בלעדיעובדי התעשייה האווירית דורשים בונוס של 100 אלף שקל לעובד
בלעדי
עובדי התעשייה האווירית דורשים בונוס של 100 אלף שקל לעובד
כתנאי להפרטה המתוכננת דורש הוועד מהאוצר לשלם את הבונוס לכל אחד מ- 15 אלף העובדים בחברה, כשהעלות המצטברת מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל - מחצית ממה שהחברה מתכננת לגייס בהפרטה. יו"ר תע"א עמיר פרץ טרם התבטא רשמית בנושא, אך באופן לא רשמי הביע תמיכה בעמדת העובדים
ועד עובדי התעשייה האווירית (תע"א) דורש להעניק לכל אחד מ־15 אלף עובדי החברה בונוס של 100 אלף שקל עם ביצוע ההנפקה המתוכננת של 25% ממניות החברה בבורסה בתל אביב.
את הדרישה לבונוס הציג ועד עובדי תע"א למשרד האוצר ולרשות החברות הממשלתיות הוועד במסגרת המו"מ על השכר. הסכום המצטבר של הבונוס מגיע ל־1.5 מיליארד שקל, מחצית מהסכום שהחברה מתכננת לגייס על סמך הערכות השווי שבוצעו לפני שנתיים, והעניקו לתע"א שווי של 12 מיליארד שקל. 3 מיליארד השקלים, שהמדינה מקווה לגייס באמצעות המהלך, אמורים לסייע להקטנת הגירעון הממשלתי, לשמש את תע"א לרכישת חברות לצורכי התרחבות ולשמש את מערכת הביטחון למחקר ופיתוח בתע"א.
גם אם רשות החברות תצליח להנפיק את החברה לפי שווי גבוה יותר, בעקבות השיפור בתוצאותיה והגאות בתחום הביטחוני, עדיין הבונוס המבוקש חריג מאוד בהיקפו: בהנפקות והפרטות קודמות של חברות ממשלתיות קיבלו העובדים כבונוס רק 3% מהתמורה, לא 50%. כל זאת בזמן שעובדי החברה כבר נהנים משכר גבוה. לפי דו"ח של רשות החברות שפורסם בנובמבר, תשלומי שכר מהווים 32% מהוצאותיה של התעשייה האווירית. שיעור זה כפול מאשר ברפאל שעוסקת באותם תחומים (16%) ויותר מאשר בחברת החשמל שידועה בתנאים הטובים שהיא מעניקה לעובדים (25%).
עוד דורשים העובדים לבטל את דרישת הממונה על השכר להחזר חריגות שכר בשווי מאות מיליוני שקלים, לאחר שכ־3,000 מעובדי החברה קיבלו דרגות שכר 45־46 בשירות הציבורי, השמורות רק למנהלים בכירים, ללא אישור הממונה, ואחרים קיבלו דירוג מחקר למרות שלא היו זכאים לכך. בעבר הסכימו העובדים לדחות קבלת העלאה בשכר בתמורה לשימור אותן תוספות עד להכרעה בעניינן בהסכם מלא חדש. העובדים דורשים גם כי לאחר ההנפקה תנותק תע"א מכפיפות לתקנות השכר הממשלתיות, למרות שתישאר חברה ממשלתית, עניין שאין לו תקדים. בדיונים הסכים האוצר להעניק להנהלה גמישות להעלות את שכרם של עובדים רק במקצועות מבוקשים. בשנים האחרונות הגיעה המדינה להסכמים עם עובדי חברת חשמל והנמלים שסיימו סכסוכים סביב חריגות שכר, בין השאר באמצעות הטלת מגבלות חריפות יותר על שכרם של עובדים חדשים. ועד עובדי התע"א מסרב בינתיים לסיכום דומה.
ברפאל המתחרה, שכבר לפני יותר מעשור עברה להסכמי שכר מודרניים שהעניקו גמישות להנהלה בנושאי שכר, עדיין נשאר פיקוח הממונה על השכר, וההנהלה יכולה לעלות את השכר לפי טווח שנקבע מראש עם האוצר ורשות החברות. לאחרונה נחתם הסכם שכר דומה עם 500 עובדי חברת תומר הממשלתית, המתמחה בהנעה רקטית, וכל העובדים עברו להסכם חדש.
כפי שנחשף בכלכליסט, העובדים דורשים גם את ביטול האיסור על העסקת בני משפחה בחברה, שקיים מאז 2014 בכל החברות הממשלתיות. אפשר להעסיק קרובי משפחה רק באישור מיוחד ובמקרים של כישורים עודפים.
המו"מ עם העובדים נמצא באיחור מלוח הזמנים שנקבע לו, על רקע הנפקת החברה. כאשר אישרה ועדת השרים את המהלך בנובמבר 2020, הוקצבו 100 ימים למו"מ עם העובדים, עם אופציה להארכה של זמן זהה, שעבר גם כן.
יו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ, לשעבר יו"ר ההסתדרות, טרם הביע עמדה רשמית בסוגיה, אך באופן לא רשמי הביע בכמה הזדמנויות תמיכה בעמדת העובדים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", מאז נכנס לתפקידו לפני חודשיים פרץ מפגין מאמץ להתקרב לוועד.
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "ההידברות מתקיימת ברמת ההנהלה מול ארגון העובדים. יו"ר הדירקטוריון עוקב ומקבל דיווחים באופן שוטף אך אינו עוסק בעניין בשלב זה".
יאיר כץ, יו"ר עובדי תע"א: "אין לנו כוונה להתייחס לדרישות שעולות במסגרת המו"מ. האוצר טרם הפנים את כללי המשחק של שוק ההייטק. אם המדינה חפצה בחברה עסקית שיודעת להתמודד בזירה העסקית, היא חייבת להפנים את הצורך להתנתק מהמשקולות שרובצות על החברה. כיו"ר ארגון העובדים של חברת ההייטק הגדולה בישראל, אנחנו חייבים כחברה עסקית להטמיע כלים חדשים על מנת להתחרות בשוק עם כללי משחק חדשים בדגש על משכורות ותנאי שכר שונים. לצערי, הרגולציות החלות עלינו כחברה ממשלתית הן גורם מעכב".
