לגלנט ולצה"ל לא בוער: שליחת צו ראשון לחרדים תדחה את גיוסם
לגלנט ולצה"ל לא בוער: שליחת צו ראשון לחרדים תדחה את גיוסם
הודעת שר הביטחון שהצבא ישלח בחודש הקרוב צו ראשון לחרדים תוביל לכך שגיוסם לא יחל באוגוסט הקרוב. בצה"ל מתכוונים לגייס רק עוד 3,000 בשנה
שר הביטחון יואב גלנט הכריז אתמול כי בחודש הקרוב צה"ל צפוי לשלוח צווים לתהליכי מיון והערכה (צו ראשון) לחרדים. המשמעות היא שצה"ל מתקדם ביישום פסיקת בג"ץ שמחייבת אותו לגייס חרדים אך שתהליך זה יימשך זמן וגיוסם לא יחל במחזור הגיוס הקרוב (אוגוסט 24') ולא יישלחו צווי גיוס מידיים וזאת כדי שהמגויסים החרדים יוכלו למצות את הליכי המיון לתפקידים השונים בדומה למגויסים אחרים. במקביל, בדיון בוועדת חוץ וביטחון הצהיר ראש אכ"א אלוף יניב עשור כי בצה"ל מתכוונים לגייס רק כ־3,000 חרדים נוספים מדי שנה בשנתיים הקרובות בנוסף ל־1,800 המגויסים כיום מדי שנה. שבועיים חלפו מאז פסקו תשעה שופטי בית המשפט העליון פה אחד שאין בסיס חוקי לאי־גיוס החרדים.
אתמול ושלשום נערכו שני דיונים חסויים בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בנושא חוק ההשתמטות שהקואליציה מקדמת, ובהן עלתה גם הסוגיה של גיוס חרדים לצה"ל עקב פסיקת בג"ץ. בכל אחד מהדיונים הכריזו סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם (שלשום) וראש אכ"א (אתמול) על יעדי הגיוס של צה"ל לאוכלוסייה החרדית שעומדים על כ־4,800 חרדים בכל אחת מהשנתיים הקרובות – יעד שמשקף שצה"ל לא מתכוון להגדיל את מספר המגויסים החרדים מדי שנה.
סגן הרמטכ"ל ברעם נשאל בדיון על ידי חברי הכנסת כיצד צה"ל הגיע דווקא למספר 3,000 אך שאלותיהם לא נענו, ובכאן 11 פורסם כי אמר ש"רוצים לגרום להם לבוא. לצה"ל מגייסים רק באהבה, בעיקר לקרבי". תשובתו של ברעם לשאלות חברי הכנסת מייצגת נאמנה את התפיסה הצה"לית בכל הקשור לגיוס חרדים בימים אלו, תפיסה שגם אם יש בה אולי היגיון שנועד למנוע חיכוך עם האוכלוסייה החרדית נדמית כמנותקת לחלוטין מהמציאות החוקית במדינה ומהיחס שצה"ל מעניק לאוכלוסייה הכללית שמגויסת לצבא ולקרבי גם ללא אהבה.
דבריו של ברעם נדמים אבסורדיים עוד יותר כאשר נזכרים כי צה"ל, משרד הביטחון, השר גלנט ואפילו ברעם עצמו פועלים בימים האחרונים במלוא המרץ להאריך את שירות החובה לחיילי הסדיר עקב המחסור בכוח אדם שאיתו מתמודד צה"ל לאור כמות הפצועים וההרוגים וריבוי המשימות. ביום ראשון דנו בישיבת הממשלה בכוונה להאריך את שירות הסדיר לשלוש שנים במקום שנתיים ושמונה חודשים כיום, אך בסופו של דבר השרים לא הצביעו על הנושא.
כפי שפורסם בשבוע שעבר בכלכליסט, בצה"ל מתכוונים ראשית לפעול לגייס את החרדים שפוטנציאל הגיוס אצלם גבוה והצבא פנה לאחרונה לביטוח לאומי כדי לקבל נתונים על הסטטוס התעסוקתי של המלש"בים החרדים. לכלכליסט נודע כי בצבא פועלים בדרכים נוספות לדעת את הסטטוס האישי והתעסוקתי של חרדים, כאשר בין השאר נטען כי בצבא מתכוונים לבדוק האם למלש"בים החרדים יש סמארטפון או לא ואפילו לבדוק אם יש בבעלותם רישיון משאית. בדיון אתמול אמר ראש אכ"א כי בצה"ל מכוונים לגייס לא רק חרדים עובדים ובכל הקשור לגילאים הכוונה היא ש־50% מהמגויסים החרדים יהיו מתחת ל־21, 40% מהם בגילאי 22–23 ו־10% בלבד בין הגילאים 24–26.
כוונת הצבא לפעול לגייס דווקא חרדים מודרניים או חרדים עובדים זכתה לביקורת מצד האופוזיציה כאשר ח"כים כמו אביגדור ליברמן, אלעזר שטרן ורם בן ברק תקפו את הכוונה לעשות זאת כמו גם האוצר וגורמים כלכליים־ביטחוניים אחרים כמו היועכ"ל לשעבר תא"ל ראם עמינח. ביקורת משמעותית בהקשר הזה היא שצה"ל פוגע במאמץ הכלכלי לשלב חרדים בעולם התעסוקה וכי הצעד יעודד עבודה בשחור כדי להימנע מגיוס.
כמו כן, צעד זה עלול לסמן לחרדים כי אופציית הגיוס רלוונטית רק לאלה שאינם לומדים, למרות שהחוק הנוכחי אינו מבדיל בין תלמידי ישיבות לחרדים אחרים ומכיל חובת גיוס על כולם.
בנוסף, הפנייה לחרדים שאינם לומדים או ל"נושרים" עלולה לחזק את הרושם כי צה"ל עדיין אינו מותאם ל"חרדים אמיתיים" וזאת למרות המאמצים שנעשים בכיוון זה שיאפשרו לחרדים לשרת בבסיסים ייעודיים ולשמור על אורח החיים החרדי באופן מקסימלי.
לבסוף, יש גם הקשר ביטחוני: חרדי שמפרנס משפחה הוא לאו דווקא זה שיש לו את הפוטנציאל הגדול ביותר להשתלב במערך הלוחם ולהשתתף בנטל הביטחוני המאמיר. נדמה כי בצה"ל מסרבים להפנים את המציאות החדשה ודווקא פועלים כיום לממש לראשונה את חוק הגיוס הקודם שמפריד בין חרדים שמקיימים אורח חיים של "תורתו אמונתו" לבין שאר האוכלוסייה החרדית, אפליה שאינה חוקית יותר.
