"בכייה לדורות": משרד הפנים בדרך להשתלט על קרן הניקיון
"בכייה לדורות": משרד הפנים בדרך להשתלט על קרן הניקיון
מימוש ההסכמים הקואליציוניים מול דרעי: ממלא מקום שר הפנים דורש להעביר לידי משרדו את השליטה בקרן של המשרד להגנת הסביבה, שבה נצברו 3.2 מיליארד שקל. ביום ראשון תדון הממשלה בהצעת מחליטים בנושא, במטרה לכפות על המשרד להגנת הסביבה את השתלטות משרד הפנים, למרות התנגדותו. אדם טבע ודין: "ישראל תהפוך באופן סופי למזבלה אחת גדולה"
״השתלטות עוינת, זאת תהיה בכייה לדורות״ – משרד הפנים פועל לקדם את דרישתו של דרעי להפיכת הקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, שבה נצברו 3.2 מיליארד שקל לטובת טיפול בפסולת, לקרן משותפת שבה ישלוט למעשה משרד הפנים. כיום אין למשרד הפנים חלק בקרן והיא עוסקת בתחום שאינו בסמכותו.
לפי הצעת מחליטים של משרד הפנים שתעלה לדיון ביום ראשון הקרוב, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, תאולץ לקדם את תיקוני חקיקה בנושא ״באופן מידי״, למרות התנגדותה. אילו לא תעשה זאת, בתוך שבועיים, בצעד חסר תקדים בממשלה, שר הפנים יתערב בסמכויות משרדה ויקדם את החקיקה בעצמו.
הצעת המחליטים מוגשת על ידי ממלא מקום שר הפנים, מיכאל מלכיאלי, לאור דרישת יו״ר ש״ס, אריה דרעי, בסיכומים הקואליציוניים. באופן חריג, נוסח ההצעה הנוכחי מתייחס לכך שהשרה להגנת הסביבה מתנגדת להפקעת הקרן ממשרדה, ולכן הממשלה תכריע בנושא ותורה לסילמן לבצע את החלטה למרות התנגדותה. גורמים בממשלה אומרים לכלכליסט כי ״לא זכור מקרה כזה בממשלה. לשר יש אוטונומיה בתחום משרדו, בטח בתחום רגיש כמו הגנת הסביבה. זאת פגיעה חמורה באחריות המיניסטריאלית. למשרד להגנת הסביבה תהיה אחריות למחדלים בתחום הפסולת, אבל הסמכות תהיה של משרד הפנים. זה רחוק מלהיות מנהל תקין״.
תחום ניהול הפסולת נמצא באחריות בלעדית של המשרד להגנת הסביבה. המשרד אמון על יישום פתרונות באמצעות קרן הניקיון, שהוקמה בשנת 1986, לאחר שלרשויות לא היה כל תמריץ לטפל בפסולת הנוצרת בשטחן, במטרה לקדם את צמצום ההטמנה בישראל. מדי שנה, נוספים לקרן כ-600 מיליון שקל שמקורם בהיטל ההטמנה המושת על הרשויות המקומיות, בכדי לתמרץ אותן להפחית את הטמנת הפסולת ולתעדף פתרונות מיחזור. בנוסף, קנסות הנגבים מחברות, רשויות ויחידים, והיטלים נוספים של המשרד להגנת הסביבה.
באופן מעשי, משרד הפנים יהנה כעת משליטה בקרן של מיליארדים. הנהלת הקרן מורכבת ממנכ"ל המשרד להגנת הסביבה המשמש כיו"ר, שני נציגי המשרד להגנת הסביבה, שני נציגי ציבור ושניים ממשרד האוצר. לאור דרישת דרעי, האיזון בקרן ישתנה כך שלמשרד הפנים שתחום הפסולת אינו תחת אחריותו המקצועית, יהיה למעשה הרוב בקרן, שהיום אינו שותף לה. לפי הצעת המחליטים, מנכ"ל משרד הפנים יהפוך להיות מנכ"ל משותף בקרן, ובסך הכול יהיו בה ארבעה נציגים למשרד הפנים, לעומת שלושה להגנת הסביבה. בנוסף, שר הפנים ימנה עוד שני נציגי ציבור לבחירתו.
קרן הניקיון משמשת גם לתקצוב פעולות המשרד להגנת הסביבה, כמו למשל הגנה על הציבור מפני זיהום אוויר קטלני. גלית כהן, מנכ״לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר שפרשה מתפקידה רק לאחרונה, יוצאת באופן נחרץ נגד דרישת משרד הפנים לנכס לעצמו את הקרן, ומסבירה כי המהלך יפגע בתפקוד המשרד להגנת הסביבה. ״זה פשוט לשדוד את המשרד להגנת הסביבה, ולומר לו שהוא חייב לפתוח בעצמו את הדלת לשודדים״, היא אומרת. ״החשבון הכללי מממן פעילות אכיפתית של המשרד. עכשיו המשרד להגנת הסביבה יצטרך את אישור שר הפנים לתקציבים שהוא צריך למממן באמצעותם את עבודתו? איך קנסות שהתקבלו בשל חוק הפיקדון או השקיות קשורים למשרד הפנים?״.
מדינה במשבר פסולת
ישראל מצויה במשבר פסולת מתמשך. 80% מהפסולת מועברת להטמנה, ורק שיעור נמוך ממנה למיחזור. הטמנת פסולת כיום היא הפתרון הזול ביותר בנמצא, אך הפתרון המזיק ביותר סביבתית. היטל ההטמנה המשולם על ידי הרשויות המקומיות עומד על 108 שקל לטון – נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD, ולא מהווה תמריץ מספק להקמת פתרונות אחרים. כיום, היקף מיחזור הפסולת בישראל הוא מהנמוכים במדינות המפותחות, ואין בנמצא פתרונות לפסולת, ששיעורה הולך וגדל משנה לשנה. לאורך השנים, רשויות שונות היוו חסם משמעותי להקמת מתקנים לטיפול בפסולת בשטחן, כפי שהתרחש רק לאחרונה בראשון לציון. רק לאחרונה, הביעו הרשויות אף מורת רוח מכך ששיעורי היטל ההטמנה עולים, בשל הצמדתם למדד, ודרשו מהמשרד להגנת הסביבה לבלום זאת.
כעת עולה החשש שהפיכת הקרן, הלכה למעשה, לקרן הנשלטת בידי משרד הפנים, תוביל לניצול הכסף לקידום פוליטי של הרשויות המקומיות, על פני שיקולים ענייניים הנוגעים לצמצום ההטמנה. כיום מנוהלת הקרן בהסתכלות מרחבית למען מציאת פתרונות להקמת מתקנים לטיפול בפסולת, תוך תמרוץ של יזמים להקמת מתקנים, באמצעות קולות קוראים. כעת רשויות יוכלו באמצעות הרוב של משרד הפנים בקרן לבלום הקמה של מתקנים בשטחן, או לדרוש כסף לקידום פתרונות שייתכן כי אינם מיטביים, מתוך אינטרסים צרים. אילו ידרוש המשרד להגנת הסביבה להעלות את כספי היטל ההטמנה כדי לייקר את הפתרון הזול והמזהם של הרשויות, הוא לא יכול לעשות זאת, שכן הרשויות תהיינה קבוצת ״לובי״ בתוך הקרן.
"המטרה של ההיטל הזה הייתה לגרום לכך שהטמנה תהיה פחות אטרקטיבית ולכן ילכו לפתרונות אחרים", מסבירה כהן. "ההיטל לא מספיק יקר, ולכן למרות ההיטל, ההטמנה היא החלופה הכי זולה ואטרקטיבית לרשויות. ליזמים שרוצים להקים מתקנים, קשה לייצר ודאות עסקית סביב פתרונות אחרים ויקרים יותר. למרות שידוע שיש משבר הטמנה, הרשויות המקומיות לא תופסות את זה כבעיה שלהן, וכשרוצים להקים מתקנים בשטחן – הן מתנגדות. לשרה להגנת הסביבה יש מדיניות פסולת ליישם, ועכשיו, נכנסים השיקולים של שר הפנים, שיוכל למשל לדרוש להשתמש בכסף לכספי איזון. טיפול בפסולת ומניעת הטמנה – זה לא השיקול שלו. אם באמת הייתה להם מטרה להקים את המתקנים ולהיות שותפים, אז יש כסף, לא צריך לעשות שום שינוי, רק להיכנס מתחת לאלונקה. ביקשנו ממשרד הפנים להירתם לזה בעבר וזה לא קרה. זה נראה כאילו הם ראו קופה של כסף ואמרו ׳יאללה בואו נשתלט עליו׳, הנה מקור תקציבי לכל מני אינטרסים. במצב הזה, כבר עדיף לבטל את היטל ההטמנה. לעולם, נמשיך להטמין. זה פשוט מטורף".
גורם נוסף בממשלה אומר: "זה כמו השתלטות עוינת על קופת מזומנים של חברה. מטרות הקרן היא לא לקדם את השלטון המקומי אלא פתרונות לפסולת. זה יוביל לשיקולים לא ענייניים בחלוקת הכספים. מי יעצור אותם? דרעי? נותנים לחתול לשמור על השמנת, ואנחנו נטמין את עצמנו לדעת. זאת תהיה בכייה לדורות".
ארגון הסביבה אדם, טבע ודין בוחן צעדים משפטיים בעניין. לדברי מנכ"ל הארגון, עו"ד עמית ברכה, "זו הצעה מסוכנת המהווה פתח לשחיתות ציבורית חמורה. המטרה היא השתלטות עוינת על מיליארדים מכספי הציבור שנועדו לטיפול בפסולת בישראל. אם ההצעה תעבור, יהפוך המשרד להגנ"ס לסניף קטן של משרד הפנים, והכספים ישרתו אינטרסים לא ברורים. זו פגיעה קשה בסמכויות ובתחום הפסולת. ישראל תהפוך באופן סופי למזבלה אחת גדולה. אנחנו מצפים מהשרה להיאבק ולהתנגד למהלך. כל הימנעות שלה לעשות זאת תהווה פגיעה קשה באינטרס הציבורי. במידה וההחלטה תעבור נפעל בכל הכלים המקצועיים העומדים לרשותנו במטרה לעצור את המהלך". במשרד להגנת הסביבה ביקשו שלא להתייחס לדברים בשל המו״מ שמקיים סביב הנושא. בלשכת מ"מ שר הפנים בחרו שלא להתייחס לדברים.
