עם עבר של עסקאות תמוהות: הכירו את איש העסקים שהעביר כסף לפלדשטיין מיועץ לקטאר
גיל בירגר נקשר בעבר לעסקאות במדינות המפרץ הפרסי ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל. לפי תביעה קודמת חברת לגאסי בה הוא שותף שימשה כ"צינור להעברת כספים" בפרויקט תשתיות עם מדינה עוינת. עוה"ד של פלדשטיין: "זה לא כסף מקטאר, זה תשלום על שירות למשרד רה"מ"
זו אינה הפעם הראשונה ששמו של איש העסקים גיל בירגר (60), מי שהודה בקלטת שפורסמה היום ברשת ב' כי העביר כספים ליועץ רה"מ אלי פלדשטיין מטעם לוביסט אמריקאי, ג'יי פוטליק, שנותן בין היתר שירותים לקטאר, עולה בהקשר לעסקאות תמוהות עם מדינות עוינות במפרץ הפרסי שאין לישראל קשרים דיפלומטיים איתן, וידועות בתמיכתן הכספית והאידיאולוגית בפלסטינים.
בפעם הקודמת, כפי שנחשף בספטמבר 2020 בעקבות עתירת "כלכליסט" לביהמ"ש, נטען שחברה גרמנית שבה שותף בירגר -"לאגסי", שימשה כחברת קש לצורך העברת כספים ממדינה עוינת במפרץ הפרסי לחברת ייעוץ ופיתוח עסקי ישראלית - "נובארד", שהוקמה לפני על ידי אלוף (מיל') יואב (פולי) מרדכי, לשעבר דובר צה"ל, מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש המנהל האזרחי, וכן על ידי שון בוטר, בכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה. ביהמ"ש אסר לפרסם את שם המדינה והפרויקט, בין היתר בעקבות חוות דעת של משרד הביטחון.
"לגאסי היוותה צינור להעברת כספים בלבד"
בירגר ששימש בעבר כנספח כלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון. הוא פועל מזה שנים במדינות המפרץ ביחד עם שותפיו בחברה גרמנית בשם "לגאסי" (legacy technology gmbh). בירגר נמנה בעבר גם על צוות המייסדים של חברת לובי בשם RSLB יחד עם יובל רבין, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס והרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק המנוח.
שותף ישראלי נוסף של בירגר ב"לאגסי' הוא פיני מידן-שני. מידן-שני הוא איש מוסד לשעבר ששימש כיועצו המדיני של אהוד ברק כשהיה ראש ממשלה. בראיון ל"כלכליסט" במאי 2020, לאחר חתימת הסכם השלום עם האמירויות, סיפר מידן שהוא פעיל במדינות המפרץ הפרסי כבר מ-2012, כאשר לדבריו אחד הפרויקטים הראשונים שלו שם היה פרויקט חקלאי יחד עם שחק המנוח.
חברת לאגסי, שבירגר ומי-דן שותפים בה הוקמה ב-2014. לפי אתר החברה באותם ימים היא מתמחה בשירותי סייבר. המערכת שלה נקראת NEO והיא תוארה באתר כ"מזהה פרצות בתשתיות IT בצורה אוטומטית ובזמן אמת, ומציעה הגנה אקטיבית נגד סיכונים הנגרמים מטעות אנוש". אתמול האתר לא היה זמין ברשת והתקבלה הודעה שהוא נמצא בשדרוג.
בסמוך ל"הסכמי אברהם" בשנת 2020, שהביאו לנורמליזציה ביחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, התיר ביהמ"ש לפרסום בעקבות עתירת "כלכליסט", פרטים חלקיים מתוך סכסוך עסקי בין חברות ייעוץ ביטחוני, שנוהלו על ידי בכירים לשעבר בממסד הביטחוני-מדיני בישראל. יוצאי שב"כ, מוסד, צה"ל ויועצים שונים לגורמים ביטחוניים, שהחליטו למנף את הניסיון והקשרים שלהם במדינות ערב כדי לעשות עסקים עם מדיניות המפרץ העשירות. אחת החברות המעורבות הייתה "לגאסי" שבה שותף בירגר.
הסכסוך המשפטי פרץ ביולי 2020 בין שלוש חברות בבעלות ישראלים, סביב אבטחה פיזית ואבטחת סייבר של פרויקט תשתיות אזרחיות גדול במדינת מפרץ פרסי שלישראל לא היה אז, ואין גם כיום, יחסים דיפלומטיים איתה. במסגרת אותו סכסוך, שלימים הסתיים בפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט שפרטיה אינם ידועים, הועלו טענות חמורות על ידי אחת החברות, "שדמה", נגד חברה אחרת "נובארד". נטען ש"נובארד" פעלה להוציא מישראל מידע רגיש על תוכנת סייבר התקפי – כדי למסור אותו לגורמים במדינה העוינת. טענות שהוכחשו בתוקף על ידי "נובארד", ולימים לאחר הפשרה כספית, בשדמה טענו כי הם קיבלו הסברים שהניחו את דעתם שטעו.
אלא מה שרלוונטי מאותה תביעה לאירועים הוא דווקא הצלע השלישית בסכסוך– "לגאסי", שבה שותף כאמור בירגר. על פי התביעה לאגסי שולבה בפרויקט התשתיות במפרץ הפרסי מסיבה אחת ויחידה: לשמש כ"פרונט" לעסקה. כלומר כחברה זרה שתהיה חתומה על חוזה העבודה מול מדינת המפרץ, משום שחברות ישראליות לא יכולות לעשות זאת בהיעדר יחסים דיפלומטיים עם אותה מדינה. "לגאסי פעלה בחסותה ובשליחותה של נובארד בין היתר על מנת להסתיר את זהותה הישראלית", נטען בתביעה.
"שלב המו"מ (לחוזה מול מדינת המפרץ, ת.ג וה.ר) שבו הייתי מעורב באופן אישי, התנהל במלואו בין קבוצת נובארד לבין שדמה", נכתב בתצהיר שהגיש לבית המשפט מטעם התובעת מנכ"ל שדמה, דרור מור, ובו תיאר את רקיחת העסקה ומעורבות "לגאסי" לכאורה. "אלא שנוכח מצב היחסים בין ישראל לבין מדינת המפרץ והרגישות המתבקשת מכך, כמו גם סירובה של שדמה לקבל לידיה כספים מעבר לתמורה עבור ביצוע הפרויקט (צדדים שלישיים שאינם ידועים לה), הוחלט על ידי 'נובארד' כי ההתקשרות תתבצע באמצעות 'לגאסי', חברה המאוגדת בגרמניה, שפעלה בשמה ובשליחותה של 'נובארד'. הלכה למעשה מטרתה הייתה להוות צינור להעברת כספים בלבד".
נציגי לגאסי, בדיון שנערך בבקשה להתרת הפרסום שהגיש אז "כלכליסט" וכן בכתבי הטענות שהותרו לפרסום, לא התייחסו לטענות לגופן. "נובארד" הכחישה את הטענות.
"העבודה שהלוביסט ביצע הייתה 'עבור החטופים'"
פלדשטיין, שכעת מתברר שקיבל כספים מלוביסט שעובד עם קטאר, שימש כדוברו של ראש הממשלה לעניינים צבאיים. אלא שבמשרד רה"מ הפסיקו לשלם את משכורתו בחודש אפריל 2024, כששב"כ לא נתן לו את הסיווג הביטחוני. ועדיין, הוא המשיך בעבודה בלשכה, תוך שהוא מקבל משכורות לפי החשד מקטאר.
בהקלטה שנחשפה אתמול בירגר אמר כי פוטליק "ביקש את עזרתי (בהעברת התשלום לפלדשטיין) בגלל ענייני מע"מ. אני מכיר אותו 25 שנה. אני לא עובד בזה, אני לא עובד בארץ. הוא עבד איתו כמה חודשים. הוא העסיק אותו, לא אני. יש לי מול ג'יי הסכם על המון דברים". עוד דווח ברשת ב' כי לטענת בירגר, העבודה שהלוביסט פוטליק ביצע הייתה "עבור החטופים".
פוטליק, ששימש כיועץ מיוחד לנשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון וכאיש קשר לקהילה יהודית, משמש כלוביסט עבור קטאר - ולכל הפחות עבד גם עבור מרוקו בעבר. על-פי פרסום ב"פוליטיקו", פוטליק מנהל חברת ייעוץ שמסייעת לגורמים אמריקנים בביקורים באמירות העשירה. עבור אותו סיוע, לפי דוחות שהגישה החברה למשרד המשפטים האמריקני, היא מקבלת 40 אלף דולר בחודש מהשגרירות הקטארית בארה"ב.
עורכי הדין עודד סבוראי וסיון האוזמן שמייצגים את פלדשטיין מסרו כי "כפי שטענו מרגע שהועלו הטענות לראשונה, פלדשטיין מעולם לא עבד עבור קטאר, ובנושאים מדיניים וביטחוניים הוא עבד אך ורק עבור ראש הממשלה ולשכתו. פלדשטיין מעולם לא העביר לקטאר מידע ומעולם לא קיבל כסף מקטאר או מכל גורם אחר עבור שירותי אסטרטגיה ותקשורת לקטאר או עבור כל שירות אחר לקטאר.
"הכספים שפלדשטיין קיבל מאיש העסקים שהקלטתו פורסמה היו עבור שירותי אסטרטגיה ותקשורת שפלדשטיין נתן ללשכת ראש הממשלה, ולא עבור קטאר. מדובר היה בפתרון זמני וחלקי של גורמים בלשכת ראש הממשלה, לקושי שהתעורר אצלם בנושא תשלום שכרו של פלדשטיין ממשרד ראש הממשלה, ללא כל השפעה על זהות מקבל השירות - ראש הממשלה. ככל שקיים קשר בין איש העסקים המדובר לבין גורמים אחרים, לרבות קטאר, הדבר לא הוצג לפלדשטיין ולא היה ידוע לו".
