תוספות לסבון ומגבות: אלו כוכבי דו"ח חריגות השכר
תוספות לסבון ומגבות: אלו כוכבי דו"ח חריגות השכר
ב-2019 התגלו חריגות שכר ב-56% מהגופים הציבוריים במערכת הבריאות וב-34% מהגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה. 470 מעובדי התעשייה האווירית נמצאו בחריגת שכר של 10% בממוצע. בשל פעילות יחידת האכיפה באוצר נחסכו לקופת המדינה יותר מ-8.6 מיליארד שקל
מספר חריגות השכר בסגל האקדמי הבכיר גדל, ואילו אצל הרופאים נרשמה ירידה של 32% במספר הרופאים שהתגלו בשכרם חריגות. כך עולה מדו"ח השכר ל-2019 שפרסמה יחידת האכיפה באגף השכר במשרד האוצר.
הדו"ח מציג את כלל חריגות השכר החדשות בגופים הציבוריים. השכר בגופים הציבוריים מגיע ל-82 מיליארד שקל בשנה (כ-20% מתקציב המדינה) וכפוף להסכמים קיבוציים. האוצר משווה את השכר של כל עובד בין שנה לשנה, ואם יש עלייה אחוזית גדולה, האוצר מתריע ומסמן זאת כחריגה.
הסגל האקדמי הבכיר
מספר חריגות השכר בסגל האקדמי הבכיר גדל ב-150% מ-23 ל-64. באגף השכר מסבירים זאת בכך שנרשמה עלייה במספר עובדים אלו ב-9 גופים. בין הגופים –הטכניון עם 12 עובדים והמכון הטכנולוגי חולון עם 8, שבהם לא היו חריגות שכר ב-2018.
אגף השכר מתגאה מאוד בחיסכון אקטוארי של 1.3 מיליארד שקלים במהלך השנים באמצעות הסדרת שכר במוסדות להשכלה גבוהה. מדובר בביטול חריגות פנסיה באוניברסיטה העברית בשווי אקטוארי של 120 מיליון שקל, השגת הסכם שביטל חריגות בשכר הסגל המנהלי באוניברסיטת בר אילן בשווי חצי מיליארד שקלים, הסדרת חריגות בפנסיות התקציביות של הסגל האקדמי במספר אוניברסיטאות בשווי חצי מיליארד ועוד. כמובן צריך לזכור שחסכון אקטוארי נוסע מחישוב לאורך עשרות שנים, כלומר החיסכון השנתי הוא בדרך כלל של עשרות בודדות של שקלים.
56% חריגות במערכת הבריאות
ב-2019 התגלו חריגות שכר ב-56% מהגופים הציבורי ים במערכת הבריאות, ב-34% מהגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה, שיעור החריגות בכל הגופים הציבוריים, עמד על 10% בשנת 2019. לעומת 2018, ישנם עוד 6 גופים שבהם התגלו חריגות שכר.
במרבית הגופים החורגים (50%) מדובר בחריגות שנוגעות לעובדים מעטים מאוד, וב-40% מהגופים החורגים מדובר בחריגת שכר של עובד אחד. אך יש מספר גופים שבהם מספר הנהנים מהחריגה מגיע ליותר מ-50% מהעובדים.
470 מעובדי התעשייה האווירית נמצאו בחריגת שכר של 10% בממצוע. בקרב 15 עובדים נמצאה חריגה הגבוהה מ-20%. כך לדוגמה סגן מנהל מפעל מלט נהנה מחריגת שכר של 15,000 ומנהל פרוייקט "ממלכת המחץ", נהנה מחריגת שכר של כ-9,000 שקל בחודש.
הסיפור בתעשייה האווירית התגלגל לכדי שימוע של יחידת האכיפה מול הנהלת החברה והעובדים, והסתיים בהסכם קיבוצי מיוחד שהקופאו בו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו קידומים. לדברי מחברי הדו"ח, מהלך זה אחראי על חסכון של 620 מיליון שקל לקופת המדינה, שהם 75% מסך כל החסכון השנתי של יחידת האכיפה.
מערכת החינוך
רפורמת 'עוז לתמורה' היא רפורמה שנועדה לשפר את מערכת החינוך בישראל, היא מעניקה למנהל וסגן מנהל תוספת המכונה 'גמול ניהול', התוספת יכולה להתחיל ברמה של 63.5% מהשכר, ואז לטפס מדי שנה בעוד 2.4% עבור כל שנת ותק, ההטבה אמורה להיעצר כשהיא מגיעה לתוספת של 83.36%, כלומר רק על 15 שנות הוותק הראשונות. אלא שבכמה שנות הוותק חושבו באופן כפול והביאו לחריגת שכר חריגה בהיקפה שיכלה להגיע ל-4,000 שקל מדי חודש. החריגה שנובעת ככל הנראה מטעות טכנית בוטלה, וחסכה למדינה כ-257 אלף שקל, שהם 2.6 מיליון שקל בחסכון אקטוארי.
החסכון השני בגודלו – המהווה כ-20% מהחסכון השנתי – הוא הסדר לקביעת שכרם של מורים מן החוץ בתשע מכללות. למעשה, חריגות השכר הללו הביאו לפתיחת משא ומתן עם ארגון העובדים 'כח לעובדים', וכך חלק מהחריגה הוכשרה בדיעבד. עם זאת, האוצר מעריך כי הסיכום החדש חוסך למדינה 160 מיליון שקל בחסכון אקטוארי, בנוסף ל-5 מיליון שהושבו.
חסכון משמעותי נוסף הוא במד"א, שם מצהירה המדינה על חסכון שנתי של 15 מיליון שקל.
על אף שהרשויות המקומיות כבר לא נמצאות במוקד העיסוק של יחידת האכיפה, גם אלו תרמו השנה מיליוני שקלים לקופת המדינה, 7.3 מיליון שקל מטיפול בחריגות בעיריית באר שבע, ו-4.3 מיליון שקל מטיפול בחריגות בפתח תקוה.
נחסכו לקופת המדינה יותר מ-8.6 מיליארד שקל
באלתא וברשות רשות שדות התעופה (רש"ת) מציגות חריגות שכר באופן רציף ב-6 השנים האחרונות, אך הנושאים עדיין לא הוסדרו. מהדו"ח גם ניתן לראות כי רבים מעובדי קופת חולים כללית נהנים מחריגות שכר. גורמים באוצר אמרו לכלכליסט "הדו"ח הזה נועד גם להראות לנו ולציבור מה תהיה תוכנית העבודה שלנו בעתיד, גופים שיש בהם הרבה חריגות שכר יטופלו בשנים הקרובות, אנו מעט מאוד עובדים על 800 גופים ציבוריים, העבודה השיטתית היא הכח שלנו".
חסכון משמעותי נוסף הוא במד"א, שם מצהירה המדינה על חסכון שנתי של 15 מיליון שקל.
הדו"ח מציג את כל החריגות, קטנות כגדולות, חריגות שכר יכולות ללבוש צורות שונות ומשונות, היא יכולה להיות רוחבית ויכולה להיות פרטנית, יכולה להיות מבוססת על פרשנות מסוימת של ההסכם, ויכולה להיות תמוהה לחלוטין (הדוגמאות האהובות: תוספת חלב,סבון, ומגבות, תוספת עלייה לגגות, ותוספת החזקת אופניים).
המעקב אחרי חריגות שכר נעשה על ידי יחידת האכיפה באגף השכר, בשל פעילות היחידה נחסכו לקופת המדינה יותר מ-8.6 מיליארד שקל, והיקף הגופים הציבוריים שנמצאה בהם חריגות שכר ירד ב-34%. בשנת 2020 לבדה, הושבו 10 מיליון שקל לקופת המדינה, ונחסכו – בהערכה אקטוארית – 820 מיליון שקל נוספים. בשנים הראשונות המיקוד היה סביב הרשויות המקומיות, ולאחר מכן במערכת ההשכלה הגבוהה (מהלכים שהניבו לחסכון של 1.3 מיליארדשקל על פני השנים), ובתאגידים ובחברות ממשלתיות.
