הושגה הסכמה על הקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון: בנק ישראל ישמש כמשקיף בלבד
הושגה הסכמה על הקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון: בנק ישראל ישמש כמשקיף בלבד
משרדי הביטחון והאוצר הגיעו להסכמות על הקמת הוועדה 5 חודשים לאחר שרה"מ הכריז על הקמתה. אף שהושג נוסח מוסכם לכתב המינוי, הוא טרם הופץ, ולכן עוד לא ברור מה יהיו סמכויות הוועדה ומי יהיה יושב הראש שלה. הרכב הוועדה עשוי להיות דומה לזה של ועדת ברודט ולכלול נציגי ציבור. נציגי בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה והמל"ל ישמשו רק כמשקיפים
הושגו הסכמות בין משרד האוצר למשרד הביטחון בנוגע להקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון. הצדדים מדווחים כי הושג נוסח מוסכם לכתב המינוי של הוועדה, וכעת נותר להמתין רק לאישורו של ראש הממשלה נתניהו.
בשלב זה, כתב המינוי עוד לא הופץ, אך מקורות באוצר אומרים כי לוועדה יהיו סמכויות רחבות והיא תעסוק ב"צורכי בניין הכוח, בקרת תקציב הביטחון, והמשמעויות הכלכליות של הדבר על תקציב המדינה". מנגד, במערכת הביטחון טוענים כי הם השיגו הסכמות בנוגע לגבולות סמכויותיה של הוועדה.
ההודעה על הגעה להסכמות יצאה אמש (ד') מלשכתו של סמוטריץ' עוד לפני שכל הפרטים היו סגורים וידועים כדי למסגר את הקמת הוועדה כ"הישג לסמוטריץ'". האחרון אכן דחק כל העת להקמת הוועדה, אך חשוב להדגיש כי משרד הבטחון מעולם לא התנגד לעצם הקמתה.
יתרה מזו, ספק אם השפה הביטחונית שבה השתמש סמוטריץ' זירזה את הקמת הוועדה או דווקא עיכבה את הקמתה. נזכיר, כי הוועדה מוקמת כמעט חמישה חודשים אחרי שראש הממשלה הכריז על כך שתוקם, וכמעט שמונה חודשים מפרוץ המלחמה.
הרכב הוועדה בשלב זה גם הוא לא ברור, אך דומה שנבחר המודל של ועדת ברודט (הוועדה הקודמת לבחינת תקציב הביטחון שהצליחה להשיג המלצות מוסכמות על כלל החברים, ש"ט) לפי המודל ההוא, חברי הוועדה לא יהיו עובדי משרדי הממשלה, אלא דמויות ציבוריות, ונציגי האוצר, הביטחון, ומשרד ראש הממשלה ישמשו כמשקיפים בוועדה.
בראיון ל"כלכליסט" אמר ברודט: "אני מכיר את הדינמיקה. אם אלך קצת לכיוון האוצר, משרד הביטחון יצביע נגד, ואם אגיד משהו לטובת משרד הביטחון, האוצר יצביע נגד כי כל אחד מייצג את הארגון שממנו הוא מגיע, ולכן הם יהיו משקיפים. הם יספקו את כל החומר הנדרש, אבל החברים עצמם יהיו רק אנשי ציבור".
בשלב זה ידועה זהות הנציגים שבחר שר הביטחון: מדובר במהרן פרוזנפר, קצין בדרגת תא"ל ששימש כיועץ הכספי לרמטכ"ל, ובעמיקם נורקין, ששימש בעבר כמפקד חיל האוויר. נציג שר האוצר המיועד לוועדה הוא קובי הבר, ששימש בעבר כראש אגף תקציבים. נציגו השני של סמוטריץ' טרם נבחר, זאת לאחר שהיתה התנגדות עקרונית למועמד אחר שסמוטריץ' ניסה להציע (ככל הנראה מדובר באפי איתם). שני הנציגים של ראש הממשלה, גם הם עדיין אינם ידועים.
לפי הודעת האוצר, בוועדה יהיו רק שישה חברים, ואילו נציגי בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, והמל"ל, יהיו רק משקיפים (או בניסוח ההודעה - "ישתתפו בדיוני הוועדה", אך לא יהיו חברים). זו מדיניות שונה מזו שננקטה בוועדת ברודט. בוועדה ההיא נציגי הגופים הללו היו חברים מלאים בועדה. (מנואל טרכטנברג מהמועצה הלאומית לכלכלה, קרנית פלוג מבנק ישראל, ואילן מזרחי מהמל"ל).
ברודט הסביר באותו ראיון כי הוא ראה חשיבות בנציג בנק ישראל "כי רציתי איש מאקרואיסט שיבחן איתי את התמונה, ולכן קרנית פלוג (הנגידה לשעבר של בנק ישראל — ש"ט, י"ש) היתה חברה בוועדה".
שאלה חשובה נוספת שטרם ניתן לה מענה היא מי יכהן כיושב ראש הוועדה. אחד מבכירי האוצר אמר ל"כלכליסט" כי "השאלה מי יהיה יו"ר היא השאלה החשובה ביותר". בכיר אחר באוצר אמר ל"כלכליסט" כי "אנחנו לא מתעקשים שהנציגים שלנו יהיו בראש הוועדה".
שאלה פתוחה נוספת היא אם הועדה תעסוק גם בשאלת גיוס החרדים לצבא. ברודט אמר ל"כלכליסט" כי "הועדה הנוכחית לא תוכל שלא לדון בסוגיה", אך עד כה לא ניתנה התייחסות מפורשת ממעצבי הוועדה לשאלה זו.
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, התייחס הבוקר להקמת הוועדה לתקציב הביטחון ואמר "הייתי הראשון שקרא להקמת הוועדה הציבורית לתקציב הביטחון והקמתה כעת היא צעד נכון במבט קדימה, אך היה מוטב שהיא הייתה קמה כבר בינואר. טוב שזה סוכם עכשיו ונכונה לה עבודה רבה וחשובה. העלויות הביטחוניות והאזרחיות מסתכמות במאות מיליארדי שקל - זה נטל כבד". ירון הסביר שוב כי האתגר הכלכלי בשל המלחמה הוא התקציב ארוך-הטווח ולא העלות הגבוהה הנקודתית.
"המלחמה עלתה עד עכשיו 250 מיליארד שקל והיא כוללת 40 מיליארד הפסד מסים, הוצאות מלחמתיות כגון ימי מילואים ותחמושת ועוד סיוע אזרחי. אבל אם זה זה היה כל הסיפור אז היינו עולים ליחס חוב תוצר של 67 אחוזים ולאחר מכן היה יורד חזרה". הדברים נאמרו בכנס כלכלי שהתקיים במכללה למינהל.
