פרשנותמסתמן: הנבצרות לא תיפול
פרשנות
מסתמן: הנבצרות לא תיפול
האם תידחה הצבת כיפת הברזל המשפטית – חוק הנבצרות - שנחקקה כדי להגן על נתניהו? בדיון שהתקיים היום בבג"ץ הסתמנו שתי מגמות אצל השופטים: הגוש השמרני שנשמע נחוש להכניס מיד לתוקף את חוק הנבצרות והגוש הליברלי - שעוד קשה להעריך כיצד יפעל
האם תידחה הצבתה של כיפת הברזל המשפטית – חוק הנבצרות - שנחקקה כדי להגן על ראש הממשלה בנימין נתניהו? בדיון שהתקיים היום בבג"ץ הסתמנו שתי מגמות אצל השופטים. הגוש השמרני יותר (שטיין, סולברג, מינץ, אלרון) נשמע נחוש יותר לכיוון דחיית העתירות שדורשות תחולה נדחית או מושהית של כניסת החוק. כלומר, להכניס מיידית לתוקף את חוק הנבצרות. הגוש הליברלי בעליון היה נחוש פחות, הקשה במידה שווה על שני הצדדים וקשה יותר להעריך כיצד יכריע. המשמעות היא שדי בשני שופטים מ"האזור הניטרלי" שיצטרפו לשמרנים וידחו את העתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון וח"כ עודד פורר מ"ישראל ביתנו".
חוסר הבהירות הזו תואמת במידה רבה את חוסר הבהירות בעמדת ב"כ היועצת המשפטית, עו"ד ענר הלמן. לפני שבועיים שיבחתי את הופעתו בבג"ץ עילת הסבירות. היום, הוא היה נחרץ לא פחות, אבל משכנע הרבה פחות. מצד אחד, אמר שהיועצת בהרב-מיארה לא התכוונה כלל להכריז על נבצרות נתניהו כתוצאה מניגוד העניינים. מצד שני, טען שאין לשלול קטגורית את האפשרות הזו, וניתן להכריז נבצרות בגין ניגוד עניינים בהינתן נסיבות קיצוניות. ככה אי אפשר להרגיע פרנואיד מדופלם כנתניהו. ככה אי אפשר להרגיע את חברי הכנסת שאצו לחוקק את חוק הנבצרות.
חשוב להבין שהסדר הנבצרות עד כה היה חסר, ומעורפל והחוק הבהיר את הסמכות והעילות. וההבהרות היו לטובת נתניהו. החוק ממוקד רק בעילות בריאותיות/קוגניטיביות לנבצרות, אבל מנגנון ההכרזה הוא בלתי אפשרי – 80 חברי כנסת ו-75% משרי הממשלה. על המניע הפרסונלי של החקיקה לא היה ספק. נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט הסביר שמניע פרסונלי הוא אבן יסוד בשיקולי חקיקה. הפרסונלי הוא פוליטי. מחוקקי ההגנה לנתניהו לא דואגים לכיסו (לכך דואגים אחרים) אלא להמשך כהונתו, שהיא אינטרס פוליטי שלהם.
ואז נזרקה ולובנה האבחנה בין מניע לבין תכלית. מניע יש למחוקקים, התכלית היא של החוק עצמו, שלאחר חקיקתו מתנתק מהמניע של חברי הכנסת שחוקקו אותו. הלמן הסביר את התכלית הפסולה של החוק – למנוע מבית המשפט לדון בנבצרות. וזה הסברו (ששוב תרם לבלבול): היועצת חושבת שניגוד העניינים לא יכול להוביל לנבצרות, אבל כשהוגשו העתירות להכרזת נתניהו כנבצר – בג"ץ יכול היה לקבל החלטה אחרת. והוסיף הלמן בקריצה לנתניהו - כאשר, נתניהו ובא-כוחו עו"ד מיכאל ראבילו טוענים שגוף לא נבחר לא יכול להפיל ראש ממשלה, הם בעצם מתכוונים אליכם, שופטי בג"ץ, ולא ליועצת. (זה לפני שתיקן את עצמו והודיע בהמשך שגם היועצת יכולה להכריז נבצרות בתנאים קיצוניים של ניגוד עניינים).
את ניגוד העניינים הבוטה של נתניהו משתית הלמן על הכרזתו שידיו אינן כבולות עוד. הדבר הראשון שעשה אחרי שעבר חוק הנבצרות הוא להודיע שבכוונתו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. זהו הקש ששבר את גבה של בהרב-מיארה. לא רק שנתניהו מתנער מהסדר ניגוד העניינים, הוא אץ-רץ לטפל בליבת והצדקת ההסדר – התערבות במינוי שופטים. וכאן מעניינים חילופי הדברים בין השופטת דפנה ברק-ארז לראבילו.
ראבילו: חוק הנבצרות לא משנה את מחוייבותו של נתניהו להסדר ניגוד העניינים שגובש ב-2020.
ברק-ארז: אם זה מחייב אותו, איך אוכפים את ההסדר?
ראבילו: האכיפה לא יכולה להיות מנהלית, ולא באמצעות נבצרות.
ברק-ארז: ומה כן?
ראבילו: אני לא היועץ המשפטי, למה אני צריך להכניס את ראשי לזה, למה לחשוב שניגוד העניינים לא יקויים.
וזה הסיפור שמחבר את הקפסולה המשפטית הסטרילית הזו של הדיון המלומד לבין החיים האמיתיים שאותם היטיב, כהרגלו, לתאר עו"ד אליעד שרגא. "הכל מתחבר למטרה האחת והיחידה לשחרר את נתניהו לבצע את ההפיכה המשפטית שלו", אמר שרגא, "אחרי שהפר את ניגוד העניינים נוטרלה עילת הסבירות. עכשיו גם הנבצרות מנוטרלת, ומחר ינטרלו את עבירת הפרת האמונים".
השופטת יעל וילנר: "אף אחד לא פוטר את נתניהו מהסדר ניגוד העניינים. בא -כוחו הצהיר זאת במפורש".
שרגא: "נו, אז הצהיר. אוטער געזוקט. ההסדר אוסר עליו מינויים במערכת המשפט, אז הוא מינה את דודי אמסלם כשר במשרד המשפטים. כשנחקקה הנבצרות הוא מיהר להודיע שישנה את הוועדה לבחירת שופטים. התכלית מאחורי תיקון חוק הנבצרות היא לבנות לו כלוב של זהב ובזה הוא ניצח". (הטור המלא יפורסם ביום ראשון).
הטור המלא יפורסם בעיתון ביום ראשון הקרוב.
