מכון טאוב: התמותה מזיהום אוויר בישראל צפויה לעבור את הממוצע ב-OECD
מכון טאוב: התמותה מזיהום אוויר בישראל צפויה לעבור את הממוצע ב-OECD
לפי דו"ח "מצב המדינה", רמות החשיפה למזהמים בישראל גבוהות מבמדינות המפותחות; שיעור התמותה בארץ נמוך יחסית - אך הוא צפוי לעלות; עוד מזהירים במכון טאוב מפני חוסר המוכנות של ישראל להתמודדות עם עליית הטמפרטורה
ישראלים חשופים יותר לפגיעה מזיהום אוויר בהשוואה לאזרחי המדינות המפותחות, ואינם חסינים מפני תמותה עודפת בשל גלי חום קטלניים. דו"ח "מצב המדינה" של מרכז טאוב לשנת 2022, מזהיר מפני החמרה של מגמות תמותה עודפת בשל מפגעים סביבתיים המובילים לזיהום אוויר כבד, וכך גם בשל אי מוכנות להתמודדות עם גלי חום גוברים, העשויים להפוך קטלניים יותר עם מגמות שינויי האקלים העולמיים.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-2,000 בני אדם מתים בשנה בישראל כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. מקורות זיהום האוויר העיקריים הם תחנות כוח מבוססות פחם וגז, תחבורה המתבססת על דלקים מזהמים ומפעלי תעשייה. מדדי התמותה מזיהום אוויר נקבעים לפי חשיפה לחומר חלקיקים נשים (pm2.5). לפי ארגון ה-OECD, השוואה בינלאומית של רמת הרעלנים הללו באוויר, מעלה שהחשיפה למזהמים בישראל גבוהה ביחס למדינות המפותחות, ורמתה דומה לזו של מדינות שהכלכלה בהן מבוססת על תעשיות פחם, נחושת ואלומיניום.
במכון טאוב מצביעים על כך שנכון ל-2019 היו רמות החשיפה בישראל גבוהות ב-39% מהממוצע ב-OECD, פי שניים מאלו שבארה"ב, בריטניה, ספרד ודנמרק, ופי שלושה בערך מרוב מדינות סקנדינביה, אוסטרליה וקנדה. למעשה, בשום מחוז יחיד בישראל, אפילו במחוז הצפון, שבו רמות החשיפה ל-pm2.5 היו הנמוכות ביותר, הן לא היו נמוכות מהממוצע ב-OECD.
למרות זאת, התמותה הנובעת מחשיפה לזיהום חלקיקי בישראל, נמוכה במעט מהממוצע במדינות ה-OECD. ב-2019 היתה תמותה בטרם עת מחומר חלקיקי נשים אחראית לכ-5% ממקרי המוות בישראל, פחות מבגרמניה, קוריאה הדרומית, איטליה, יפן ועוד. במכון טאוב מסבירים כי הסיבה לכך היא שתמותה באה לידי ביטוי רק לאחר חשיפה מצטברת, לעיתים של עשרות שנים, כשמדינות אחרות הפכו למתועשות ומזהמות יותר לפני שנים רבות, בזמן שישראל הייתה מדינה מתפתחת וענייה יותר. לכן, בטאוב מסבירים שהביצועים האחרונים של ישראל במונחים של חשיפה לזיהום אוויר, מעוררים דאגה, וחוזים שהתמותה כתוצאה מזיהום אוויר עתידה לטפס מעל הממוצע במדינות ה-OECD.
במכון טאוב מזהירים אף מפני חוסר המוכנות של ישראל להתמודדות עם עליית הטמפרטורה הנגרמת מהשפעת האדם על האקלים. הטמפרטורות השנתיות בישראל עולות בעקביות, וצפויות להמשיך ולעלות. מגמות שינויי האקלים מובילות לכך שאירועי מזג אוויר הופכים קיצוניים וממושכים יותר, ובהם גם גלי החום, שילכו ויתרבו בשנים הבאות.
לפי דו"ח "מצב המדינה", עד כה ההשפעות הישירות על התמותה בישראל היו קטנות מאוד. בין 2016 ל-2019 עלה מספר מקרי המוות האלה מ-8 ל-10 מקרים למיליון נפש, שהם רק כ-0.18% מכלל מקרי המוות. ואולם רמה זו כפולה מהרמה שהייתה בשנים 2000-2005, והיא גם גבוהה יחסית לשאר מדינות ה-OECD. ההסבר לכך הוא שרוב מדינות ה-OECD שוכנות באזורי אקלים ממזוגים יותר. בהשוואה של ישראל למדינות אחרות, המצב נראה טוב יותר. כך למשל, שיעורי התמותה בטרם עת עקב עומסי חום ב-2018 וב-2019 בקפריסין ובירדן היו גבוהים בכ-30% ובסעודיה ובאיחוד האמירויות הם היו גבוהים פי 10.
הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת צפויה להמשיך ולטפס, וישראל לא תחמוק מאותה מגמה. לפי חוקרי טאוב, "כדי לצמצם את ההשפעות הצפויות על הבריאות והתמותה של האוכלוסייה עקב החום, תידרש התאמה של מרחב המחיה לטמפרטורות גבוהות יותר; למשל הצללת רחובות ומרחבים ציבוריים פתוחים באמצעות ברירה זהירה של עצים שיכולים להתקיים בעומסי חום הולכים וגדלים וכן יישום של תקני בנייה ירוקה".
עוד צעדים שמציינים בטאוב - עיצוב ותכנון ערים במודלים ידידותיים לסביבה ותומכי בריאות, דוגמת "ערי 15 דקות" או ערים המעודדות הליכה ושימוש בתחבורה ציבורית; וזאת לצד הפיכת שכונות קיימות למתאימות יותר לאקלים המשתנה, באופן שלא רק יועיל אקלימית, אלא יצמצם מקרי מוות בטרם עת ובעיות בריאות אחרות שקשורות לעליית הטמפרטורה.
