NSO בשירות משטרת ישראל"חדירה לטלפון כדי לשאוב נתוני עבר לא חוקית"
NSO בשירות משטרת ישראל
"חדירה לטלפון כדי לשאוב נתוני עבר לא חוקית"
ראש יחידת הסייבר בפרקליטות חשף אתמול את עמדתה המנוגדת לזו של המשטרה בדיון שנערך בכנסת בעקבות תחקירי כלכליסט. ח"כים מכל הסיעות הביעו הערכה לתחקירים וחוסר אמון בהכחשותיה של המשטרה
"אם היתה חדירה מרחוק באמצעות תוכנת פגסוס לצורך שאיבת הנתונים אחורה בחיפוש סמוי – אין לזה כיסוי וזה לא חוקי", כך אמר אתמול ראש יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה ד"ר חיים ויסמונסקי בדיון מהיר שזימנו חברי הוועדה לביטחון פנים בכנסת. זאת בעקבות סדרת התחקירים שפרסם "כלכליסט" ובה נחשפו שיטות החקירה ואיסוף המודיעין של המשטרה בהם נעשה שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים דוגמת תוכנת פגסוס של NSO וזאת מבלי לקבל את האישורים הנדרשים לכך וללא פיקוח. התחקירים חשפו שורה של מקרים בהם חדרה המשטרה לניידים של פעיל חברתי ושלושה ראשי ערים, עוד בטרם הושגו צווים להאזנות סתר, במטרה לאתר מידע שיאפשר לפתוח נגדם בחקירה בהמשך.
ויסמונסקי ציין כי "לפי הפרסומים הכלי של פגסוס יודע לעשות שני דברים בהמשגה חוקית. הוא יודע מצד אחד לנטר מכאן ולהבא את התעבורה של תקשורת בין מחשבים - ולזה יש מסגרת חוקית של האזנת סתר לשיחה, אחרי שב־1995 הוספה האפשרות להאזין לתקשורת בין מחשבים. ככל שזו הפונקציה שמתבצעת יש לזה מסגרת חוקית, וגם כדי להתקין אמצעי להאזנת סתר ניתן לבצע חדירה סמויה, לפי חוק האזנת סתר. כלומר הפונקציה הזו של פגסוס מכוסה משפטית. אבל מה שלא מכוסה משפטית - ואין על זה חולק מצד משרד המשפטים ואני מאמין גם שמצד המשטרה והמשרד לביטחון פנים – שאין סמכות לחדור למכשיר טלפון ולשאוב את הנתונים האגורים בו".
ויסמונסקי הסביר: "צו חדירה למחשב הוא של בית משפט השלום אבל זה במקרה של חדירה פרונטאלית ובידיעה. פגסוס יודעת, לפי הפרסומים, לעשות שתי פעולות סתר: אחת היא האזנת סתר והשנייה היא חיפוש סמוי. להאזנת סתר - יש כיסוי, לחיפוש סמוי - אין כיסוי. לכן אסור למשטרה לעשות את זה, ואין על זה חולק. לכן היא לא עושה את זה, וזה חלק מהבדיקה שצריכה להיות האם במקרים פרטניים זה קרה".
2 צפייה בגלריה
יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי וח"כ משה ארבל בדיון בטענות אודות שימוש משטרת ישראל בתוכנת פגסוס, אתמול
(צילום: כנסת)
ראש חטיבת החקירות של משטרת ישראל תנ"צ דוד באואני, הסביר בדיון את תהליך הוצאת צווי האזנות הסתר על ידי המשטרה: "השופטים שואלים שאלות, מקשים, מחדדים. השופט גם לא מאפשר לנו בצו כל דבר שאנו מבקשים - ואנו מיישמים כל החלטה. ממה שבדקנו עד עכשיו - מצאנו שהכל מגובה בצווים. לא מסתירים מהשופטים כלום. כשם שהם לא יודעים מה דגם המצלמה שלי או באיזו ערכת ד.נ.א אני משתמש, כך הם לא צריכים לדעת את שם התוכנה, אבל מה היא יכולה להשיג – חד משמעית כן. המשטרה עובדת עם מספר חברות, הכל מאושר מול משרד המשפטים, שלהם מסבירים את המפרטים. להגיד ששופטים לא יודעים מה הם מאשרים זה לא נכון. אין גם אישור של שופט תורן. רק נשיא בימ"ש מחוזי או סגנו".
"בדיקה שקופה"
חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה התאחדו אתמול בדאגה לנוכח הממצאים בתחקיר "כלכליסט" ורובם הביעו תמיכה בביצועה של בדיקה חיצונית עצמאית בלתי תלויה. אלא שבקואליציה קיימים חילוקי דעות באשר לאופי הבדיקה, בעוד שבמרצ תובעים להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, ביש עתיד, העבודה, וישראל ביתנו לא ששים להקמתה של ועדה כזו.
מחר תתבקש מליאת הכנסת להצביע על הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין שהועלתה על ידי הח"כים משה ארבל (ש"ס), משה גפני (יהדות התורה) ומוסי רז (מרצ) ורוב הסיכויים שהקואליציה לא תתייצב לתמוך. בתשובה לשאלת "כלכליסט" אמר אתמול יו"ר ישראל ביתנו ושר האוצר אביגדור ליברמן ש"אין לרתום את הסוסים לפני העגלה" ו"יש להמתין לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה בעניין". המשמעות היא שהפוליטיקאים, לפחות מהקואליציה, ממתינים לממצאי הצוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי.
תמונה דומה עולה מסיכום הדיון שנערך אתמול בעניין בוועדה לביטחון הפנים. יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) קיבלה את עמדתו של חבר מפלגתה סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ (יש עתיד) ואמרה כי "כל עוד מתנהלת בדיקת עובדות אמיתית (על ידי צוות היועמ"ש, צ"ז), אנו כוועדה נעקוב אחר תוצאת העבודה. הבדיקה תהיה שקופה". לדבריה,
"אין לי שום עמדה, לא החלטתי. אני קוראת, מתייעצת עם המשטרה, עם משרד המשפטים, ובסופו של דבר זה יהיה חלק מסדרת דיונים". היא הוסיפה כי "אין לנו משטרה אחרת, והוועדה לא תהפוך את המשטרה לשק חבטות והיא צריכה כוח שיטור חזק וכלים דיגיטליים. אבל אני רוצה לדעת שהמשטרה בעצמה שומרת על החוק ולכן הדיון הזה כל כך חשוב".
עוד לפני תחילת הדיון פנה ח"כ ארבל אל בן ארי וביקש שהצעת הסיכום מהישיבה תהיה שהוועדה תומכת בהקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית, אבל נתקל בסירובה.
"בשיחה איתי הבוקר (לפני תחילת הדיון, צ"ז) בן ארי אמרה שהמסקנות של הדיון יהיו שאין צורך בוועדת חקירה. אני לא יודע איך אפשר לדעת דבר כזה מראש. אני דורש שהוועדה תבחן את הנושא ותשאיר את סוגיית ועדת החקירה להחלטת חברי הכנסת בהצבעה ביום רביעי במליאה", אמר ארבל ל"כלכליסט".
בן ארי השיבה בעקבות פניית "כלכליסט" כי "קיימתי הבוקר שיחה אישית טלפונית עם ח"כ ארבל. הוא החליט עוד לפני שבכלל התחלנו את הדיון בוועדה, ליתר את הכנסת ולהקים ועדת חקירה פרלמנטרית, כל זה מתחקיר עיתונאי של ארבעה ימים. ועדת חקירה היא לא דבר שלאחר יד והיא מוקמת לאחר דיונים, חקירות וכדומה. יכול להיות שבעתיד נחליט, בשלב זה עוד מוקדם".
כך או כך, בן ארי גם הכריזה בתום ישיבת הוועדה אתמול ש"כולנו חרדים לפרטיות ולדמוקרטיה וזהו רק דיון ראשון. אמשיך לנהל את האירוע כי הוא חשוב לי והציבור רואה. רוב הציבור מוטרד. לכן נעקוב אחרי התוצאות והן ידווחו לוועדה". עם זאת הדגישה בן ארי, שחלק מהמעקב יתנהל בישיבותיה של ועדת משנה חסויה מטעם הוועדה לביטחון פנים, שתקיים דיון שבו המשטרה תציג את התהליך שמתרחש בתוך המשטרה. אלא שבגלל החרם של האופוזיציה אין לה נציגים בוועדה החסויה. כך יוצא שרק חברי קואליציה יוכלו להשתתף בדיונים החסויים ולעקוב אחר התנהלות המשטרה.
"התקפת ריגול נגד אזרחים"
חלק מהדיון התמקד בסמכות להשתמש בכלים הטכנולוגיים. במהלכו התברר כי היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של ביטחון פנים הם שבעצם קבעו את הכללים. חברי כנסת הביעו פליאה על כך שהצוות שבוחן את כל הנושא הוא מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
ח"כ אמיר אוחנה, לשעבר השר לביטחון פנים ושר המשפטים, אמר כי בשני תפקידיו בעבר לא עודכן ולא ידע על שימוש בכלי הסייבר ההתקפיים: "יש מידור של השרים כמעט מכל עולם החקירות". לדבריו, "אם מה שנאמר בכתבה נכון זה אירוע חמור מאוד. הכלי הזה הוא כמו נשק יום הדין".
ח"כ רון כץ (יש עתיד) העיד כי "התחלתי את דרכי בפרקליטות, יש מקרים שבהם גם המערכת צריכה להיות תחת פיקוח יותר הדוק. סייבר התקפי הוא אחד הכלים הקשים. יש צורך להשתמש בכלים כאלה במקרים מצומצמים, הם לעולם לא צריכים להיות מופנים אל אזרחים, אלא אל גורמי טירור ולא להכניס תוכנה לטלפון של אישים על מנת לבדוק שאולי יש שם עבירה, ואחרי שהחיים משתנים לחלוטין אז התיקים נסגרים. זה לא יכול לקרות במדינה דמוקרטית מתוקנת. המשטרה צריכה להיות יותר צדיקה מכולם, וגם בפרקליטות צריכים להיות יותר צדיקים ונקיים מכולם. הציבור מבין שבכל מיני מקומות שתלו ואמרו 'בוא נראה אם ייצא משהו'".
2 צפייה בגלריה
ראש חטיבת חקירות במשטרה, תנ"צ דודו דואני, בדיון. "השופטים שואלים שאלות"
(צילום: אתר הכנסת)
ח"כ מוסי רז (מרצ) אמר כי "הדברים שהתפרסמו מעוררים חשש כבד, שימוש בתוכנה הזו עכשיו הוא התקפת ריגול נגד אזרחים ישראלים. יש הבדל בין האזנה לבין אפשרויות שונות של שימוש בתוכנה הספציפית. גם המשטרה תצא נשכרת אם תוקם ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את הדברים. בדיקה של היועמ"ש חשובה אבל לא מספיקה".
ח"כ ארבל כינה את המשטרה "ארגון פשיעה" והיו"ר בן ארי דרשה ממנו לא לכנות כך את המשטרה. הוא המשיך, "אנו מדברים פה על התנהלות נוראית, להכניס אדם לחשד ופחד. אני מקבל דיווחים שהטלפון שלי היה חלק מתהליך דליית מידע של פגסוס בשל תפקידי הקודם כיועץ ליו"ר ש"ס אריה דרעי. זוהי מחשבה איומה איך אנחנו יכולים לאפשר לכך לקרות?"
ח"כ קרן ברק (ליכוד) אמרה כי עצם התמיכה בקואליציה ובאופוזיציה בבדיקת הנושא היא אירוע מכונן. "אנשים מרגישים שהמדינה בגדה בהם - בתווך נמצא כל הציבור". ח"כ מיכל רוזין (מרצ) טענה כי בהתנהגות המשטרה "מדובר בפלישה לפרטיות. לא ייתכן שהמשטרה תחקור את עצמה".
"לדעת מה לחוקק"
נציגי החברה האזרחית התריעו אף הם מפני התופעה. עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח תבע "לחקור ולבדוק מהם הכשלים שהביאו למצב הזה. כמו כן, צריך שידעו מה לחוקק כדי לאזן נכונה בין הזכות לפרטיות, בין החירות של אזרחים חופשיים במדינה דמוקרטית לבין האינטרסים של המדינה".
יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט שהיה בעבר ראש הרשות להגנת פרטיות במשרד המשפטים העריך ש"ככל הנראה המשטרה פועלת על סמך חוות דעת של היועמ"ש או המשטרה לגבי האפשרות להפעיל כלי סייבר במסגרת חקיקת האזנת הסתר והחיפוש. אני לא חושב שיש תשתית משפטית לעשות את זה. צריכה להיעשות בדיקה פרלמנטרית".
גיל נווה מאמנסטי ישראל אמר כי "כל הפניות שלנו לבית משפט על פגסוס נדחו באופן מוחלט. אסור שהדיון יתחיל ויסתיים בפגסוס נגד אזרחים ישראלים. הטענות על אישור צווים בידי בית המשפט לא רלבנטיות כי החוקים לא מעודכנים. אנו קוראים למגנוני פיקוח שיתבססו על רגולציה מעודכנת והדוקה עם סמכויות אכיפה בדומה לענישה באירופה".
פרופ' קרין נהון אמרה כי "יש פה אנומליה. היועמ"ש הוא זה שהופך להיות מי שקובע מסגרת נורמטיבית וזה לא מגיע לדיון ציבורי. דרושה ועדת בדיקה ממשלתית או חקירה פרלמנטרית שתבדוק את הנהלים".
ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי "גם כשאין הסמכה (להשתמש בכלים טכנולוגיים למעקב) אפשר דרך היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של משרד ביטחון הפנים לאפשר הסמכות 'דמה'. אסור שהיועמ"ש יהפוך להיות מיני כנסת. התפקיד של חברי הכנסת הוא לחוקק חקיקת מסגרת. עד שלא תחוקקו אסור להשתמש בטכנולוגיות הללו". גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים שפועלת תחת מררי, אמרה כי "אין לנו שום כוונה להגביל את הבדיקה לשנים 2020-1. עושים אבחנה בין הבדיקה הפרטנית לבין בדיקה שיטתית. התחלנו לעבור על צווים פרטניים שניתנו באופן שיטתי. יש שורה של טענות שמאוד מדאיגות שעולות לגבי הפניות לבתי משפט, העסקת מומחים על ידי המשטרה ועוד. קיבלנו תשובות ראשוניות והן ימשיכו להיבחן במסגרת הצוות שמינה היועמ"ש".
