קידום החוק להארכת השירות הסדיר מתעכב, והחיילים בחוסר ודאות
קידום החוק להארכת השירות הסדיר מתעכב, והחיילים בחוסר ודאות
דיונים בחוק שיאריך את השירות הסדיר ל-36 חודשים טרם נקבעו, וההערכה היא כי הוא יקודם במהלך הפגרה. בינתיים, חיילים שאמורים להשתחרר בימים הקרובים לא יודעים אם אכן ישתחררו ויגויסו בצו שמונה או ימשיכו לעוד ארבעה חודשי סדיר
הקואליציה מתעכבת עם העברת החוק שיאריך את השירות הסדיר ל-36 חודשים, ונכון להבוקר (א') טרם נקבעו דיונים בנושא בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אם הקואליציה לא תגיע להסכמות מידיות בנושא, סביר להניח כי החוק יקודם בוועדה ובמליאה במהלך פגרת הכנסת, שתתחיל ביום ראשון הבא (28 ביולי). הארכת השירות מקודמת לתקופה מוגבלת של חמש שנים.
חוק הארכת שירות הסדיר יוצר תסיסה בקרב חיילי הסדיר, ובעיקר בקרב אלו שאמורים להשתחרר בימים הקרובים ולא יודעים אם ישתחררו משירות, יגויסו בצו שמונה או ימשיכו לעוד ארבעה חודשי סדיר. חיילים אלו ביצעו שירות סדיר מורכב במיוחד עקב המלחמה מהקטלניות ומהממושכות שידעה ישראל, ובצבא ובמערכת הפוליטית לא מספקים להם תשובות לגבי מצבם. המשמעות של עיכוב בחוק היא שחלק מרכזי מגיוס נובמבר 2021 ישתחרר לפני שהחוק נכנס לתוקף, וברגע שהם משוחררים אין אפשרות "להחזיר" אותם לשירות סדיר.
במערכת הביטחון לוחצים לקדם את החוק. חוק הארכת שירות הסדיר מקודם מפאת מצוקת כוח אדם שקיימת בצה"ל מאז 7 באוקטובר עקב ריבוי המשימות המבצעיות ומותם ופציעתם של חיילי צה"ל רבים. עם זאת, לחוק יש גם רציונל כלכלי, מפני שכרגע חיילים רבים ובעיקר לוחמים משרתים בפועל 3 שנים, אך ארבעת החודשים האחרונים מתקיימים בצו שמונה ובתנאי מילואים – מה שעולה לצבא יותר כסף.
בשבוע שעבר כרך יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין את קידום חוק הארכת השירות בהגעה להסכמות בנושא חוק ההשתמטות שהקואליציה מקדמת: "כשהרמטכ"ל ושר הביטחון יגיעו לוועדה ויזעקו שהוועדה מעכבת את הארכת השירות - הם צריכים לדעת שבלי שיש בהירות לגבי חוק הגיוס - לא תהיה מהירות לגבי חוק הארכת השירות. בלי בהירות - אין מהירות". הצהרת אדלשטיין מתכתבת עם עמדת היועמ"שית: בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה שנכתבה ע"י המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון נכתב כי "אין לראות את הצעת החוק (הארכת השירות הסדיר – י"ש) ככזו העומדת בפני עצמה, ויש לבחון אותה במסגרת רחבה יותר של החלוקה השוויונית בנשיאה בנטל".
במשרדי הביטחון והאוצר טרם סיכמו את הפרטים הסופיים של הארכת השירות. הפערים בין הצדדים נוגעים לכמות החיילים שהשירות הסדיר שלהם באמת יוארך (החוק מאפשר לשר הביטחון להחריג חלק מהמשרתים ולשחרר אותם ארבעה חודשים יותר מוקדם) ולסכומים שישולמו לחיילים בארבעת החודשים האחרונים לשירות. לפי הסיכומים המסתמנים, שכר החיילים בארבעת החודשים האחרונים לשירות יהיה גבוה בלפחות 3,500 שקל מאשר בחודשים שלפני, מה שיעמיד את שכר הלוחמים סביב ה-7,000 שקל לחודש. עוד נאמר כי בין האוצר לצבא יש הסכמה ראשונית על כך שלסדר גודל של 20% מכלל המתגייסים לא יוארך השירות, ואלו יבצעו שירות של 32 חודשים בלבד במקום 36 חודשים. כל תוספת של חודש שירות עולה למשק 1.1 מיליארד שקל.
יש לציין שגם לאחר העלאת השכר, עדיין יהיה קיים פער משמעותי בין דמי הקיום בסדיר לבין שכר המילואמניקים: העלות החודשית המינימלית לחייל מילואים מבחינת צה"ל עומדת על 15,250 שקל, כך לפי נתונים רשמיים של היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון ד"ר תא"ל גיל פנחס. סכום זה מורכב משכר בסיס שעומד על 9,300 שקל, תגמול מיוחד של 4,000 שקל והחזרים בסכום של 1,950 שקל.
