ניתוחרווחי התעשיות הביטחוניות זינקו באופן חד מאז 7 באוקטובר
ניתוח
רווחי התעשיות הביטחוניות זינקו באופן חד מאז 7 באוקטובר
התעשייה האווירית ואלביט סגרו את הרבעון השני עם רווחי שיא של מאות מיליוני דולרים. גם אם תיחתם עסקה שתביא לרגיעה, איום הכטב"מים, מרוץ הנשק החדש באירופה וחשש לסנקציות מארה"ב שאחרי הבחירות מבטיחים כי רווחיהן רק יגדלו
חודשים אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז שישראל מצויה כ"פסע מהניצחון" על חמאס, כוננות השיא של צה"ל לקראת התלקחות המלחמה עם חזבאללה ואיראן נמשכה גם בסוף השבוע החולף. ישראל נמצאת בימים קריטיים של המתנה שיכריעו בין עסקה שתציל חיי חטופים, לאובדן שליטה שעלול להתגלגל למלחמה אזורית. כך או כך, התעשיות הביטחוניות, שעברו לפעילות במתכונת חירום חסרת תקדים מתחילת המלחמה באוקטובר ברקע צורכי התמיכה בצה"ל, מקיימות מאז מאמץ ייצור מסביב לשעון בעקבות המחסור החריף בחימושים בכל העולם, החששות מאמברגו נשק על ישראל ותרחישים למעבר ללחימה בגזרות נוספות.
1. אלביט המרוויחה הגדולה
כך, מבול ההזמנות ששוטף את אלביט מערכות בעקבות המלחמות המתמשכות בישראל ובאוקראינה ממחיש את האוצר הבלום שהתגלגל לידיה כשרכשה את תעש מהמדינה בסוף 2018. שם פועלים כעת מסביב לשעון, מזרימים למלאים של צה"ל פגזי טנקים וארטילריה, פצצות מרגמה ושלל חימושים ובמקביל מזרימים לאלביט מיליארדים, שהגדילו לה ברבעון השני את ההכנסות ב־12% ל־1.162 מיליארד דולר, עם צבר שיא של 21 מיליארד דולר. רק בחודשים האחרונים משרד הביטחון העביר לה הזמנות ענק בסכום כולל של כ־4.5 מיליארד שקל על חימושים שנחשבים פשוטים.
אלביט הבינה מהרגע הראשון את הפוטנציאל בתעש והסתערה על רכישתה למרות תהליך הפרטה ארוך וסבוך. הנחישות של אלביט, שרכשה את תעש ב־1.9 מיליארד שקל, השתלמה, והעובדה שהזמנות רבות מופנות כעת לפסי הייצור שלה מוכיחה שהעסקה נשאה פרי.
גם הפלישה של רוסיה לאוקראינה לפני שנתיים, שכפתה על אירופה מרוץ חימוש שכמותו לא ידעה עשורים, הולידה זרם הזמנות, רבות מהן על טהרת הפיתוחים והידע של תעש: הולנד רכשה ממנה רקטות מדויקות ב־1.1 מיליארד שקל; וקצת לפני כן צבא דנמרק הזמין רקטות ותותחים בסכום כולל של כ־260 מיליון דולר ולפני כשבוע וחצי אלביט דיווחה על הזמנה נוספת של רקטות שקיבלה ממדינה נוספת בהיקף של 270 מיליון דולר. לצד אלה בסוף החודש שעבר משרד הביטחון הזמין מהענקית שבשליטת מיכאל פדרמן (44%) פצצות מרגמה מסוג "עוקץ פלדה" בכ־190 מיליון דולר.
2. תע"א רוצה הנפקה
גם לתעשייה האווירית (תע"א) היו ביצועים פנומנליים ברבעון השני ובמחצית הראשונה: שיא של 22.2 מיליארד דולר בצבר ההזמנות; גידול של 12% במכירות ביחס למחצית המקבילה, עם הכנסות של 2.85 מיליארד דולר וזינוק של כ־80% ברווח הנקי ביחס למחצית הראשונה של 2023, שהסתכם ב־296 מיליון דולר.
אבל, הנפקת מניות מיעוט בתע"א היא חזון ישן שלא התממש, אף שהממשלה החליטה על כך. בתע"א וברשות החברות הממשלתיות מקווים שבשוך הקרבות תגיע שעת הכושר לממש את התוכנית, אולם עד כה הנפקת תע"א לא יצאה לדרך בשל התנגדות נחרצת מצד מערכת הביטחון שחוששת מחשיפת אינטרסים עם רגישות קריטית למדינה.
את עיקר ההתנגדות להנפקה מוביל אגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב) שאמון על שמירת סודותיה הכמוסים של המדינה.
תע"א היא המפתחת והיצרנית של הטילים נגד טילים חץ 2 וחץ 3 שמאז פרוץ המלחמה לקחו חלק מרכזי ביירוט טילים בליסטיים ששוגרו לישראל מתימן ומאיראן. היא גם היצרנית של טילי ההגנה החדשים ברק MX על ספינות חיל הים, במסגרת ההגנה על אסדות הגז בים התיכון.
בסוף השבוע האחרון דיווחה החברה על עסקה משמעותית נוספת בתמורה ל־2 מיליארד שקל ולפני כשבוע וחצי דיווחה על עסקת ענק בהיקף של כ־2 מיליארד דולר לאספקת מערכת נשק ללקוח זר, ולפי הערכות מדובר במערכת להגנה אווירית. בחודש שעבר היא דיווחה על כניסתה לתוקף של עסקה אחרת, בהיקף של כמיליארד דולר שלפי פרסומים זרים קשורה למכירת לוויין ריגול לשימוש צבא מרוקו.
3. עצמאות ייצור
ברקע אתגרי המלחמה "עצמאות הייצור" נהפכה לסיסמה במשרד הביטחון ובמינהל הרכש: משבר החימושים עם ארה"ב בעקבות העיכוב במשלוחים של חלק מהפצצות שישראל הזמינה, בצל חששותיו של הממשל האמריקאי שירחיבו הרג של אזרחים בעזה, מאלץ את משרד הביטחון לחפש פתרונות מקומיים תוך פתיחת קווי ייצור שיעקפו את ההגבלות של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, והגבלות עתידיות שאולי יטילו הנשיא או הנשיאה הבאים. לפי מנכ"ל תע"א בועז לוי, "לצד אילוצים אובייקטיביים שקשורים בשרשראות האספקה בעולם יש מקרים שבהם מדינות עוצרות תהליכים מול חברות ישראליות, כך שאנחנו מייצרים בעצמנו את הרכיבים שנחשבים קריטיים".
1 צפייה בגלריה
מימין: בעל השליטה באלביט מיכאל פדרמן ויו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ. דרישה מוגברת מהשוק המקומי
(צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי)
תע"א ואלביט היו תמיד חברות מוטות יצוא אך בעקבות המלחמה ניכרת מגמה של הרחבת מכירותיהן לשוק המקומי. ברבעון השני של 2024 מכירות תע"א למשרד הביטחון היו יותר מ־33% מכלל מכירותיה, בסכום של 444 מיליון דולר, זאת לעומת כ־27% מהמכירות לשוק זה לפני המלחמה.
במקרה של אלביט, ישראל הובילה את הצמיחה שלה במחצית הראשונה של השנה עם מכירות בהיקף של 896 מיליון דולר שהיוו 28.2% מכלל הכנסותיה. מדובר בזינוק של כמעט 80% לעומת המחצית המקבילה.
4. בדרך: יירוט כטב"מים
עדיין, נראה שהשיאים של אלביט והתע"א עוד לפניהן ובסוף החודש גם רפאל תפרסם את תוצאותיה לרבעון השני, אחרי שאת הרבעון הראשון חתמה עם צמיחה של 31% במכירות שהסתכמו בכמעט 4 מיליארד שקל לעומת הרבעון המקביל, ועם גידול של 83% ברווח הנקי שהסתכם ב־232 מיליון שקל.
בכפוף לתוצאות המו"מ בין ישראל לחמאס, ובין שהמלחמה בעזה ובגבול הצפון תסתיים ובין שתתלקח למלחמה אזורית כוללת, קווי הייצור בכלל החברות הביטחוניות לא ינוחו ולא ישקטו, לא בקרוב.
נשק שייוצר ולא ישונע מיידית לחזיתות הבוערות, יועבר למחסני החירום של צה"ל כדי לחדש מלאים. מה שייוותר, יופנה למדינות אחרות שרוכשות הכל וזקוקות אף הן לחימושים כמו אוויר לנשימה. זה כולל טילי הגנה אווירית של תע"א ורפאל, קסדות לטייסים שמייצרת אלביט ועד כלי רכב משוריינים של פלסן מקיבוץ סאסא — שמייצר גם הוא מסביב לשעון אף שחזבאללה פרסם לא מזמן תיעוד של טילי נ"ט ששיגר, שפגעו במפעל שבגבול הצפון.
על בסיס המענק המיוחד של ביידן לישראל שהיקפו כ־14 מיליארד דולר רפאל תאיץ עוד את קצבי הייצור של מערכות ההגנה האוויריות קלע דוד וכיפת ברזל, ובמקביל גם את פיתוח מערכת ההגנה באמצעות לייזר רב־עוצמה "מגן אור", שאמורה להיות מבצעית בעוד כשנה. התעשייה האווירית תגדיל את קצבי הייצור של טילי החץ והברק, ובמקביל חברת תומר הממשלתית כבר הקדימה והרחיבה בהשקעת עתק את תשתיותיה כדי להגביר את ייצור המנועים של טילים האלה.
מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן אישר בשבוע שעבר עסקת נשק של יותר מ־20 מיליארד דולר ובמסגרתה ישראל תוכל לרכוש בשנים הקרובות 50 מטוסי F-15 AI חדישים. במקביל בין התעשיות הגדולות מתקיים מרוץ סמוי בדרך להעמדת מענה טוב יותר לכטב"מים, נוכח הקשיים של מערך ההגנה האווירית בהתמודדות איתם. לפי בועז לוי מתע"א, הוא יציג בקרוב פיתוח ייחודי שמעורבות בו כלל חטיבות החברה למשרד הביטחון. "אנחנו יודעים לייצר מערכות שיודעות לפגוע באמצעות טיל בטיל אחר בעודו בחלל, כך שאנחנו מסוגלים להעמיד מענה טוב גם לאיום הכטב"מים".
