דוח בנק ישראל
30 אלף עובדים חסרים בענף הבנייה; הגירה שלילית מיתנה את התייקרות שכר הדירה
על פי בנק ישראל, המחסור החמור בעובדים התגלגל במיוחד לתחום הבנייה שלא למגורים. בעקבות פעולות הממשלה להגדלת מכסת העובדים הזרים מספרם עלה מ-29 אלף בסוף שנת 2023, ל-63 אלף בסוף שנת 2024, אך זה עדיין לא מספיק. עוד עולה, כי על רקע המלחמה ובעקבות פינוי תושבים, נגרעו מהמלאי 75 אלף דירות שהן כ-2.5% מסך הדירות בישראל
בשנה האחרונה קבלני הבנייה הציבו את תחום התשתיות והבנייה הציבורית במרכז מאבקם, בטענה כי חסרים להם עובדים להשלמת פרויקטים מהסוג הזה. דו"ח בנק ישראל לסיכום שנת 2024 מאושש ומחזק את טענותיהם. על פי בנק ישראל, המחסור החמור בעובדים התגלגל במיוחד לתחום הבנייה שלא למגורים. מספר התחלות הבנייה של פרויקטים שלא למגורים היה נמוך ב-36% לעומת המצב ערב המלחמה, וגמר הבנייה היה נמוך ב-21%.
בבנק ישראל מעריכים כי הסיבה לכך היא הסגר על הרשות הפלסטינית והאיסור על כניסת עובדים, תושבי הרשות. הקבלנים שנאלצו להסתדר עם פחות עובדים, העדיפו להפעיל אותם באתרי הבנייה למגורים, הרווחיים יותר, על חשבון תחומי בנייה אחרים. בדו"ח מוסבר כי המחסור החמור בכוח אדם, לצד ירידה בתשואות נדל"ן מניב ולעומת זאת עלייה בביקוש למגורים הובילו את הקבלנים להסיט עובדים מפרויקטים שלא למגורים, לתחום המגורים.
מצוקת כוח האדם מוצאת ביטוי בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאותו מצטטים בדו"ח ולפיו, בתחילת שנת 2025 40% מהחברות שענו לסקר של הלמ"ס דיווחו על מגבלה בהרחבת הפעילות בגלל מחסור בעובדים, לעומת 20% ערב המלחמה.
בתחום הבנייה למגורים הנזק קטן יחסית, ובו נרשמה ירידה של 10% בלבד במספר הדירות שבנייתן הושלמה לעומת המצב ערב המלחמה. בעקבות הביקוש הער לדירות ועליית המחירים שאפיינה את השנה שחלפה קבלנים התחילו לבנות יותר דירות. מספר הדירות למכירה בשוק החופשי שבנייתן החלה היה גבוה בסיכום 2024 ב-9% לעומת 12 החודשים ערב המלחמה.
עדיין חסרים 30 אלף עובדים
הקבלנים נאלצו להתמודד עם המחסור בכוח אדם כאמור על ידי הסטתו לתחום המגורים, משום שגם בסוף שנת 2024, ועל אך שחלפו 15 חודשים מפרוץ המלחמה, חסרים לענף כ-30 אלף עובדים שהם כ-10% מכוח האדם בענף ערב המלחמה.
המלחמה תפסה את הענף עם 359 אלף עובדים, נתון שכולל 224 אלף ישראלים, 29 אלף אזרחי מדינות זרות, ו-106 אלף פלסטינאים. שערי הגבול נסגרו עם פרוץ המלחמה אך על פי אומדן בנק ישראל מועסקים בענף גם כיום כ-16 אלף עובדים. ככל הנראה באופן לא חוקי או כאלה שהוגדרו חיוניים וקיבלו אישור עבודה. הממשלה פעלה בשני ערוצים כדי להתמודד עם המחסור: מענקים לישראלים שישתלבו בענף הבנייה בסך 2,000–3,000 שקל לחודש, ובתחום העבודות הרטובות 3,000–4,500 שקל, וכל זאת לתקופה מרבית של חצי שנה. ובנוסף הוקצה תקציב למימון הכשרות. בעקבות המהלך מספר הישראלים שמועסקים בענף גדל ב-12% מספרם ברבעון השלישי של 2023, מ-224 אלף, ל-250 אלף.
בנוסף הממשלה הגדילה את מכסת העובדים הזרים, ואפשרה להכניסם גם על ידי חברות פרטיות ולא רק באמצעות הסכמים בין מדינות כפי שהיה עד פרוץ המלחמה. בעקבות זאת מספר העובדים הזרים עלה מ-29 אלף בסוף שנת 2023, ל-63 אלף בסוף שנת 2024. ועדיין כאמור חסרים עוד 30 אלף עובדים.
התמתנות בהתייקרות שכר הדירה בגלל הגירה שלילית
על פי הדו"ח הגירה שלילית מישראל מיתנה את התייקרות שכר הדירה. בבנק מסבירים כי עם פרוץ המלחמה ובעקבות פינוי תושבים, נגרעו מהמלאי 75 אלף דירות שהן כ-2.5% מסך הדירות בישראל, חלק מהתושבים חזרו, אך גם בסוף שנת 2024 כ-20 אלף דירות לא בשימוש. על פי מחקר משנת 2021 לירידה של 1% במלאי הדירות יש תרומה פוטנציאלית לעליית דמי שכירות בשיעור 5.8%. למרות זאת העלייה של מחירי השכירות הייתה מתונה יחסית והסתכמה ב-4% ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 5.3% בספטמבר 2023. בבנק מסבירים כי מיתנו את עליית המחירים בזכות שלוש תופעות, המרכזית מביניהן היא ההגירה השלילית - בשנת 2024 הייתה ירידה נטו של כ-18.5 אלף ישראלים לעומת עלייה נטו של כ-25 אלף בשנת 2023. בנוסף שיכון המפונים בבתי המלון מיתן את הביקוש לדירות להשכרה, וכמו כן שוכרי דירות רבים שירתו חודשים אורכים במילואים.
