בלעדיתחבורה, חינוך וסטארט-אפ: 5.5 מיליארד שקל הוקצו השנה לחברה הערבית
בלעדי
תחבורה, חינוך וסטארט-אפ: 5.5 מיליארד שקל הוקצו השנה לחברה הערבית
מנתונים שהגיעו לכלכליסט עולה ש־1.2 מיליארד שקל הוצאו על תחבורה וכבישים, כ־800 מיליון שקל על חינוך. הוקמו 3 מרכזי חדשנות
במהלך המשא ומתן הקואליציוני חזרו החרדים על הטענה שאם הערבים קיבלו 53 מיליארד שקל, גם הדרישות שלהם מותרות. כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט", הדרישות של יהדות התורה מסתכמות ביותר מ־20 מיליארד שקל בשנה. מנגד בנימין נתניהו טען שרע"מ קיבלה רק 2 מיליארד שקל השנה. אז כמה כסף באמת הועבר לחברה הערבית?
"כלכליסט" מפרסם את הנתונים האמיתיים של יישום תוכניות הפיתוח של המגזר הערבי שנקראת "תקאדום". על פי הנתונים, בסך הכל הועברו או חויבו כ־5.5 מיליארד שקל, רובם לסלילת כבישים, תשתיות וחינוך. התקדים המעניין ביותר הוא שהועברו 76 מיליון שקל לפיתוח שני אזורי תעשייה על קרקעות פרטיות, לאחר שבתוכנית הקודמת לא קודמו אזורי תעשייה.
תוכנית תקאדום אושרה על ידי הממשלה היוצאת בסוף 2021. היא החליפה את תוכנית החומש 922 שהחלה בימי ממשלת נתניהו ב־2016. ההיקף של תקאדום הוא 32.5 מיליארד שקל. מתוכם 2.5 מיליארד שקל מיועדים ללוחמה בפשיעה ו־30 מיליארד שקל לפיתוח חברתי־כלכלי, שמתוכם 3 מיליארד שקל מיועדים למגזר הדרוזי ו־5 מיליארד שקל לבדואים. כמיליארד שקל מהתוכנית הדרוזית כבר יצאו. את הטיפול בסכום המרכזי (22 מיליארד שקל) מרכזת הרשות לפיתוח של מגזר המיעוטים.
תיאטרון ערבי ראשון
בנוסף היתה אמורה לצאת לדרך תוכנית לסלילת כבישים בהיקף של 20 מיליארד שקל, אך מתוכה אושרו בינתיים רק מיליארד שקל ולא ברור כמה מתוכם תאשר הממשלה החדשה.
הסכום המרכזי שיצא הוא בתחומי התחבורה: מיליארד שקל הועברו לסלילת כבישים חוצי יישובים ושדרוג כבישים מרכזיים שהיו במצב גרוע. עוד 100 מיליון שקל יועדו לשיפור התחבורה הציבורית.
בתחום החינוך הצליחו לתקצב רק 550 כיתות (כ־55 מיליון שקל) מתוך יעד של 900 בשל במחסור בקרקעות מתאימות. בתוכנית 922 קידמו השוואת תקציבים בחינוך היסודי וחטיבת הביניים. ב־2022 עסק משרד החינוך בעיקר בגיבוש התוכנית להשוואת תקציבים גם בחינוך התיכוני. התקציבים הנוספים לחברה הערבית יופנו בעיקר לכיתות קטנות למתקשים ולמצטיינים ולהפעלת מעבדות כדי לעודד חינוך טכנולוגי. לכן יצאו השנה רק 160 מיליון שקל, בעיקר לתשתיות כמו מחשוב.
לדברי מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של מגזר המיעוטים חסן טואפרה, אחת ההשקעות החשובות היא הקמת 3 מרכזי חדשנות ביישובים ערביים. בשל הביקוש הגדול הוחלט להקים גם שני מאיצי סטארט־אפים ומועדון אנג'לים.
כמו כו, עיריית אום אל־פחם זכתה במכרז להפעלת התיאטרון הרפרטוארי הערבי הראשון בתקציב של 3 מיליון שקל לשנה. המכרז לסינמטק ערבי פורסם אבל טרם נבחר זוכה.
"נכשלנו בנושא האשראי"
כ־400 מיליון שקל הושקעו בתכנון וקידום בנייה למגורים ומוסדות ציבור. בשל המחסור באדמות מדינה מושם דגש על קידום תוכניות בנייה על קרקעות פרטיות, כולל סיוע בפיתוח הקרקע. משרד הפנים העביר בינתיים 370 מיליון שקל, רובם כתוספת למענקי איזון, אבל לא הועבר תיקון קבוע של נוסחת מענקי האיזון שמפלה לרעה יישובים ערביים.
"נתניהו מבין שזו תוכנית קריטית לכלכלת ישראל ואני לא רואה אף אחד עוצר אותה", אמר מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי מאיר בינג. עם זאת, גם הוא לא בטוח שהתוכנית תמשיך באותו היקף.
לדברי בינג, אחד ההישגים הוא שבקולות קוראים רבים היו יותר פניות של רשויות מקומיות מתקציב. המשרד מימן לכל הרשויות הערביות משרה חדשה של ממצה משאבים, שאחראי לפניות הרבות. עם זאת, "נכשלנו בנושא האשראי", אמר. רק 2% ממקבלי המשכנתאות בישראל הם ערבים. לדבריו, "כל עוד אנחנו לא מסוגלים לספק אשראי לחברה הערבית לא נצליח לגרום לצמיחה כלכלית ולהוריד את הפשיעה".
