בנק ישראל מצנן ההתלהבות: לא להסתמך על ההכנסות החריגות
בנק ישראל מצנן ההתלהבות: לא להסתמך על ההכנסות החריגות
הבנק התריע בפני הממשלה כי "נדרשת זהירות רבה בהסתמכות על ההכנסות החריגות ממסים ב-2021"; לדבריו, "סביר להניח כי רמת התקבולים תשוב ותתכנס למגמה ארוכת הטווח ונטל המס באחוזי תוצר יחזור לסדרי גודל דומים לאלו ששררו ערב המשבר"
בעוד שישה חודשים ושבוע מתכנן שר האוצר אביגדור ליברמן להעביר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנים 2023–2024. על פני השטח, האוצר מגיע לבניית תקציב המדינה כשהמשק במצב מאקרו כלכלי מעולה, הגירעון נמוך, יחס החוב־תוצר נמוך מכל תחזית, וההכנסות ממסים שוברות כל שיאים – או בניסוחו של ליברמן: "מאז חורבן בית שני לא היו כאלו הכנסות ממסים".
אלא שאמש ציננו בבנק ישראל את ההתלהבות. הבנק התריע בפני הממשלה כי "נדרשת זהירות רבה בהסתמכות על ההכנסות החריגות ממסים בשנת 2021".
לפי בנק ישראל, ההכנסות ממסים בשנת 2021 היו גבוהות ב־67 מיליארד שקל מההכנסות ב־2019 (שנת טרום קורונה), אולם רק 34 מיליארד מוסברים על ידי הגידול הטבעי של ההכנסות ממסים. בנק ישראל טוען כי ישנם 33 מיליארד שקל ניתן להגדירם כחריגים.
כלכלני הבנק מודל להכנסות החריגות ממסים ומצאו כי הגידול החריג נבע מעלייה חריגה ביבוא של מוצרי צריכה (13 מיליארד שקל) עליות שערים בשוק ההון (8 מיליארד שקל), עליות בשוק הדיור (10 מיליארד שקל) ועוד עלייה לא מוסברת של 6 מיליארד.
מבחינת בנק ישראל יש להיזהר מלהסתמך על ההכנסות החריגות שכן "סביר להניח כי רמת התקבולים תשוב ותתכנס למגמה ארוכת הטווח ונטל המס באחוזי תוצר יחזור לסדרי גודל דומים לאלו ששררו ערב המשבר".
מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב השיב אמש לשאלת "כלכליסט" בנוגע לעודפי הגבייה ואמר: "אני מעדיף לכנות אותם גידול בהכנסות. המדיניות שלנו היא לחלוק את הגידול הזה עם הציבור. אבל ברור שאי אפשר לקחת כל גידול של שקל ולתרגם אותו להוצאה. חלק צריך לתרגם להפחתת החוב".
למרות ההסתייגות של בלינקוב ושל בנק ישראל, תמונת ההכנסות עד כה לשנת 2022 חיובית למדי. אולם האתגרים לא נגמרים שם: גם צד ההוצאות צפוי לגדול. באוצר מציגים שורה של אתגרים פיסקאליים מיידיים. למשל, קליטת העולים מאוקראינה ורוסיה שמתבררת כעסק יקר מכפי שהוערך. בישיבות הממשלה האחרונות נקבו ב־4.3 מיליארד שקל.
בנוסף, באוצר מתכוננים כבר לתרחיש של גל שישי של קורונה ונערכים אליו מבחינה פיסקאלית.
עלות נוספת שמטרידה את האוצר היא הצורך להגיע להסכמי שכר עם הסייעות והמורים. ליברמן אמר כי הוא רוצה לשפר את איכות המורים דרך העלאת שכרם של המורים החדשים והמקצועיים. אולם המו"מ עם ארגוני המורים – הדוחפים לתגמול על פי ותק – תקוע.
אין ספק שהעלות הגדולה ביותר תגיע שוב מתקציב הביטחון. בכירים בממשלה אמרו ל"כלכליסט" כי אחרי הסרת הסנקציות, איראן צפויה להגדיל את הכנסותיה ב־300 מיליון דולר ליום. "את הכסף הזה אנחנו נפגוש בגבולות ישראל, בסוריה ובלבנון", אמרו.
גם העובדה שמדינות רבות מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן עשויה לגרום למערכת הביטחון לדרוש תוספת תקציבית כדי לשמר את היתרון האיכותי של ישראל. בשלב זה אין הערכה להיקף הגידול בתקציב הביטחון.
