הישראלים לא נרדמים: הביקוש לתרופות פסיכיאטריות מזנק
הישראלים לא נרדמים: הביקוש לתרופות פסיכיאטריות מזנק
הביקוש לתכשירים פסיכיאטריים ותרופות הרגעה זינק בעד 30% בשל עלייה בכמות המטופלים אך גם בשל אגירת תרופות עקב חשש ממחסור על המדפים. בקופות החולים מבהירים: המטופלים מצטיידים שלא לצורך
הביקוש לתכשירים פסיכיאטריים ותרופות הרגעה במערכת הבריאות מזנק בחדות בשבועיים האחרונים בצל המלחמה המתחוללת בדרום. בשיחה עם "כלכליסט" הסביר דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, כי "אין עלייה בשימוש בתכשירים פסיכיאטרים שדורשים מרשם, אבל יש עלייה ניכרת במספר המטופלים שדורשים למלא מרשמים לחודשיים-שלושה. הם אוגרים יותר מתוך חשש שיווצר מחסור". לפי פפו, בשבוע האחרון נרשמה עלייה בביקוש של בין 10% ל־20% לעומת החודש הקודם.
החשש של המטופלים אינו מופרך, גורם בכיר במערכת המעורה בפרטים הסביר כי התחושה מחוזקת על ידי מספר גורמים: הסרבול ששורר בימים אלו במכס, ירידה דרמטית במספר הטיסות (רוב התרופות מועברות במשלוח אוויר) וגם קשיים בירוקרטיים בתוך משרד הבריאות.
מנהלת אגף רוקחות בקופת החולים מאוחדת שרון אלמקייס מספרת על זינוק בביקוש שמתקרב יותר ל־30% בשבועיים האחרונים ואומרת כי "העלייה בביקוש נובעת לא רק מעלייה בצריכת התרופות וכמו שאנשים אוגרים מים בממ"ד ומסתערים על המדפים בסופרמרקטים, כך הם גם מרגישים צורך להצטייד בתרופות, לכל מקרה שלא יהיה". אלמקייס מדגישה: "חשוב לציין שאין מחסור בתרופות ושבשלב הזה אנחנו מצליחים לעמוד בכל הביקושים, כך שאין צורך למהר ולאגור תרופות בבית שלא לצורך".
פפו שופך אור גם על תופעה של זינוק בצריכת תכשירים שלא מצריכים מרשם, כמו תרופות הרגעה להפחתת החרדה והדיכאון. "הם מתארים את המצב הנפשי לרוקח כדי להגיע לתכשיר המדויק ומשם אנו מקבלים את המידע הזה", הוא מסביר. אלו לא רק חרדה ודיכאון, אלא גם לקשיי שינה, תופעה שניכרת בקרב הישראלים מאז החלה המלחמה. פפו מציין שחוסר השינה "אינו רק מחרדה אלא גם בגלל צפייה אינסופית במסכים". הוא מסכם כי "זה לא פיגוע. כמעט כולנו במעגל ראשון ועד רביעי עם קשר לנרצחים וחטופים. הפעם זה כמעט כולנו שמכירים אחד לפחות מהאנשים האלו ולוקחים בלב. יש מתח ועצבנות. ניכר כי רוצים להוריד פאזה".
במאוחדת הסבירו כי הזינוק בביקוש תקף לתכשירים עם מרשם וגם ללא מרשם. האם מדובר במטופלים חדשים שנכנסו למצב נפשי מורכב בעקבות המלחמה? גורם בקופות החולים הסביר כי "זה בדרך כלל קשה עד בלתי אפשרי לבדוק כי כל התורים לפסיכיאטריה גם ככה מלאים והביקוש נמצא ב־100% עוד לפני המלחמה, ולכן אין באמת אפשרות למדוד ביקוש עודף". עם זאת, ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, אמר ל"כלכליסט" כי "ברור שיש מטופלים חדשים: יש במרכזי המפונים, יש פניות לקופות, יש במרפאות בתי החולים. אבל בשלב זה קשה מאוד לאמוד את המספר. השלב החריף של התגובה לטראומה הנקרא 'תגובת דחק חריפה' מתבטא בתופעות חרדה והפרעות שינה, לכן לא מפתיע שיש עלייה במכירות של תרופות הרגעה", מסביר פישל.
לפישל יש גם המלצה לציבור החרד: "הנטייה הטבעית במצב זה הינה הסתגרות בבית והגנה על בני המשפחה. ההמלצה שלנו היא חזרה לתפקוד במידת האפשר. השגרה הינה גורם מגן והעשייה היא מנגנון התמודדות יעיל".
מנהל אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר מדייק את דברי פישל: "האירוע אינו פסיכיאטרי, אלא נפשי. אין שום כוונה וגם לא שום צורך לדחוף תרופות פסיכיאטריות. אך באופן טבעי, כל האנשים שחווים נסיגה במצב הנפשי בגלל האירועים הקשים מקבלים מענה רפואה ראשוני ולרוב זה ברמת השיחה עם המטופלים". הוא מוסיף כי "מצד שני, אני מניח שיש גידול בשימוש תרופתי. אבל משרד הבריאות עסוק כעת בלייצר מענים נכונים לאנשים כי אנו מתעסקים בצרכים שאין להם תקדים והתחלנו כבר בנקודה לא טובה מבחינת מענה לבריאות נפש בכל הקשור לכוח אדם, לדוגמה. אנו ממציאים פתרונות למצב שלא דמיינו".
בודנהיימר ציין כי משרד הבריאות הספיק לגבש רשימות של נפגעים ממעגל ראשון (כמו השורדים ממסיבת נובה) וכבר החלו בשיחות יוזמות אליהם והציעו להם סיוע. "יש פרוטוקול שיחה ואנו פועלים לפי שמות שמגיעות אלינו", הוא סיפר.
בנוגע לעתיד, בודנהיימר מוסיף כי "כמערכת אנו נצטרך להתרכז הרבה מאוד בחיזוק מערך בריאות הנפש, בעיקר חיזוק הקהילות ושימוש בכוחות שקיימים בקהילה כדי לצאת מהמצב ומעבר לזה לחזק את מערך הרפואה הראשונית (רופאי משפחה ורופאי ילדים, א"פ) ולהרחיב את מערכים קהילתיים. חייבים לעשות שינוי גדול תוך הרחבת כוח אדם ולשכלל טיפולים ולדייק אותם לצרכים של כל אדם". לדבריו, " לא נרצה ולא נכון לשלוח 10 מיליון אזרחים לטור לפסיכיאטר –ואין בכך צורך- ולכן חייבים ליצור מענים מגוונים ומבוססי קהילה ורפואה ראשונית (רופא משפחה ורופא ילדים)".
