חברות הביטוח לא יחויבו לבטח עסקים שסובלים מפרוטקשן
חברות הביטוח לא יחויבו לבטח עסקים שסובלים מפרוטקשן
בשבועות האחרונים נרשמו אירועי ירי על עסקים בצפון, והמשטרה חושדת כי מדובר בכנופיה מאורגנת שגובה דמי חסות; אך המפקח על הביטוח משה ברקת השווה בוועדת הכספים את תופעת הפרוטקשן לאירועים ביטחוניים: "כשנופל טיל, חברת הביטוח לא מכסה הנזק, אחרת יפשטו את הרגל"; בכובעו השני כיו"ר רשות שוק ההון מחא ברקת על תת תקצוב לטעמו לרשות
המפקח על הביטוח לא יכפה על חברות הביטוח לבטח עסקים שסובלים מדמי חסות. ד"ר משה ברקת הציג את פעילות רשות שוק ההון היום בוועדת הכספים ברשותו של ח"כ אלכס קושניר. הוא התייחס בין היתר גם ללחץ הצרכני נגד חברות הביטוח, שלכאורה מסרבות לבטח עסקים בצפון מחשש לפגיעה חוזרת ברכוש על ידי גורמים עברייניים הדורשים "פרוטקשיין".
בשבועות האחרונים נרשמו מספר אירועי ירי בצפון על עסקים דוגמת "קפה נמרוד" ליד אגם החולה והמסעדה "כביש 90" בצומת מחניים. על פי חשד המשטרה מדובר בכנופיה מאורגנת שגובה דמי חסות מעסקים בצפון הארץ על ידי פגיעה ראשונית בעסק ואז גביית דמי שמירה, בעוד מדובר למעשה בדמי חסות. פרט לקושי מול הכנופיה, העסקים נאלצים להתמודד גם עם חברות הביטוח אשר מסרבות לבטח אותן לנוכח הסכנות לנזקים.
ברקת התייחס לתפקידן של חברות הביטוח, לאחר שנדרש לכך מחברי ועדת הכספים. על פי ברקת "יש סיבה מדוע קיימות החרגות בפוליסות ביטוח, במיוחד בתחומים ביטחוניים. לדוגמה, כשנופל טיל, חברת הביטוח לא מכסה הנזק, אלא המדינה, אחרת חברות הביטוח יפשטו את הרגל. אם חברות הביטוח סירבו לבטח את העסק, יש לבדוק למה סירבו בדיוק. מדובר בגופים עסקיים וזכותם לבחור את הלקוחות. אנחנו יכולים לכפות ביטוח במקרים קיצוניים, אבל צריך לבחון מה הסמכויות שלנו בנושא. לדוגמה, הגיעו לרשות תלונות רבות מתושבים בסביבת קריית שמונה שסניף הפול (חברת ביטוח בשליטה ממשלתית שמספקת פתרונות ביטוח רכב ללקוחות מסורבי ביטוח בשוק הפרטי) בנצרת רחוק מדי עבורם ולכן הכרחנו את הפול לפתוח סניף נוסף בצפון. בנוסף הכרחנו חברת ביטוח לבטח אדם בין 87 שהיה עדיין כשיר לנסיעה ולא הצליח להשיג ביטוח בשל גילו. אנחנו יכולים לפעול כאשר יש אפליה אגרסיבית".
מחאה בוועדת הכספים על תקצוב דל של רשות שוק ההון
יו"ר רשות שוק ההון הוזמן לוועדת הכספים כדי להסביר על תפקידה של הרשות בפני הוועדה. ברקת ניצל את ההזמנה להסביר על תת התקצוב ממנו סובלת הרשות. לדבריו "אזרחי ישראל נמצאים בשוק ההון בעיקר דרך המוסדיים והכסף שנמצא תחת הרגולציה של רשות שוק ההון מהווה 50% מנכסי הציבור. אנחנו צריכים לדאוג שהשוק יהיה משוכלל ותחרותי אבל פערי התקציב לא הגיוניים. רשות ניירות ערך מתוקצבת ב-250 מיליון שקל ו-200 מיליון שקל מתקצבים את הפיקוח על הבנקים, בעוד רשות שוק ההון מתוקצבת ב-70 מיליון שקל בלבד (ו-20 מיליון נוספים כתלות בהכנסות). התקציב לא מתאים לשמירה על הכסף שהולך וגדל בענפים שבאחריותנו".
להערכת הרשות, התקציב הנחוץ לרשות שוק ההון נאמד ב-270 מיליון שקל. הדרך להשגת תקציב זה הוא להעביר את "חוק רשות שוק ההון" בכנסת בדומה לחוק בנק ישראל שמסדיר את רשות הפיקוח על הבנקים ויהפוך את הרשות לגוף סטטוטורי ממעמדה היום כרשות עצמאית.
עוד הסביר ברקת כי בשנים האחרונות נוסף לתפקידי רשות שוק ההון גם תפקיד מענק אישור פעילות מתן אשראי. מאז 2020 העניקה הרשות כ-150 רישיונות. על פי דברי ברקת בוועדה, מדובר בהישג אדיר של הרשות אבל הפניית כוח אדם קיים למתן הרישיונות, גבתה את המחיר בפיקוח הרציף על המוסדיים. "מחלקת הביקורת שהקמתי ברשות ניירות ערך כוללת היום 30 אנשים. בגלל חוסר בכוח אדם אנחנו לא מבצעים ביקורת מספקת. חסר לי כוחות" מחא ברקת.
ברקת על רפורמת "פנסיה 2025": "אנחנו רוצים לפתור את בעיית הפורשים העניים"
ברקת, התייחס אתמול שוב לדוח ועדת יפה ואמר כי לאחר שיוגש הדו"ח הסופי, בכוונת הרשות לאמץ את מסקנותיו.
דוח ועדת יפה, בראשות פרופ' ישי יפה שהוגש לפני שבועיים, גרם לסערה בשוק ההון, על רקע קביעתו כי התשואות בהשקעות שעשו המוסדיים בקרנות השקעה היו פושרות, ולא הצדיקו את המחיר הכרוך בכך. בעקבות זאת מוצעת רפורמה נרחבת בגביית דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני כולו. הוועדה הוקמה בכדי לגבש המלצות לשאלה - האם ראוי לגבות פעמיים דמי ניהול מעמיתים לצורך מיקור חוץ של חלק מההשקעות. כיום ישנה מגבלה על גביית סכומים שכאלה בשיעור של 0.25%.
לאחר אישור המסקנות, תגיד הרשות את הדוח למשרד האוצר והוא יבחר בעצמו את המסקנות הראויות מהדו"ח. "אנחנו בעד התשואה, לא נגד המנהלים. נצטרך עוד קצת זמן כדי להציג חקיקת קבע בנושא, אבל עד סוף השנה נסיים את החקיקה" צפה ברקת.
עוד ברוח דוח יפה שהציע להגדיל את מגוון מסלולי ההשקעה בענף הפנסיה, חשף ברקת כי יאפשר אלטרנטיביות השקעה נוספות לעמיתים דרך מסלולים פאסיביים בדמי ניהול זולים מאוד, או מסלולים ללא קרנות השקעה (שמייקרים את דמי הניהול).
פרט לשינויים בדמי הניהול בקרן הפנסיה, הסביר ברקת כי יש כוונה לשינויים קונספטואליים יותר בתפקוד קרנות הפנסיה. במסגרת רפורמת הרשות "פנסיה 2025" מבקש ברקת להנהיג מס פנסיה שלילי. כלומר משרד האוצר יפריש דמי פנסיה עבור עובדים שאינם משתכרים מספיק כדי ליהנות מהטבת המס שכרוכה מהפקדות לקרן הפנסיה. "אנחנו רוצים לפתור את הבעיה של פורשים עניים כדי שזו לא תתגלגל לפתחה של המדינה".
