וילה בג'ונגל? הציפיות לאינפלציה בישראל ירדו - בניגוד למגמה בעולם
וילה בג'ונגל? הציפיות לאינפלציה בישראל ירדו - בניגוד למגמה בעולם
הציפיות לאינפלציה ירדו במקצת בדצמבר לרמה של 2.6% - בתוך יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה. גיל בפמן מבנק לאומי: בשנה הקרובה צפוי קצב עליית מדד המחירים לצרכן לרדת מרמתו הנוכחית
בניגוד מוחלט למגמה העולמית, הציפיות לאינפלציה במשק הישראלי ירדו, אם כי במקצת, אחרי עלייה מתמשכת של שישה חודשים ברציפות. לפי נתוני בנק ישראל, הציפיות משוק ההון לשנה קדימה – המוגדרות כיחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא-צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות – ירדו לרמה של 2.6%, לעומת 2.7% בחודש נובמבר.
הציפיות החלו לעלות ביוני האחרון מרמה של 2% לרמה של 2.7% בחודש שעבר, והחודש - המגמה התהפכה. יתרה מזו, גם הציפיות לשנים הבאות ירדו מעט, ונותרו בתוך יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%).
כמו כן ממוצע תחזיות האינפלציה ל-12 חודשים קדימה, המתקבל מממוצע תחזיות האינפלציה של בנקים מסחריים וחברות ייעוץ כלכלי המוסרים לבנק ישראל את תחזיותיהם באופן סדיר, נותר על כנו ברמה של 1.8% - אפילו מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים (2%). הפער המשמעותי בין הציפיות לאינפלציה, כפי שעולות משוק ההון, לבין תחזיות האנליסטים והכלכלנים הראשים של המוסדות הפיננסיים נובע מהטיות שונות שנגרמות מהבדלי המיסוי והנזילות בין הסוגים השונים של איגרות החוב.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שב והדגיש במהלך כל התקופה האחרונה, שבה נראה זינוק חד וחסר תקדים ברמות האינפלציה בעולם, כי מצבה של ישראל שונה.
כאמור, מדובר בשינוי מגמה הבולט מאוד בנוף הבינלאומי, לרבות ארצות הברית. אם בתחילת הקורונה (ינואר 2020) הציפיות לאינפלציה בכלכלה הגדולה ביותר בעולם (לשנה קדימה) עמדו על 2.5%, בתחילת 2021 הן עמדו על 3%, במחצית 2021 זה זינק ל-4.8%, וכעת הן עומדות על 6% - הרחק מאוד מיעד יציבות המחירים האמריקאי (2% בממוצע בטווח הבינוני). לפי נתוני הבנק המרכזי של ניו יורק, הציפיות לשלוש שנים קדימה עדיין עומדות על יותר מ-4% - כפול מיעד יציבות המחירים. הציפיות של השחקנים במשק לגבי רמת המחירים במשק מהווה גורם קריטי.
נתונים אלו עלולים להעיד על מה שמכונה "התבצרות האינפלציה" (INFLATION ENTRENCHMENT). החשש הוא ממה שמכונה "ספירלה אינפלציונית" - המוכרת גם כספירלת שכר-מחירים. המנגנון הזה, שמזין את עצמו, ידוע ומוכר: עלייה בתשומות מעלה את המדד ואת האינפלציה וגורמת לעלייה בשכר - כי חלק מהשכר צמוד למדד או שהעובדים (צרכנים) דורשים "פיצוי" על ההתייקרויות במשק. בעקבות התייקרות התשומה העיקרית (העלייה בשכר) המוצרים מתייקרים שוב, המדד עולה, האינפלציה עולה וחוזר חלילה. בנוסף, ברגע שהצרכנים מצפים כי המחירים רק יעלו, הם מקדימים צריכה - דבר שרק מזין את המנגנון עוד יותר.
"ב-12 החודשים הבאים צפוי קצב עליית מדד המחירים לצרכן לרדת מרמתו הנוכחית", הסביר ד''ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, בסקירה השבועית. בפמן מציין כמה סיבות התומכות בירידה ברמת מחירים במשק: "ראשית, התמתנות משמעותית של קצב עליית מחירי הסחורות, בדגש על תשומות ייצור ומוצרי צריכה, ואף ירידה במחירי האנרגיה. שנית, התמתנות קצב הגידול של הביקושים המקומיים לאור התפוגגות ההשפעה של הביקוש שהצטבר במהלך תקופת המגבלות על המשק והסגרים השונים. שלישית, בדומה לשנים קודמות, המשך ההתחזקות של השקל מול סל המטבעות. לבסוף, צפויים מהלכי מדיניות שונים של הממשלה להפחתת יוקר המחיה, תוך כדי השפעה על טווח הזמן הבינוני".
הוא סייג והסביר כי התחזיות נכונות "בהנחה של תרחיש בו משבר הקורונה אינו גורם לחזרה לסגרים או לצמצום משמעותי בפעילות הגלובלית והמקומית כמו בראשית המגפה".