בתוך שבועיים: יותר מ-300 התנגדויות הוגשו להארכת החיסיון על קצא"א
בתוך שבועיים: יותר מ-300 התנגדויות הוגשו להארכת החיסיון על קצא"א
ועדת הכנסת תדון בבקשת האוצר להארכת החיסיון עד סוף 2027. לפי עמדת רשות החברות מ-2021, קצא"א היא "החברה הממשלתית היחידה שאינה ביטחונית ונהנית מסוג כזה של חיסיון״; ארגוני סביבה: ״היעדר שקיפות - כר להתפתחות שחיתות״
בתוך פחות משבועיים הוגשו למשרד האוצר יותר מ-300 הסתייגויות בנוגע להארכת החיסיון על חברת הנפט הממשלתית קצא"א.
החיסיון על קצא"א יפוג ב-15 בפברואר, ולאחר שבליל חמישי בשבוע שעבר הסתיים פרק הזמן שהוקצה להגשת ההסתייגויות, עתידה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת לדון בבקשת משרד האוצר להאריך את החיסיון עד תום שנת 2027. החיסיון על החברה הוטל בסוף שנות השישים, ונותר בעינו עד היום.
חברת קצא״א (קו צינור אילת אשקלון), שהוקמה בשנות השישים כחברה משותפת לישראל ולאיראן, נהנתה מחיסיון מלא בשל הרגישות הביטחונית. אף שהשותפות עם איראן הסתיימה עם פרוץ המהפכה במדינה בשנת 1979, ובשנת 2017 הוקמה קצא״א ב׳ (קו צינור אירופה אסיה), החיסיון חל גם על החברה החדשה.
לפי צו החיסיון הנוכחי אותו מבקש משרד האוצר להאריך, מידע העוסק באופן בלבדי באיכות סביבה, תכנון ובנייה ורישוי עסקים לא נחשב סודי, אולם בשל החיסיון הרחב המוטל על החברה, גם בנושאים הללו, לא נהנה הציבור ממידע שקוף באופן מלא.
חברת קצא״א כפופה להחלטות המדינה בנוגע לחיסיון. אף שהמדינה מבקשת להאריכו, בדיון שהקיים בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת בשנת 2021 ציין סמנכ״ל רשות החברות דאז, אריאל אבלין, כי הן לעמדת הרשות (המפקחת על קצא״א) והן לעמדת קצא״א, ״החיסיון הזה צריך להיות מוסר מהחברה״, והוא אף ״לא טוב לחברה״. למרות זאת, כעת דורשת המדינה להותיר את החיסיון ללא שינוי לחמש שנים נוספות.
רבות מההסתייגויות שהעלה הציבור להארכת החיסיון נוגעות לכך שקצא״א נהנית מחיסיון שאין דומה לו בקרב החברות הממשלתיות, בעוד היא חדלה להיות חברה ישראלית-איראנית, ועושה שימוש במשאבי ציבור. בין היתר דורשים המסתייגים לכל הפחות להתאים את החיסיון לזה החל על חברות ביטחוניות כמו רפא״ל או התעשייה האווירית, כך שהחיסיון יוטל על עניינים ביטחוניים מובהקים בלבד, ומתוך כך פרטים נקודתיים של פעילות קצא״א. הח״כ לשעבר, פרופ׳ אלון טל, הגיש אף הוא הסתייגות בה טען כי קצא״א היא ״החברה הממשלתית היחידה שאינה עוסקת בפעילות ביטחונית ונהנית מסוג כזה של חיסיון״.
אף שנושאי הגנת סביבה הוחרגו מצו החיסיון בעקבות האסון האקולוגי שגרמה החברה בשמורת עברונה ב-2014, באיגוד ערים לאיכות הסביבה אשקלון טוענים בהסתייגותם כי יש לכל הפחות להרחיב את ההגדרה של מידע הנוגע לאיכות הסביבה, שכן כיום נושאים הנוגעים ליכולת האיגוד לפקח על פעילות החברה בהיבטי סביבה עודם חסויים. כך למשל פנקס הרעלים של קצא״א, המהווה תיעוד המחייב בהיתר הרעלים של כמויות הרעלים אותם משנעת החברה, סוגם ויעודם, אינו בגדר מידע סביבתי. באין חשיפה של פנקס הרעלים בפני פקחי האיגוד, אין באפשרותם לוודא כי הכמויות שנכנסות למכלל אשקלון אכן עומדות במגבלות ההיתר.
ארגוני חברה אזרחית רבים דורשים מהמדינה להסיר את מעטה החיסיון על חברת קצא״א. בין היתר הגישו הסתייגויות בנושא התנועה לאיכות השלטון, לובי 99, שומרי הבית, החברה להגנת הטבע, צלול, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה ועוד. הארגונים מציינים כי הותרת החיסיון על כנו פוגעת באינטרס הציבורי ובזכות הציבור לדעת. בתנועה לאיכות השלטון מציינים כי ״היעדר שקיפות מהווה כר פורה להתפתחות שחיתות״. בתנועה לאיכות השלטון ובלובי 99 דורשים לבטל את החיסיון הנוכחי, ולהגבילו לנושאים פרטניים בהם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, דוגמת בוררות ישראל-איראן או מיקומן של תשתיות אסטרטגיות.
בשנת 2020 חתמה קצא״א על הסכם med red, במסגרתו תהפוך ישראל לגשר לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם דרך מפרץ אילת, והיקף שינוע הנפט של קצא״א יגדל משמעותית. הארגונים טוענים כי ההסכם נחתם מתחת לאפם של משרדי הממשלה, למרות הגדלת הסיכון הנשקף לאזור מפרץ אילת עם הגדלת כמויות הנפט שישונעו דרכו, ובלי שניתן היה לקיים לגביו דיון ציבורי שקוף המבוסס על נתוני אמת.
מקצא״א נמסר: ״לקצא״א אין שום חיסיון בנושאי הגנת סביבה, וגם אם יחזרו על אמירות שגויות מספר רב של פעמים, הן לא יהפכו לאמת. החברה מעבירה את כלל הנתונים הרלוונטיים למשרד להגנת הסביבה, ועל כן אין כל בסיס לטענות העולות בכתבה. החיסיון ניתן לבקשת המדינה ומשרד האוצר משיקולים מדיניים-ביטחוניים״.
