השב"כ והמל"ל מנסים לפתור את פלונטר הבנקים הפלסטינים שסמוטריץ' יצר
השב"כ והמל"ל מנסים לפתור את פלונטר הבנקים הפלסטינים שסמוטריץ' יצר
שר האוצר מתנגד להארכת השיפוי לבנקים ישראלים דרכם מבצעים הבנקים הפלסטינים העברות כספים, מה שעלול להביא לשיתוקם בשבוע הבא. הסיכון: פגיעה ביחסי החוץ של ישראל, החרפת המצב הביטחוני בגדה, קריסת כלכלת הרשות ופגיעה בחברות ישראליות. גורמי הביטחון מוטרדים, אך טרם נקבע דיון בקבינט
אם הקבינט הביטחוני בהובלת ראש הממשלה נתניהו לא יתערב, הבנקים ברשות הפלסטינית ינותקו בשבוע הבא מהאפשרות להעברת כספים מחוץ לרשות, מה שעלול להביא לקריסתם, לפגיעה קשה בכלכלה הפלסטינית, ולפגיעה בחברות ישראליות שיש להם קשרי מסחר עם הרשות. בשבוע הבא יפוג השיפוי שנותנת מדינת ישראל לבנקים פועלים ודיסקונט על פעילותם כמתווכים בהעברת כספים מבנקים ברשות הפלסטינית לישראל ולמדינות נוספות.
הבנקים הפלסטינים לא מצייתים לנורמות המקובלות בעולמות הלבנת ההון ואיסור מימון טרור, ולכן הבנקים בעולם ובישראל נמנעים מביצוע העברות כספים מולם. אלא שבמסגרת 'הסכם פריז' משנת 1994 ישראל התחייבה לשמש כ"בנק מתווך" (קורספונדנט) להם, ומאז בנק הפועלים ובנק דיסקונט מעבירים כספים לבנקים ברשות הפלסטינית (שאר הבנקים הישראלים משתמשים בשירותי הבנקים הללו, ע"א וש"ט), כשמדינת ישראל מעניקה שיפוי כלכלי ומשפטי למקרה שבו יתברר כי הבנקים הפלסטיניים היו מעורבים בהלבנת הון ומימון טרור.
מדובר בהסדר שאינו נוח לבנקים שכן הם מעדיפים לא להתעסק עם כספים בעייתים כל כך, אך המדינה לחצה עליהם להמשיך בפעילות זו, ובשנת 2017 נתנה מענה לחששותיה בשלוש דרכים. ראשית, היא העניקה להם שיפוי משפטי: במקרה שיתברר כי נעשו העברות כספים לא חוקיות. בנוסף, היא העניקה גם שיפוי כספי במקרה של תביעות בעניין, וכן התחייבה להקים חברה ממשלתית שתבצע את השירותים הללו לבנקים ברשות הפלסטינית, כך שהבנקים יוכלו להשתחרר מהפעילות הזו לאחר שהחברה תקום (החברה הוקמה ובראשה עומדת גיתית גור גרשגורן, אך לא התחילה לפעול בשל תהליך חקיקה שתקוע מאז 2022, ש"ט).
בסוף מרץ השיפוי הכלכלי שמעמיד החשב הכללי לבנקים אמור לפוג, וייתכן שגם השיפוי המשפטי לא יימשך בלעדיו, והיחידים שיכולים להאריך אותו הם חברי הקבינט הבטחוני-מדיני. נכון לעכשיו – כשנותרו פחות משני ימי עבודה עד ל-1 באפריל – הקבינט לא התכנס אפילו לדון בנושא - זאת בשל עמדתו הנחרצת של סמוטריץ' כי אין להאריך את השיפוי לבנקים הישראלים, ואין לדאוג להעברת הכספים לבנקים הפלסטינים. ברגע שהשיפוי המדיני ייפסק, הרי שהבנקים לא יוכלו להמשיך בהעברת הכספים לרשות.
העמדה של סמוטריץ' מנוגדת לעמדות מערכות הביטחון והחוץ במדינת ישראל שסבורים כי הפסקה מהירה ומידית של העברות הכספים לבנקים הפלסטינים עשויה לפגוע בכלכלה הפלסטינית בצורה אנושה, להגדיל את היקף הכלכלה השחורה, לפגוע ביחסי החוץ של ישראל (שכן הצעד יתפרש כמיטוט מכוון של הרשות הפלסטינית, ע"א וש"ט), ולהרע את המצב הביטחוני בגדה המערבית.
לכלכליסט נודע כי בימים האחרונים החלו גורמי הביטחון בממשלה להיות מוטרדים מהסוגיה ומתקיימים דיונים אינטנסיביים בהובלת המועצה לביטחון לאומי, השב"כ, וגורמים רלוונטיים במשרד האוצר, אך נכון לעכשיו אפילו לא נקבע דיון בקבינט שיביא בפני שרי הממשלה את הצעדים האפשריים ואת השלכות הרוחב של המהלך.
סמוטריץ' מבחינתו רואה במהלך מעין 'נקמה' בבחירת האמריקאים להטיל סנקציות על תושבי יו"ש. עבורו, העובדה שישראל מעבירה כספים לרשות הפלסטינית היא מעין מחויבות לאמריקאים, ואם אלה מטילים מגבלות פיננסיות על ישראלים, הרי שישראל לא תמלא את הרצונות שלהם בנושאים אלה. אלא שזו תפיסה לא מדויקת ומסוכנת: ראשית, זה אינטרס ישראלי שהמערכת הפיננסית ברשות תתפקד ולא תקרוס. שנית, קשה להאמין שהמהלך יביא לביטול הסנקציות על הישראלים ביו"ש, אלא עשוי דווקא להחריפן.
סמוטריץ' כתב בחשבון הטויטר שלו, אחרי פרסום הידיעה בדה-מרקר כי "הארץ-דה מרקר לא למדו כלום גם אחרי ה-7.10, אבל האמת שזה לא מפתיע אותי. לאפשר העברת כסף לאויב לא קונה שקט, הוא רק מאכיל את המפלצת ומזמין את הטבח הבא". הניסוח המתלהם של סמוטריץ' כמובן מיותר, אך גם מבחינה עניינית, אם בכוונתו לוודא שהעברות הכספים הנעשות לרשות תקינות ופחות בעייתיות מכיוון של איסור הלבנת הון ומימון טרור, הרי שהוא מוזמן להתחיל בקידום רפורמה כזו. החלטה של ישראל לצאת מעולם העברות הכספים לפלסטיניים עשויה להכניס גורמים אחרים שיעבירו את הכספים, כך שלישראל תהיה אף פחות יכולת פיקוח ממה שיש לה היום.
