו מצבי חירום רבים, נוצר עומס גדול על מערכת הבריאות, אשר, יש להניח, הוביל לעלייה באירועי רשלנות רפואית. הדבר התרחש לכאורה הן בשל טיפול תחת לוחות זמנים דחוקים מאד, כמו טיפולים מצילי חיים בנפגעי טראומה, והן בשל דחיית טיפולים "שגרתיים" שאינם קשורים למלחמה, עקב המצב וחוסר זמינות של צוותים ומשאבים רפואיים. בנוסף, יש להניח שהתיעוד הרפואי במצבים כאלה לוקה בחסר, כמו שאנחנו רואים בתיקים שעניינם טיפול במצבי חירום".
עו"ד עדי וייס: "במשרד שלי אני לא חשה במגמות בולטות מאז השבעה באוקטובר. אציין שבתקופה הראשונה שלאחר פרוץ המלחמה, נדמה היה שהציבור "בהלם". הייתה תקופה של שקט במשרד וכעבור מספר שבועות, החיים חזרו למסלולם".
עו"ד מאי מרקוביץ: "אני עוסקת בתחום מאד מסוים של רשלנות רפואית של הריון לידה וילדים, לא יכולה להגיד שהרגשתי בתחום שינוי של מגמה, אולם בגלל המצב והגיוס של רופאים ועורכי דין למלחמה, חשבתי לא פעם שהטיפול השוטף והרגיל בתביעות נדחה בשל כך".
עו"ד גלית קרנר: "מגמה בולטת בהחלט הינה קידום ושיקום הפצועים - נתקלתי בלא מעט מקרים בהם פצועים ביקשו טיפול שלא היה זמין בארץ וקיבלו מענה בחו"ל, או בנוסף, מטופלים לא קיבלו הצעות של הצוות הרפואי לטיפול קשה (כריתה) והתעקשו על שיקום/טיפול שמרני והכל בהקשר של חיילים/פצועים ושיקום".
אילו שני תיקוני חקיקה הכרחיים לדעתך כדי לסייע לתחום הרשלנות הרפואית לפעול בצורה שוטפת, נכונה ויעילה יותר?
עו"ד מאי מרקוביץ: "אלו הם שני תיקוני החקיקה שאני סבורה שהם הכרחיים כדי להביא לשינוי משמעותי בתחום הרשלנות רפואית: האחד קשור לאיסוף התיעוד הרפואי. אני מדברת כבר שנים על שינוי החוק כך שאדם אשר מסיים אשפוז או טיפול כלשהו במוסד רפואי יוכל לקבל עם סיום הטיפול את כל התיעוד הרפואי שלו. הדבר יחסוך זמן ועיסוק באיסוף החומר הרפואי בעתיד, כמו גם יכול למנוע אובדן של מסמכים קריטיים. השינוי השני קשור לתחום של "הולדה בעוולה". בשנת 2012 הפסיקה השתנתה כך שהורים אשר ילדם נולד עם מום או תסמונת שלא אובחנו בהריון יוכלו באופן עקרוני (בלי להתייחס לחריגים) לתבוע בעילה זו רק עד הגיעו לגיל 7. צריך להבין שהורים כאלו שנולד להם ילד עם תסמונת או מום בדרך כלל יהיו עסוקים בשנים הראשונות לחייו בטיפול בו ובהתמודדות עם המצב החדש, ולא תמיד יהיה להם פנאי לבדוק את הזכויות המשפטיות שלהם ושלו. אני פוגשת לא פעם הורים אשר מגיעים אלי ממש זמן קצר לפני ההתיישנות או לפעמים אפילו כאשר כבר יש התיישנות, ולאור הסיטואציה המורכבת אני סבורה שיש מקום לשקול חקיקה שמאריכה את ההתיישנות של אותם מקרים".
עו"ד גלית קרנר: "תיקון ראשון נוגע להכשרה של שופטים יחד עם צוות ייעודי שיוכנס כנציגי ציבור. (לפחות 3 נציגים/ הלכתי/ נציג ציבור ממעמד פועלים/נציגת ציבור בתחום הרלוונטי עובדת ב"ח /מוסד רפואי אחר שאינה רופאה)
תיקון שני נוגע לאיסור מינוי מומחים על ידי ביהמ"ש טרם שמיעת הוכחות. פעמים רבות מידי ממנים מומחים בדיון הראשון ואז המומחה שלרוב הוא עובד מדינה מכריע את הכף לחובת התובע והתביעות נידחות. בנוסף, אם וככל שימונה מומחה, יהיה זה רק מומחה שלא עובד עבור מוסד, כמו למשל פורשים הנמצאים בפנסיה, ורק כאלו שנתנו בעברם חוו"ד גם לתובעים וגם לנתבעים.
תיקון נוסף: חובת החלפת וריענון כל השופטים בארץ אחת ל 10 שנים במסגרת יציאה חזרה לעבודה "רגילה", אם בעשייה ציבורית ואם בפרקטיקה הפרטית, או בגישור מחייב, ואז לאחר 5 שנים אפשרות לחזור לכס השיפוט לעוד 6 שנים מקסימום".
עו"ד דורית פילו: "כיום, אחוז גבוה מהתיקים בתחום מסתיימים בהליך פשרה אשר מגיע לאחר שניתנה הצעה של המותב השיפוטי שבפניו מתנהל התיק, או לאחר הליך גישור אצל מגשר מומחה בתחום, או לאחר מו"מ ישיר בין עוה"ד של שני הצדדים. ניתן לייעל את המצב בהקמת מנגנון אחר, חלופי, שיכלול רופאים ומשפטנים אשר יקבלו לעיונם את התיק לאחר הגשת כתבי הטענות וחוות הדעת של המומחים הרפואיים, והם ייבחנו את התיק לגופו וייתנו הצעה מטעמם לסיום הסכסוך.
אפשרות נוספת, שאינה סותרת את הראשונה היא להקים קרן כספית שתמומן על ידי המוסדות הרפואיים, ואשר ממנה ישולמו הפיצויים לנפגעים, על פי חלוקה כזו או אחרת".
עו"ד עדי וייס: "הראשון - קביעה כי יש לקיים רצף דיונים בתביעות רשלנות רפואית ותוך כך לקבוע שלא תינתנה אריכות, למעט במקרים חריגים. המצב הקיים כיום הינו בלתי נסבל: מהמועד בו מוגשת תביעת רשלנות רפואית, עומדים לרשות הגוף הנתבע 120 ימים להגשת כתב הגנה וחוות דעת נגדיות. הבעיה היא שהנתבעים לא עומדים במועדים הללו ומבקשים אריכות רבות. בתי המשפט מאשרים את הארכות המבוקשות וכתוצאה מכך, במקרה הטוב, דיון ראשון בתיק יתקיים שנה וחצי לאחר הגשת כתב התביעה ודיוני ההוכחות כ- 3 שנים לאחר מכן. מצב זה הינו בלתי נסבל.
השני- מינוי שופטים מקצועיים, אשר להם ניסיון בתביעות רשלנות רפואית, לדון בתביעות אלה. שופט מקצועי, אשר מכיר היטב את החוקים הרלוונטיים והפסיקה, יוכל לקדם, ביעילות תביעות מורכבות אלה".
d&b – לדעת להחליט
