ניתוחהפרויקטור שלא היה: התפטרות בלב החידלון הממשלתי
ניתוח
הפרויקטור שלא היה: התפטרות בלב החידלון הממשלתי
התפטרותו של הפרויקטור האזרחי טל בסכס מקפלת בתוכה את סיפור כישלון הממשלה בטיפול בעורף: ממינוי של אדם חסר ניסיון מתאים לתפקיד, דרך חוסר התפקוד של הקבינט החברתי־כלכלי ועד הרגליים ששמו לו במשרד רה"מ
את הפרויקטור האזרחי טל בסכס, שהופקד בין היתר על נושא התדרוכים לציבור בנושאי העורף, ספק אם מישהו מכיר או ראה, בוודאי שלא באותה תדירות שהציבור רואה ונתקל בדובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי.
בסכס מונה בסוף אוקטובר לעמוד בראש מרכז השליטה האזרחי, ואתמול התפטר מתפקידו. הטענה העיקרית שבה הוסברה עזיבתו היתה היעדר סמכויות. למעשה, כשמנסים להיזכר בהופעה תקשורתית אחת של בסכס שבה ענה על שאלות לציבור, או במהלך שיזם והתקדם, מגלים כי אין כאלה. כל זה לא מסתדר עם הוואקום שקיים בתפקיד זה מאז תחילת המלחמה ושנדמה כי איש טרם מילא אותו.
החלטת הממשלה המקורית שלאחריה מונה בסכס קובעת כי "מרכז השליטה ירכז את עבודת הקבינט החברתי־כלכלי, ויתאם, יתכלל, ויגבש תמונת מצב אל מול משרדי הממשלה בכל הנוגע לשמירת הרציפות התפקודית, ויבצע מעקב אחרי יישום החלטות הקבינט החברתי־כלכלי". כלומר מרכז השליטה האזרחי בניהולו של הפרויקטור אמור להיות המזכיר והקצרן של הקבינט החברתי־כלכלי. במקביל, גם הקבינט החברתי־כלכלי כולו, ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החל לעמוד בראשו במקום נתניהו מאז 15 באוקטובר, גם הוא גוף - שבמהלך הדרך התברר - הצהרתי בלבד וללא חשיבות משמעותית בעיצוב המדיניות של ישראל מאז פרוץ המלחמה. המדיניות נקבעת במשא ומתן בין משרדי הממשלה השונים, ובין הממשלה לגופים עסקיים, ולא בישיבות הצהרתיות של שרי הקבינט.
עוד לפני שאויש תפקיד הפרויקטור האזרחי ב־12 בנובמבר, היה ברור שמדובר במלכודת דבש. אודי אדירי, שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה ולפני זה כיהן כסגן ממונה על התקציבים באגף התקציבים, סירב לתפקיד העמום. לא רק שאדירי הוא גורם מקצועי שמכיר את עבודת הממשלה ואת אופיה לפני ולפנים, הוא גם לא ניחן בהערכה עצמית נמוכה. בסכס היה צריך לראות את תקדים אדירי ולא להתקרב לתפקיד.
תפקידו של בסכס הוגדר ככזה שיהיה אחראי על גיבוש תמונת מצב רציפה בכל הנוגע לרציפות התפקודית של הממשלה והמשק ולצרכי העורף הנובעים מהמלחמה, ועל התיאום והסנכרון בין משרדי הממשלה השונים, ריכוז עבודת הקבינט החברתי כלכלי ואת ביצוע החלטותיו. בסכס מונה על ידי סמוטריץ' לאחר שורה של מינויים שלא צלחו ובחודשיים וחצי שבהם עבד הוא אמנם קיים ישיבות עם מנכ"לי משרדי הממשלה, אך דבר מהנושאים שעלו שם לא קודם לכדי צעדים אופרטיביים שהביא בסכס בפני הקבינט.
בסכס הוא נטול ניסיון ממשלתי במובן המלא של המונח. הוא כיהן בחברה למתנ"סים, אך לא במסדרונות הקשוחים של משרדי הממשלה. כדי להבין את חוסר הניסיון, אפשר להצביע על ישיבת הקבינט החברתי־כלכלי היחידה שהתקיימה בתקופתו של בסכס. זו עסקה במשבר המחסור בעובדים בענף הבנייה, בסכס הצביע בפני שרי הממשלה על כך שיש השלכות כלכליות משמעותיות לאי־הכנסתם של העובדים הפלסטינים לעבודה בבנייה. אך לא רק שעמדתו זו לא התקבלה, הוא גם לא נלחם עליה. הוא העדיף לתאר את עצמו כמי ש"אין לו עמדות, אלא רק מציג את ההשלכות", זו עמדה שעשויה להישמע מנומסת ומכבדת כלפי הדרג הנבחר, אך למעשה היא משקפת חוסר היכרות עם הדינמיקה הפנים־ממשלתית המבוססת על הצגת עמדות בטוחה, ועל נכונות להתווכח עם הדרג הנבחר.
קשה לומר שאי הצלחתו של בסכס הפתיעה מישהו, התהיות לגבי יכולתו לתפקד בהיעדר סמכויות ברורות עלו כבר עם מינויו. גורם באחד ממשרדי הממשלה אמר כי כשהקימו את הקבינט החברתי־כלכלי אמרו לו שיקבל סמכויות אבל בפועל שמו לו רגליים והסמכויות לא ניתנו לו. לדבריו, היה פער גדול בין התפקיד להתפתחות העניינים. למשל, ההסברה היתה אמורה להיות אצלו, הוא היה אמור להיות הגרי האזרחי עם תדריכים וכל הכרוך בכך, אבל זה לא קרה. כך למשל בשלב מסוים בסכס העלה פוסט על כך שמיד מתחילים בהסברה, הוא כתב זאת לאחר שצילם סרטון מיוחד שהיה אמור לצאת לתקשורת. בפועל הודיעו לו מהלפ"מ כי "התרחשה תקלה" עם הסרטון וצריך לצלם מחדש, דבר שאורך זמן ודורש תיאומים.
גם בנוגע לגיוס עובדים למטה נתקל בסכס בקשיים, כאשר רק לפני חודש התקבלו האישורים והוא הצליח להעסיק שלושה עובדים. לפי הגורם, טרפוד עבודתו של בסכס הגיע בעיקר ממנכ"ל משרד רה"מ – יוסי שלי, שבאופן טבעי לא היה מעוניין כי מי שימלא את התפקיד יצליח במיוחד מאחר ומדובר בתפקיד שהוא היה אמור למלא. בין היתר נודע כי לבסכס לא ניתנה גישה מספקת למידע של משרדי הממשלה, וכי הוא התקשה לקבל תקצוב.
הכפילות המובנית של תפקיד "הפרויקטור שאינו אלא מזכיר הקבינט" הביאה גם להחלטות מוזרות. כך לדוגמה, החליטה הממשלה כי בסכס זכאי לשכר המקביל לשכר מנכ"לי משרדים ממשלתיים. הנימוק של אגף השכר באוצר ושל נציב שירות המדינה לרמת השכר הגבוהה הזו היא כי "הפרויקטור יעמוד בראש מערך ארגוני בינמשרדי מורכב, אשר מוקם לראשונה". כמובן שגם הנציב והממונה על השכר לא יודעים לפרט על תפקיד נוסף של אותו "מערך מורכב" מעבר לעובדה ש"בין היתר הוא יופקר על תיאום ועדת השרים (הקבינט)". אבל השם הדרמטי "פרויקטור" גרם לכך שהנציבות ואגף השכר כתבו כי מדובר ב"משימה מאתגרת ומורכבת באופן יוצא דופן, ונדרש מינוי של דמות מקצועית ובכירה שיהיה ביכולתה לעמוד במשימות המונחות לפתחה באופן המיטבי".
המשימה המאתגרת ביותר שעמדה לפתחו של בסכס היתה למצוא את הנישה שבה הוא יוכל לתרום לממשלה, והוא גילה שזה לא קל בכלל. בסכס הגיע עם מוטביציה גבוהה (בדיוק כפי שהוא תיאר בפייסבוק "מאמצים גדולים ועבודה סביב השעון") ועם ניסיון רב מחוץ לממשלה אך ללא סמכויות. בתחילת הדרך הוא מצא את עצמו קובע פגישות עם כל מנכ"לי המשרדים, אך מהר מאוד מנכ"לי המשרדים הממשלתיים הבינו כי הוא לא יכול לסייע לפעילותם והמפגשים הללו הפכו להיות ללא מטרה מעשית. בשלב מסוים החליט בסכס לשנות כיוון ולהתמקד בהסברה, הוא רצה להיות ה"דניאל הגרי של הממשלה".
ההצדקה העקרונית לעיסוק הזה היתה העובדה שאחד מתפקידי הקבינט החברתי־כלכלי הוא (סעיף 6) "הסברה ותיווך של פעולות הממשלה האזרחיות לאוכולוסיה", אך למעשה גם הסעיף הזה בדומה למטרות אחרות שהוטלו על הקבינט, הוא סעיף הצהרתי. את פעילות ההסברה והתיווך עושה כל משרד במשאבים שקיימים לו, בדיוק כפי שבסכס לא יוכל לתת "מענה כלכלי לבעלי עסקים" (סעיף 2 להחלטת הממשלה לקבינט) כי האוצר מתכנן ורשות המסים מבצעת את המענה הכלכלי הזה. כך בסכס מצא את עצמו ללא יכולת לבצע את פעולות ההסברה שאותן הוא ביקש להוביל.
בסכס סירב להגיב. במשרד רה"מ מסרו כי "מנכ"ל המשרד לא מעורב בסמכויות שניתנו לבסכס בהחלטת ממשלה שהגדירה מפורשות את סמכויותיו. כמו כן בסכס כפוף לשר האוצר".
