הגירעון ממשיך לגדול: עלה במאי ל-7.2% מהתוצר
הגירעון ממשיך לגדול: עלה במאי ל-7.2% מהתוצר
באפריל נרשם גירעון של 7%. מתחילת השנה נרשם גירעון של 47.6 מיליארד שקל, שהם כ-2.35% מהתוצר. הגירעון נובע מעלייה חדה בהוצאות הממשלה בגלל המלחמה
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עלה במאי ב-0.3% והגיע ל-7.2% מהתוצר, שהם כ-138 מיליארד שקל - כך לפי נתונים שפרסם היום (א') משרד האוצר. באפריל הגיע הגירעון לרמה של 7%, בעוד תקרת הגירעון לסוף 2024 עומדת על 6.6%.
מדובר בגידול של כ-0.3% (מספרים מעוגלים) לעומת הגירעון בסוף אפריל. עם זאת, בחינה מהותית הגירעון בסוף חודש אפריל היה למעשה רק 6.7%. העליה ב-0.3% היתה בשל דחיית תשלומי מס בגין פסח. המשמעות היא שבחודש מאי הגירעון עלה ביותר מחצי אחוז. עם זאת, למרות שהגרעון כיום עומד על 7.2%, ההערכות המרכזיות במשרד האוצר ובבנק ישראל הן כי לקראת סוף השנה הגרעון ירד ויתכנס לרמה הקרובה לזו הקבועה בחוק שעומדת על 6.6%. כל זאת, כמובן בהנחה שלא תתפתח זירה צפונית משמעותית.
מתחילת השנה נרשם גירעון של 47.6 מיליארד שקל, שהם כ-2.35% גרעון. הגירעון נובע מעליה חדה בהוצאות הממשלה, הגידול בהוצאות הממשלה בחמשת החודשים הראשונים של 2024 לעומת התקופה המקבילה ב-2023 עומד על כ-35%, אך מספר זה מטעה, ללא הוצאות המלחמה הגידול עומד על כ-10.7% בלבד, ואילו שיעור הגידול המצטבר של הוצאות המשרדים הביטחוניים עומד על כ-121%. שיעור הגידול המתוכנן ערב המלחמה היה של 4.9% בלבד. הוצאות המלחמה השנה הסתכמו בכ-45 מיליארד שקל, ומפרוץ המלחמה הן מגיעות כבר לכ-70 מיליארד שקל. זאת ללא קרן הפיצויים שהוציאה עוד 14 מיליארד שקל.
הכנסות המדינה בחודש מאי הסתכמו בכ-44 מיליארד שקל, ומתחילת השנה ב-201 מיליארד שקל. זהו גידול מתון של 3.1% לעומת הגביה בשנה שעברה בתקופה זו. היקף הגביה ממסים נחשב חיובי לעומת הציפיות המוקדמות. ולכן, הכלכלן הראשי עידכן בשבוע שעבר את תחזית ההכנסות. אם בעת בניית התקציב העדכני ל-2024, תחזית ההכנסות עמדה על כ-449 מיליארד שקל, הרי שהיא עודכנה כעת ל-465 מיליארד שקל. מספר זה עדיין נמוך ב-20 מיליארד שקל מתחזית ההכנסות ערב המלחמה שעמדה על כ-485 מיליארד שקל.
ההכנסות ממסים גדלו נומינלית ב-3.1%, אך למעשה מבחינה ריאלית - בניכוי אינפלציה - ההכנסות מתחילת השנה בשנת 2024 דומות להכנסות מתחילת 2023. בחודש מאי לבדו יש דווקא גידול של 5.9% לעומת מאי 2023. הגידול הריאלי מתחילת השנה קשור למסים העקיפים (גידול של 2%), הגידול שם מגיע בעיקר מהמע"מ שזינק ב-5.2%. הגידול במע"מ קשור לעלייה בצריכה, העלייה בצריכה נובעת גם מההוצאה הממשלתית הגבוהה בשל המלחמה, הוצאה ממשלתית הכוללת תמיכה ישירה רבה במילואימניקים ובמפונים.
בכל הנוגע במסים ישירים, ישנה ירידה ריאלית של 0.9% לעומת השנה הקודמת. הירידה החדה ביותר היא במסי נדל"ן שירדו ב-20%. במס ההכנסה יש גידול של 1% בלבד.
כדי להתמודד עם הגירעון, החשב הכללי גייס בחודש מאי כ-19.3 מיליארד שקל, מהם 3.1 מיליארד שקל בחו"ל והיתר בישראל (מדובר בגיוס נטו, כלומר גיוסים פחות פירעונות, ומתחילת השנה גיויסו כבר כ-90 מיליארד שקל. 100 מיליון שקל מתוך מימון הגירעון בחודש מאי הגיעו מכך שהמדינה החליטה לממש את ההחזקה שלה בחלק ממניות אל על.
