פוד התקיפה של רפאל עבר את רף ה-3 מיליארד דולר במכירות
פוד התקיפה של רפאל עבר את רף ה-3 מיליארד דולר במכירות
חיל האוויר הגרמני רכש בפעם השנייה פודי לייטנינג, ועשוי לרכוש דגם מתקדם יותר במסגרת תקציב הרכש בסך 100 מיליארד היורו שאישרה ממשלת שולץ. הגרמנים מתלבטים גם בין מערכת קלע דוד של רפאל לברק-8 של התעשייה האווירית להגנה מפני טילי שיוט ורקטות כבדות
חברת רפאל החלה בשבועות האחרונים למסור לחיל האוויר הגרמני עשרות פודי תקיפה מדגם לייטנינג, בעסקה שנחתמה בתחילת השנה על סך 25 מיליון דולר. העסקה העלתה את סך המכירות של המערכת ליותר מ-2,000 פודים בשווי כולל של 3 מיליארד דולר.
מערכת הלייטנינג משמשת להנחיית פצצות מונחות לייזר ומסייעת לטייסים לאתר מטרות על הקרקע ממרחק בטוח באמצעות ציוד אופטי ארוך טווח. אף שחיל האוויר הישראלי היה הלקוח הראשון שלה ב-1997, היא פותחה בעיקר במימון עצמי של רפאל ושל לקוחות זרים שרכשו את עיקר הפודים שיוצרו. במערב שלטה אז מערכת הלנטירן מתוצרת לוקהיד מרטין, שנמכרה בכ-3 מיליון דולר, וברפאל העריכו שיוכלו לייצר לה מתחרה בכמיליון דולר בלבד.
המהלך הצליח, ובין הלקוחות של הפוד נמצאות כיום בין השאר כל זרועות האוויר של ארצות הברית, חיל האוויר, הצי והמרינס, שרכשו עד כה כ-800 פודים, המותקנים במגוון מטוסים, החל ממטוסי F16 ומפציצי B52 ועד מטוסי F18, אחרי שרפאל הגיעה להסכם עם נורת'רופ גרומן, אחת המתחרות העיקריות של לוקהיד, שתייצר אותה עבור השוק האמריקאי.
באירופה רכשו את הפוד בין השאר חילות האוויר של בריטניה, איטליה, ספרד, שוודיה ופינלנד, לצד הודו ואוסטרליה, וקולומביה התקינה אותם במטוסי הכפיר הישנים שרכשה מהתעשייה האווירית. לפי מקורות זרים, המערכת נמכרה גם למרוקו, שמשתמשת בה במטוסי ה-F16 שרכשה מארצות הברית, וכן נמכרה בעבר לטורקיה.
השבוע מציגה רפאל בסלון האווירי בברלין, ה-ILA, את הדור החמישי של המערכת, שכולל אפשרות להוספת מכ"ם של התעשייה האווירית עם טווח של כ-100 ק"מ, ויכול לשמש עבור מטוס הקרב שנושא אותו כחיישן לאיתור מטוסים על פי החום שהם פולטים (IRST), ומסוגל גם לסייע לטייסים באיתור אקטיבי של מטרות באמצעות ניתוח תמונה.
"הדור החמישי של הלייטנינג לא רק מציג לטייס תמונה ממרחק ארוך ובטוח, אלא גם מסוגל באמצעות בינה מלאכותית להפנות את תשומת לבו למטרות שהוא איתר בה, כמו מערכות הגנה אווירית", הסביר יובל מילר, סמנכ"ל ברפאל וראש חטיבת אוויר ומודיעין.
תקציבי הרכש במערב גדלו בעקבות המלחמה באוקראינה
חיל האוויר הגרמני הוא דוגמה לאחד מהלקוחות החוזרים של המערכת. אורך חיי פוד תקיפה נאמד ב-15 שנה, ויש כבר מספר חילות אוויר שרכשו יותר מדור אחד של המערכת. הגרמנים רכשו בעבר את הדור השני, ורוכשים כעת את הדור השלישי, וברפאל מציעים להם כעת את הדור החמישי כאחת העסקאות הפוטנציאליות לשדרוג הצבא הגרמני מתוך תקציב בסך 100 מיליארד יורו שאישרה הממשלה בברלין בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
המלחמה באוקראינה לא רק הביאה להגדלה בהולה של תקציבי הרכש במערב, אלא גם להכרה בחשיבות איסוף המודיעין בזמן אמת. אוקראינה מסתייעת בסיוע משמעותי מארצות הברית, בריטניה ומדינות נאט"ו נוספות, מהאוויר ומהחלל, כדי לאתר ולהשמיד במהירות מטרות של הצבא הרוסי בשטחה. אבל מדינות אחרות ביבשת חוששות שבעת הצורך לא תמיד יהיה זמין עבורן סיוע כה מסיבי וממוקד, והן יהיו חייבות לאסוף בעצמן את המודיעין הדרוש להן, עניין שפודי התקיפה יכולים לסייע בו.
הלייטנינג דור-5 היא לא המערכת היחידה שהגרמנים שוקלים לרכוש כעת. על הפרק נמצאת גם עסקה לרכישת מיירטי מערכת קלע דוד ("שרביט קסמים") כשדרוג למערכת הפטריוט שרכשו הגרמנים מארצות הברית, עסקה דומה לזו שנדונה בעבר עם פולין וטרם מומשה: הוספת המיירט הישראלי למערכת ההגנה האווירית הקיימת, בעלויות נמוכות יחסית. האופציה הזו מתחרה מול מערכת ברק-8 של התעשייה האווירית כמערכת ליירוט טילים בליסטיים קצרי טווח וטילי שיוט.
הגרמנים מתעניינים גם בפצצות המונחות של רפאל מסדרת הספייס ובשדרוגים למטוסי היורופייטר שלהם, שמועמדים לקבל בזכות תקציב הרכש החדש השבחה טכנולוגית שנדרשת לאור העיכובים המתמשכים בתוכנית מטוס הקרב האירופי הבא וההבנה כי המטוסים הקיימים ישלימו שירות של 40 שנה.
