למעלה ממיליון שקל למנכ"ל: חגיגות השכר בעמותות של חברה קדישא מגיעות לשיאים חדשים
למעלה ממיליון שקל למנכ"ל: חגיגות השכר בעמותות של חברה קדישא מגיעות לשיאים חדשים
מנכ"ל חברה קדישא ת"א השתכר 1.16 מיליון שקל ברוטו ב-2023, עלייה של 41% לעומת שנה קודם; בחדרה עלות השכר של חמשת נושאי המשרה הבכירים – כשליש מהמחזור הכספי השנתי, בזמן שהעמותה נהנית מתמיכה ממשלתית; וגם בחברות קדישא בירושלים, נתניה ורחובות – השכר רק מזנק. חגיגת השכר נחשפת בדו"חות השנתיים
חגיגות השכר בחלק מהעמותות של חברה קדישא ברחבי הארץ מגיעות לשיאים חדשים. עיון בדו"חות של עמותות החברה קדישא הבולטות, המופיעים באתר גיידסטאר של רשות התאגידים, מגלה עלויות שכר גבוהות למנכ"לים ולנושאי משרה נוספים, אפילו בחברות קדישא שמגלגלות מחזור כספי נמוך יחסית. עלויות שכר גבוהות ניתן לראות, כך על פי הדו"חות, גם בעמותות אשר חלק ניכר מתקציבן השנתי מגיע מהקצבות ותמיכות מהמדינה.
החברות קדישא נותנות למעשה שירות ציבורי שכל אדם יזדקק לו בבוא היום. הן מקבלות תשלום נקוב מהמדינה דרך הביטוח הלאומי על כל נפטר ועל שירותים נוספים הקשורים בהליך הקבורה – אולם אז אין אפשרות לבחור את מיקום הקבר. מסיבה זו החברות קדישא מוכרות חלקות קבר "חריגות", לאנשים בעודם בחיים, במחירים גבוהים יותר שמגיעים אף לעשרות אלפי שקלים, אך עדיין נתונים לפיקוח והגבלה של מחירי מקסימום לפי אזור בארץ. במקרה שבני משפחה רוכשים חלקה "חריגה" עבור נפטר, אחרי לכתו מהעולם, הסכומים גם יכולים להאמיר עוד הרבה יותר, מאחר ואין פיקוח על המחיר המקסימלי. עוד דרך להעלות את ההכנסות היא מכירת חלקות קבר יקרות במיוחד בבתי עלמין שהוגדרו כ"סגורים", כלומר שכמעט ולא נותרו בהם חלקות פנויות לקבורה.
יצוין שמרבית הנתונים בסקירה הם לפי דו"חות 2023, אולם בחלק מהמקרים מדובר בנתוני 2022, היות שלא כל החברות קדישא הגישו את דו"חות 2023, לאחר שבעקבות המלחמה רשות התאגידים אפשרה דחייה בהגשת הדו"חות עד לסוף שנה זו.
בדו"חות המילוליים של מרבית החברות קדישא מצויין השכר הכולל כשכר ברוטו, ללא ציון של תשלומים והתחייבויות נוספות, כאשר ההנחה היא שמדובר בעלות השכר ברוטו למעביד. חלק מהחברות קדישא כן מציינות בנפרד לצד השכר ברוטו גם תשלומים והתחייבויות נוספים.
נתחיל בעיקרי הנתונים: בחברה קדישא תל אביב, המתפעלת את בתי העלמין הגדולים כמו קרית שאול, ירקון, טרומפלדור ועוד, וגלגלה ב-2023 מחזור כספי של כ-191 מיליון שקל, השכר ברוטו של המנכ"ל אברהם מנלה עמד ב-2023 על 1.16 מיליון שקל (כ-97 אלף שקל ברוטו בחודש) – מדובר בעלייה של 41% לעומת שכרו ברוטו ב-2022, שאז הגיע ל-824 אלף שקל. בדו"ח המילולי של העמותה אין הסבר לקפיצת השכר. מנלה הוא אחד האנשים החזקים בחסידות גור, המקורב לפוליטיקאים ומשמש בתפקידים ציבוריים רבים, כמו ראש פורום החברות קדישא בארץ, יו"ר מד"א, יו"ר תאגיד המים מי אביבים, דירקטור בחברת החשמל ועוד.
עוזרת המנכ"ל גם לא קופחה, עם שכר ברוטו של 546 אלף שקל ב-2023, כשמעליה ברשימת מקבלי השכר אחראי מחשוב עם שכר ברוטו שנתי של 620 אלף שקל וסמנכ"ל עם 633 אלף שקל בשנה. מזכירת העמותה ומנהלת הארכיב סגרה את רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה, עם שכר ברוטו של 427 אלף שקל ב-2023.
בעוד שחברה קדישא תל אביב, שהיא בפער רב החברה הקדישא הגדולה בישראל, מה שכיבכול יכול להסביר את המשכורת הגבוהות. בחברה קדישא חדרה, שגלגלה בסך הכל 8.5 מיליון (ב-2023) שקל בשנה, חגיגת השכר זועקת עוד יותר לשמיים. השכר ברוטו של המנכ"ל משה אלמלח עמד ב-2023 על 797 אלף שקל בשנה, עלייה של 7% לעומת 2022, אחריו ברשימה רב ששכרו ברוטו היה ב-2023 639 אלף שקל, ועוד שלושה בעלי תפקידים (איש שטח, מזכיר ואיש פיתוח עם שכר ברוטו שנתי של יותר מ-400 אלף שקל. ובסך הכל חמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה קיבלו ביחד יותר מ-2.8 מיליון שקל, שזה שליש מהמחזור הכספי. זה עוד יותר מפליא לאור כך ש-57.6% מהמחזור – 4.9 מיליון שקל – היו ב-2023 הקצבות ותמיכות מהמדינה. העמותה מציינת כי אין לה מבקר פנים – ושהדבר אינו חובה לחברות בעלות מחזור נמוך מ-10 מיליון שקל, אולם ייתכן וזה יכול גם להסביר את חגיגות השכר בחברה קדישא חדרה.
דמות מוכרת נוספת המכהנת כמנכ"ל בחברה קדישא פתח תקווה הוא יהודה פורת, איש עסקים חרדי שייסד את רשת שפע שוק והיה מנכ"לה והיה שותף להקמת רשת קיקה בישראל, שנכשלה ונסגרה. השכר ברוטו השנתי שלו ב-2022 עמד על 582 אלף שקל, שמהווים, ירידה של 23.5% לעומת שכרו שנה קודם (714 אלף שקל). המחזור של חברה קדישא פתח תקווה ב-2022 היה 39.5 מיליון שקל, והיא אחת החברות קדישא הגדולות בארץ, כאשר כ-40% מהמחזור הוא, לפי הדו"ח, מהקצבות ותמיכות מהמדינה.
גם אצל מנכ"ל חברה קדישא חיפה עקיבא וייץ, שגלגלה מחזור של 30 מיליון שקל ב-2023, רואים ירידה של כ-20% ברוטו בשנה החולפת, ל-584 אלף שקל, אולם לזה הוסיפו בעמותה עוד 98 אלף שקל תשלומים אחרים והתחייבויות.
בירושלים פועלות כמה חברות קדישא גדולות מתוך 14 חברות קדישא בכלל העיר. הגדולה, לפי מחזור כספי היא חברה קדישא קהילת ירושלים, שב-2023 גלגלה 65 מיליון שקל. השכר ברוטו של המנכ"ל משה שמעון, עמד בשנה החולפת על 764 אלף שקל, עלייה של 23% לעומת שכרו ב-2022 (620 אלף שקל). בנוסף, צוין בדו"ח המילולי כי ב-2023 הוא קיבל עוד 78 אלף שקל תשלומים אחרים והתחייבויות (לרוב מדובר בתנאים סוציאליים שונים). גם מנהל הפיתוח שתחתיו נהנה משכר ברוטו שנתי של 700 אלף שקל ובנוסף 149 אלף שקל תשלומים אחרים והתחייבויות.
יוסף גיל, מנכ"ל חברה קדישא ירושלים לעדת הספרדים ובני עדות המזרח, שגלגלה ב-2023 מחזור של 22 מיליון שקל, קיבל שכר ברוטו של 561 אלף שקל ב-2023, עלייה של 12.5% לעומת השנה קודם. יצחק גלבשטיין, מנכ"ל חברה קדישא נוספת בירושלים המוגדרת כ"הראשית והכללית הכוללת אשכנזים", שגלגלה ב-2022 מחזור של 16.2 מיליון שקל, קיבל באותה שנה שכר ברוטו בגובה 509 אלף שקל – עלייה מרשימה של 59% לעומת השנה שקדמה לה. מנכ"ל חברה קדישא לעדת הבבלים בירושלים, שגלגלה 14.5 מיליון שקל ב-2022, נסים יצחק נדיב יאס, קיבל שכר ברוטו של 346 אלף שקל, עלייה של 8% לעומת השנה קודם.
עוד מנכ"ל שנהנה משכר גבוה הוא שלמה שטיגליץ, מנכ"ל חברה קדישא נתניה, שגלגלה ב-2023 מחזור של 16.8 מיליון שקל. הוא קיבל שכר ברוטו של 603 אלף שקל ב-2023 (עלייה של 7% לעומת 2022) ובנוסף 204 אלף שקל עבור תשלומים אחרים: סוציאליים ונלוות. השני אחריו ברשימה הוא "פקיד מכירת אחוזות קבר בחיים" עם שכר ברוטו של 441 אלף שקל בשנה, ועוד 140 אלף שקל סוציאליות ונלוות.
מנכ"ל חברה קדישא כפר סבא מרדכי אלבוים (מחזור של 8.5 מיליון שקל ב-2023), השתכר ב-2023 ב-688 אלף שקל ברוטו, עלייה של יותר מ-13% לעומת השנה שקדמה לה. משכר דומה נהנה מנכ"ל חברה קדישא ראשון לציון נסים אלקסלסי, אשר ב-2022 (אין עוד נתוני 2023) קיבל 685 אלף שקל, עלייה של 9% לעומת השנה שקדמה. מדובר גם באחת החברות קדישא הגדולות בארץ, עם מחזור של 31 מיליון שקל ב-2022. מנכ"ל חברה קדישא רחובות נתן וינפלד נהנה משכר ברוטו של 637 אלף שקל ב-2023, עלייה של 22% לעומת 2022.
ברעננה מנכ"ל חברה קדישא ינון טאירי השתכר ב-2023 פחות מאשר סמנכ"ל הפיתוח ומנהל הכספים שגם מוגדר כ"מנכ"ל אזרחי". טאירי, מנכ"ל העמותה נהנה משכר ברוטו שנתי של 503 אלף שקל, בעוד הסמנכ"ל קיבל 666 אלף שקל ברוטו בשנה. ולעומת שני המנכ"לים ברעננה, בחברה קדישא קרית מוצקין, שלה היה ב-2023 מחזור שנתי של 6 מיליון שקל (44% ממנו הקצבות ותמיכות מהמדינה), לא מוגדר נושא משרה כמנכ"ל, אלא כ"מנהל משרד". אותו אדם קיבל ב-2023 שכר ברוטו של 401 אלף שקל ועוד 96 אלף שקל תשלומים אחרים.
בתחילת נובמבר ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ ארז מלול מש"ס, אשר מבקשת להרחיב את היכולת של החברות קדישא ברחבי הארץ לגבות מחירים גבוהים יותר עבור חלקות קבר "חריגות" לאנשים בעודם בחיים על ידי ביטול הפיקוח על מחיריהן, או בבתי עלמין "סגורים" (בין השאר על ידי שינוי באופן ההכרזה עליהם ככאלה).
אם הצעה כזו תעבור, החברות קדישא יוכלו להעשיר עוד את כיסיהן, ואנשים יצטרכו לשלם יותר על חלקות קבר שהם רוכשים בעודם בחיים, בעיקר בבתי עלמין מבוקשים. ההצעה בין השאר מבקשת לתת יותר כוח לשר הדתות בהחלטה על ההכרזה על מהו בית עלמין "סגור", בעוד כיום הגורם שממליץ הוא הביטוח הלאומי. כלומר: ההצעה רוצה לתת לשר הדתות ממפלגתו, מיכאל מלכיאלי, את היכולת לקבל החלטות על דעת עצמו (רק בהתייעצות עם הביטוח הלאומי) שיעשירו את חשבונות הבנק של החברות קדישא.
מלול הסביר את הצעתו בכך שחברות הקדישא מממנות בעצמן את הפיתוח של חלקות הקבורה החדשות ואחזקת בתי הקברות, וכי תעריף הביטוח הלאומי הרגיל אינו מכסה את העלויות הגבוהות.
ח"כ מירב כהן מיש עתיד הגיבה להצעת החוק כשעברה, וטענה כי מדובר ב"ניסיון שפל במיוחד לגבות עשרות אלפי שקלים מיותרים מאנשים מוכי אבל, שמתיהם מונחים לפניהם. יש גבול, אי אפשר לעשות מסחרה גם מהשכול".
