לאחר התערבות היועמ"שית: ביהמ"ש מינה בודק להסדר פשרה בייצוגית נגד מגדל
לאחר התערבות היועמ"שית: ביהמ"ש מינה בודק להסדר פשרה בייצוגית נגד מגדל
היועמ"שית גלי בהרב מיארה התנגדה להסדר הנוכחי במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח, שהוגשה בטענה של ביצוע חיוב יתר עבור רכיב אובדן כושר עבודה מעשרות אלפי מבוטחים בפוליסת מנהלים. לדבריה, ההסדר "אינו ראוי, הוגן וסביר"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה לאחרונה באופן חריג להסדר פשרה שנקבע במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח מגדל.
במסגרת הבקשה שהוגשה ב-2016 נטען כי מגדל ביצעה חיוב יתר עבור רכיב אובדן כושר עבודה מעשרות אלפי מבוטחים אף שהסיכון לא התממש. כמו כן נטען כי מגדל לא הפעילה מנגנוני בקרה שהיו אמורים למנוע תקלות אלה. בעקבות התנגדות היועמ"שית להסכם הפשרה במתכונתו הנוכחית החליט בית המשפט למנות בודק להסדר הפשרה שיגיש את המלצותיו עד מרץ.
התנגדות היועמ"שית להסדר הוגשה בנובמבר האחרון לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בטענה כי הוא "אינו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של כלל חברי הקבוצה". מדובר במקרה חריג משום שעמדת היועצת המשפטית אינה מוגשת בכל הסדר פשרה ואינה חלק מובנה בהליך המשפטי, לכן התערבותה מצביעה על החשיבות שהיא מייחסת למקרה. היועמ"שית יוצגה על ידי פרקליטות מחוז מרכז אזרחי ועו"ד קרן אביסרור.
יש לציין כי אף שלשון החוק מעודדת את בית המשפט למנות בודק עבור הסדרי פשרה, בפועל כעניין שבשגרה לא ממונה בודק, כך שהחלטת בית המשפט לעשות זאת היא חריגה יחסית בעולם התובענות הייצוגיות, והיא מבטאת את החשש מהוגנות ההסדר ואת השפעת התנגדות היועמ"שית.
התביעה הייצוגית הוגשה בשם כל מי שאוחז בפוליסת ביטוח מנהלים הכוללת רכיב של אובדן כושר עבודה מאז 19.5.2009 (באתר הר ביטוח של רשות שוק ההון כל אדם יכול לאתר את כלל הביטוחים המשויכים לו). בהמשך ההליך המשפטי פנו הצדדים לגישור ובסיומו, בפברואר האחרון, הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאישור הסדר פשרה. במסגרת ההסכם נקבע כי מגדל תבצע מספר בדיקות לגילוי הפערים והתקלות, ששוויים צפוי להסתכם ב-28 מיליון שקל לכל הפחות.
בהסדר הפשרה נקבע כי מגדל תבצע מספר בדיקות מדגמיות שבעקבותיהן יוחלט על היקף הפיצויים וגודל הקבוצה הזכאית להם. התנגדות היועמ"שית מתמקדת במנגנון הבדיקות שנקבע. לפי מנגנון זה, הבדיקות יתבצעו באופן מדגמי ב-100 מקומות עבודה בלבד, ורק במקומות עבודה בהם מועסקים לכל הפחות 10 אלף מבוטחים. בנוסף נקבע כי הבדיקות ייערכו רק עבור השנים 2016-2021, כך שמבוטחים בעלי פוליסות בין 2009 ל-2016 לא יהיו זכאים לפיצוי. לכן קבעה היועמ"שית כי לא ברור מדוע נקבע מנגנון בדיקה כה מצומצם, ומכאן סביר להניח שהתנגדות היועמ"שית נובעת מהחשש שההסדר נועד לפצות את התובעים הפעילים בתיק ולמנוע תביעות עתידיות. לפי היועמ"שית, על ההסדר לכלול פיצוי הולם לכלל המבוטחים המיוצגים, המוערכים בעשרות אלפי לקוחות, ולא לפי בחירה רנדומלית של בתי העסק שייבחנו.
הסדר פשרה הוא פונקציה משפטית חשובה שמאפשרת לצדדים לחסוך במשאבי זמן וכסף כמו גם את התערבות בית המשפט בסוגיות בהן ניתן להגיע להסכמה. עם זאת בשלב החתימה על הסדר פשרה מתעוררת בעיית הנציג - האינטרסים של התובעים והנתבעים הופכים לחופפים, שכן מטרתם היא לאשר את ההסכם כמה שיותר מוקדם באופן שעלול להיות מנוגד לאינטרסים של תובעים פוטנציאליים (במקרה הנ"ל ככל הנראה עשרות אלפי מבוטחי מגדל מאז מאי 2009 בעלי רכיב אובדן כושר עבודה) שאינם מודעים להליך המשפטי שמתרחש. יתרה מכך, הסדר פשרה עלול ליצור מעשה בית דין עבור התובעים הפוטנציאליים, כלומר מבחינה משפטית לחסום את אפשרותם לתבוע בהמשך את מגדל בסוגיה זו. לכן במקרים אלו היועמ"שית היא הגורם האובייקטיבי שמייצג את כל אותם תובעים פוטנציאליים ואת האינטרס הציבורי.
ממגדל ביטוח נמסר: "מגדל העבירה את התייחסותה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה במסגרת ההליך המשפטי, והדברים ממשיכים להתברר בבית המשפט".
