בלעדיבשנה הבאה: 2 מיליארד שקל יועברו לשליטת בתי הספר
בלעדי
בשנה הבאה: 2 מיליארד שקל יועברו לשליטת בתי הספר
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון תוציא בשנה הבאה לפועל את הרפורמה שתעמיד לרשות כל מנהל בית ספר בין רבע מיליון למיליון שקל. חצי מיליארד שקל יהיו תוספת תקציבית ו־1.5 מיליארד שקל יועברו מתוכניות שהיום משרד החינוך מציע ומנהל
משרד החינוך יוציא לפועל החל מהשנה הבאה את תוכנית העצמאות התקציבית למנהלי בתי הספר ולרשויות המקומיות בהיקף של 2 מיליארד שקל שנה. כל בית ספר יקבל תקציב עצמאי שבין רבע מיליון למיליון שקל, שייקבע לפי גודל בית הספר ולפי המדד החברתי־כלכלי שלו. בימים האחרונים פרסם המשרד בקשה לקבלת מידע מחברות סליקה לגבי ניהול מערכת להעברת יותר ממיליארד שקל לחשבונות בתי הספר.
הדעה הרווחת היום בעולם החינוך היא שעצמאות מנהלים היא תנאי להישגים בחינוך. זאת בשל ההיכרות שלהם עם צורכי השטח. ישראל נחשבת למדינה ריכוזית במיוחד בתחום קבלת ההחלטות שבה למנהלים אין כמעט גמישות. במסגרת התוכנית הכלכלית שליוותה את התקציב האחרון (חוק ההסדרים) אישרה הממשלה גם תוכנית לעצמאות מנהלים. אלא שהתוכנית כללה בשלב ראשון בעיקר גמישות רבה יותר בתכנון מערכת השעות ובלי חופש פעולה תקציבי והמשמעות שלה היתה מוגבלת מאוד. בגלל ארגוני המורים החזקים, בשום מקרה המנהלים לא יקבלו אפשרות לפטר מורים כושלים או מיותרים.
עכשיו מודיעה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון כי משנת הלימודים הבאה, תשפ"ג 2023-2022, יועברו לשליטת מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות תקציבים בהיקף של 2 מיליארד שקל בשנה. חצי מיליארד שקל יהיו תוספת תקציבית ו־1.5 מיליארד שקל יאוגמו מתוכניות קיימות, כך שהמנהלים יוכלו להחליט אם להמשיך אותן או להשתמש בתקציב לטובת דברים אחרים. מעכשיו בית ספר שירצה לקנות תוכניות אלו יעשה זאת ישירות מתוך רשימות של משרד החינוך. כל בית ספר וכל רשות מקומית יקבלו הקצאת כספים לשימוש חופשי. ההקצאות יעמדו בממוצע על חצי מיליון שקל לבית ספר, והן ייקבעו לפי גודל המוסד והמצב הסוציו־אקונומי של האוכלוסייה שלו. מידת העצמאות שיקבלו בתי הספר תיקבע לפי היכולת הניהולית שהוכיחו בשנים האחרונות. בתי ספר שלדעת המשרד טעונים ליווי יידרשו לאשר את תוכנית העבודה שלהם מול מפקחי משרד החינוך.
"נעביר כל המשאבים לשטח"
מנהל אגף התקציבים של משרד החינוך דודי מזרחי אומר שמנהלים יקבלו חופש פעולה לגבי כל תקציב שאינו שעות לימוד או תחזוקה. "נעביר את כל המשאבים לשטח", הבטיח. בין היתר יוכלו המנהלים לשכור עוזרי חינוך, להביא תוכניות למניעת אלימות ולהתמודדות עם בעיות רגשיות או השתלמויות לפיתוח מקצועי של מורים, אבל גם לרכוש ארוחות בוקר לתלמידים שאין להם.
עד היום המשרד רכש תוכניות חינוכיות ופרסם קולות קוראים לבתי ספר שמעוניינים בהן. לדברי מזרחי, השיטה הזו העלתה את השאלה האם התוכניות ממשיכות להתקיים לאורך זמן מכוח האינרציה והאם בתי הספר לוקחים אותן כי הם באמת צריכים או כי זה מה שמציעים להם. יתרון גדול, לדבריו, של העברת ההחלטה על רכישת התוכניות לידי המנהלים יהיה ביטול המנגנון הבירוקרטי של הקולות הקוראים והפיכת המשרד מגורם מבצע בתחום הזה לרגולטור שמפקח על המנהלים. במקביל יוכלו המנהלים גם לרכוש תוכניות שיוצעו על ידי הרשויות המקומיות.
מזרחי אומר שלשיטה החדשה שני היבטים שיהפכו אותה לידידותית יותר לבתי ספר משכבות חלשות. אחד הוא הקריטריונים שיעדיפו בתי ספר כאלה. בפועל גם הקולות הקוראים הקיימים לתוכניות חינוכיות נתנו להם העדפה. אלא ששיטת הקולות הקוראים נתנה עדיפות ברורה לבתי ספר חזקים שידעו להשיג ולמצות משאבים, וכעת התקציבים יגיעו לבתי הספר ללא צורך בהגשת בקשה שלהם. במקביל יקבלו גם הרשויות תקציבים עצמאיים להפעלת תוכניות עירוניות בתחומים כמו חינוך בלתי פורמלי, פיתוח מקצועי, עובדי רווחה לבתי הספר ועוד.
פתרון להעברת הכסף בפועל
אחת הבעיות שמעוררת הרפורמה היא השאלה איך מאפשרים לאלפי מנהלים את השליטה בחשבונות ואת העברת הכספים אליהם אף שבתי ספר ממלכתיים אינם ישויות משפטיות עצמאיות. לצורך זה ישתמש המשרד בשנה הבאה בשתי שיטות, כאשר לא ברור עדיין איזו תהפוך לקבועה. אחת מהן מבוססת על התקשרות של החשב הכללי באוצר עם חברות אשראי למתן כרטיסי אשראי או שימוש ביישומוני תשלום דיגיטליים. במקרה כזה הרכישה תבוצע ישירות על ידי המדינה ותדווח לה ישירות. היתרון של השיטה הזו הוא במקרה של מוסדות ביישובים חלשים שבהם המדינה רוצה מידע מיידי על השימוש בכסף.
במקביל, משרד החינוך פרסם לאחרונה קריאה לקבלת הצעות מחברות סליקה לניהול הכסף שיועבר לרוב המנהלים לחשבונות בתי הספר שנמצאים בשליטת הרשויות המקומיות. מדובר בסליקה של יותר ממיליארד שקל לשנה. מזרחי מדגיש שבכל מקרה המערכות החדשות יהיו דיגיטליות ומקוונות ולכן יאפשרו למשרד החינוך מידע הרבה יותר מהיר על השימוש בכספים.
"להפחית רגולציה"
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון אמרה בתגובה ש"המנהלים הם שיכריעו את איכותה של מערכת החינוך ופניה העתידיים של החברה והכלכלה בישראל. הם יותר מכל אחד אחד אחר יודעים מה נכון וטוב לבתי הספר. לכן, אנחנו מחויבים לאפשר להם לבצע את עבודתם באופן גמיש ולקבל החלטות התואמות את צרכי בית הספר והקהילה. אנחנו צריכים להסיר מעליהם את עול הרגולציה. לתת בידיהם יותר כלים, משאבים וסמכויות".
לדברי שאשא ביטון, "לאורך השנה הנוכחית כבר התחלנו להטמיע את המהלך באמצעות גמישות בקביעת אופי ומתכונת הלימוד בימי קורונה וכן בתקציבים גמישים בתוכנית למניעת אלימות. התוספת של 2 מיליארד שקל בשנה הבאה היא צעד גדול ונוסף במהלך הגמישות התקציבית".
