המשק הישראלי צמח בשיעור שנתי של 2.1% ברבעון השלישי
המשק הישראלי צמח בשיעור שנתי של 2.1% ברבעון השלישי
לעומת הרבעון המקביל אשתקד המשק רשם צמיחה של 5.8%. התוצר לנפש דווקא ירד בחישוב שנתי ב-0.2%, זאת מכיוון שהאוכלוסיה גדלה בקצב גדול מהגידול בתוצר
המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.1% לעומת הרבעון השני בחישוב שנתי. כשמשווים את הרבעון השלישי של שנה זו לרבעון השלישי של השנה הקודמת, הנתונים אופטימיים יותר ומלמדים על עלייה של 5.8%, מדובר בנתון הצמיחה הגבוה ביותר מבין המדינות שדיווחו ל-OECD. העלייה בתמ"ג העסקי – המשקפת טוב יותר את הפעילות הכלכלית - עומדת על 0.9% בלבד, אך משקפת גידול של 7.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
מדובר בנתונים מעורבים, שעוד לא נותנים חותמת למימוש תחזית הצמיחה של בנק ישראל (6%) ומגיעים אחרי הרבעון השני בו המשק צמח בקצב של 7.3%, והרבעון הראשון בו המשק התכווץ ב-3.4%. למרות הנתונים החיוביים בסך הכל, הרי שהתוצר לנפש דווקא ירד בחישוב שנתי ב-0.2%, זאת מכיוון שהאוכלוסיה גדלה בקצב גדול מהגידול בתוצר, בין היתר בגלל גידול בעליית יהודים ארצה. הנתונים החיוביים של הצמיחה מצטרפים לנתוני האינפלציה המאכזבים ולנתוני התעסוקה הסבירים שפורסמו השבוע, ומאפשרים לבנק המרכזי לבחור בהעלאת ריבית אגרסיבית בשבוע הבא.
הצמיחה בתוצר נובעת בעיקר מעלייה בהשקעות בנכסים קבועים (13% בחישוב שנתי). העלייה בהשקעה קשורה בעיקר לעלייה בהשקעות לבנייה למגורים (13.9%) בהשקעות לקניין רוחני (6.2%) ובבניה שלא למגורים (5.9%). עם זאת, חלק מהעלייה בהשקעות נובעת משינוי במדידת ההשקעות, שכן מאוגוסט האחרון למ"ס החל לכלול את ההשקעה הביטחונית בנתוני ההשקעה. כמו כן, ההשקעות בטכנולוגיות מידע ותקשורת עלו ב-2% בלבד בחישוב שנתי ועשויים ללמד על ההאטה בהייטק. נתון נוסף המלמד על ההאטה בהייטק, היא העובדה כי יצוא חברת ההזנק ירד ברבעון זה, עם זאת, בחישוב כללי, כלל הייצוא עלה ב-3.8% ברבעון זה. (ואם מוציאים את היהלומים והסטארטאפים, העליה היא 5.3%).
רכיב נוסף שתרם לעלייה בתוצר הוא הגידול בהוצאה הממשלתית שעלתה ב-6.2% בחישוב שנתי, בתוך גידול זה כדאי לשים לב בעיקר לגידול בצריכה הביטחונית שגדל ב-24.7% בחישוב שנתי.
העובדה שישנו גידול בהשקעה מהווה סימן חיובי למשק ומלמדת כי קיימת אופטימיות בנוגע לכלכלה בטווח הארוך, אך מנגד כשצוללים לנתוני הצריכה הפרטית ניתן להבחין בסימני האטה, ישנה ירידה של 10.2% בהוצאה על מוצרים שהם בני-קיימה למחצה (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים, מוצרי בידור ופנאי, וחפצים אישיים), וירידה של כ-28.3% בהוצאות על מוצרים בני קיימה לנפש. הירידות נובעות מירידה בייבוא מכוניות ומהוזלת מחירי הדלק, אך ככל הנראה הן מסמנות בחירה של האזרחים לדחות הוצאות משמעותיות בצריכה לעתיד.
עם זאת, חשוב לשים לב כי בכל הנוגע לצריכה השוטפת לנפש (הוצאות למזון, משקאות וטבק, דיור, דלק וחשמל לאחזקת הבית) ישנו דווקא גידול של 3.2% ברבעון הנוכחי. המשמעות היא כי בכל מה שקשור לחיי היומיום, האזרחים ממשיכים לצרוך כרגיל, והפחתת הצריכה באה לידי ביטוי במוצרים בני קיימה ובני קיימה למחצה.
