הממשלה שוב מבקשת לדחות הדיון על עילת הסבירות: "תשובת היועמ"שית - רעידת אדמה"
הממשלה שוב מבקשת לדחות הדיון על עילת הסבירות: "תשובת היועמ"שית - רעידת אדמה"
גלי בהרב מיארה הגישה היום את תשובתה לעתירה - לדבריה, יש לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות מאחר שהוא "פוגע באופי של ישראל כמדינה דמוקרטית". עו"ד אילן בומבך המייצג את הממשלה מבקש לדחות את הדיון, המיועד לשבוע הבא, לאוקטובר - החודש שבו אמורה הנשיאה אסתר חיות לפרוש
הממשלה מבקשת שוב לדחות את הדיון בבג"ץ בעתירה נגד החוק לביטול עילת הסבירות שמיועד להתקיים בשבוע הבא, 12 בספטמבר. בקשת הדחייה הוגשה על ידי עו"ד אילן בומבך שמייצג את הממשלה.
ברקע לבקשה החדשה: התשובה שהגישה היום לבג"ץ היועמ"שית גלי בהרב מיארה - שאינה מייצגת את הממשלה בעתירה - ולפיה יש לפסול את החוק, שכן הוא "פוגע באופי של ישראל כמדינה דמוקרטית".
בומבך מבקש לדחות את הדיון בבג"ץ עד לתחילת אוקטובר, וגם לדחות את מועד הגשת תשובת הממשלה שהוארך עד יום רביעי הקרוב. ב-18 באוגוסט ביקשה הממשלה לדחות את הדיון - אך בג"ץ סירב.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות היושבת בראש ההרכב של 15 שופטי בג"ץ שידון בעתירה, פורשת באמצע אוקטובר. לכן, דחיית הדיון לאוקטובר - כאשר בשבוע הראשון של החודש חל חג הסוכות - מעמידה בספק את האפשרות לסיים את הדיון עד לפרישתה. אם הדיון יסתיים עד למועד הפרישה - חיות יכולה לכתוב את פסק הדין בתוך 3 חודשים .
בומבך ציין כי מתשובת היועמ"שית לבג"ץ עולה כי היא "נוקטת בעמדה הקיצונית ביותר שבנמצא כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד".
לדבריו, "מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות הלעומתית של משיבי הממשלה וייתכן גם של הכנסת לעמדה כה קיצונית ומרחיקת לכת אמורה להינתן בסד זמנים של ימים ספורים וכך גם קיום הדיון".
בומבך ציין כי תשובת היועמ"שית כוללת 148 עמודים ו-440 סעיפים; לדבריו, "משיבי הממשלה אמורים להתייחס בתשובתם ב-6 בספטמבר גם לאמור בתשובת היועמ"שית, וסד הזמני הנוכחי אינו מאפשר זאת".
עוד ציין כי "משיבי הממשלה שבים על בקשתם מיום ה-18 באוגוסט לדחות את מועד הדיון בעתירות בכמה שבועות על מנת שיהיה סיפק בידיהם להכין תשובה הולמת, בנסיבות חריגות מאוד בהן עמדת היועמ"שית אינה משקפת את עמדתם ולמעשה עמדתה של היועמ"שית היא למעשה חיזוק ותמיכה לעמדות העותרים".
העתירה הוגשה על ידי שורה של ארגונים, בהם התנועה לאיכות השלטון, דרכנו, לשכת עורכי הדין ותנועת אומץ.
